חפירות שנערכו בחורבת בתר למן תחילת שנות החמישים התגלו שרידי יישוב, ובהם מערכות תת-קרקעיות, המתוארכות לתקופה הכלקוליתית (דותן תשי"ז–תשי"ח; רוזן ואלדר תשמ"ג [איור 1: 1145-A]; באומגרטן ואלדר תשמ"ד [איור 1: 1162-A, מיקום משוער]). בשתי חפירות שנערכו בחורבה בשנת 2017 התברר כי האתר מן התקופה הכלקוליתית נרחב יותר ממה שחשבו עד כה (עבאדי-רייס 2017 [איור 1: 7961-A]; הרשאה מס' 8102-A).
בחפירה הנוכחית (50 מ"ר; איורים 2, 3) נחשפו שני מפלסי חיים, קדום ומאוחר, הכוללים אדמת חרסית אפרפרה עשירה בממצאים, ובהם חרסים, פריטי צור ואבן, ממצא אורגני וממצא מטלורגי. הממצאים מהחפירה מתוארכים לתרבות הע'סולית מהתקופה הכלקוליתית, והם מעידים כי במקום שכנה בתקופה זו התיישבות, ובה התקיימו אזורי פעילות של תעשייה ביתית, הכוללת סיתות צור והתכת נחושת. עושר הממצא שנתגלה בחפירה, למרות שטחה המצומצם, מלמד על העוצמה הגדולה של התיישבות זו. בחפירה זו, בניגוד לחפירות הקודמות בחורבת בתר, לא התגלו מערכות תת-קרקעיות אלא מפלסי התיישבות רדודים שבהם התרחשה הפעילות. שני מפלסי החיים שהתגלו בחפירה נמשכים אל מחוץ לגבולות החפירה; מעליהם הצטברה שכבת אדמה (1.3 מ' עובי).
 
החפירה
המפלס הקדום (107L, 109L; כ-0.1 מ' עובי). נחשף בור רדוד, שנחפר אל תוך אדמת הלס ודופן בחומר לבנים. מעל הדיפון התגלתה שכבה דקה של סדימנט אפרפר של חומרים אורגנים ופסולת רבה של סיתות צור. הממצא במפלס כולל בעיקר פריטי הצור, וכן מעט ממצא קרמי.
 
המפלס המאוחר התגלה מעל הצטברות אדמה (0.25–0.40 מ' עובי) שכיסתה את המפלס הקדום. למפלס זה יוחסו שני בורות אשפה (102L, 113L) ושכבות דקיקות (למינות) של אפר (103L, 108L, 112L; איורים 2: חתך 1-1; 4). שכבות דקיקות אלה מייצגות שלבי משנה במפלס המאוחר; בחפירה כמעט ואי אפשר היה להפריד ביניהן, והן נראו בעיקר בחתך. במפלס זה התגלו שברי כוריות חרס, שברים קטנים של כבשני חרס קטנים וסיגי נחושת רבים, פזורת צפופה של פסולת סיתות צור (108L; איור 5) וזרעי חיטה מפוחמים. נראה כי שכבות האפר הדקיקות מייצגות שלבים קצרים בהתיישבות, שבהם שימש השטח אזור פעילות לתעשיות של סיתות צור והתכת נחושת.
 
הממצאים
הממצא הקרמי. בחפירה התגלו 313 שברי כלי חרס אינדיקטיביים (טבלה 1) ו-758 שברי גוף. המכלול האינדיקטיבי כולל קעריות ישרות דופן וקעריות שלהן דופן קעורה מעט, ששפתן מעוטרת לרוב בצבע אדום (איור 1:6–3); קערות וקדרות במגוון מידות ושפות, ובהן קערה ששפתה שטוחה (איור 4:6), קדרה ששפתה נוטה החוצה (איור 5:6), קדרה ששפתה מעובה (איור 6:6) וקדרה ששפתה גלית (איור 7:6); מעט ידיות בהונות (איור 8:6), האופייניות לאתר (דותן תשי"ז–תשי"ח); פערורים במגוון מידות (איור 6: 9, 10); פיטס שלו שפה בהונה (איור 11:6); קנקנים שלהם צוואר נמוך, ולחלקם שפה גלית לרוב פשוקה (איור 12:6); ומחבצות שלהן צוואר מוארך וגלי (איור 13:6; הן נמצאו ברובן בבורות אשפה 102 ו-113). שברי כלי החרס במכלול האינדיקטיבי עשויים מטין כתמתם, פרט לשלושה שברים (שתי קעריות ומחבצה אחת) העשויים מטין לבנבן. מרבית החסמים בטין הם שברי חצץ כהים ובהירים, פרט לקעריות שנעשו מטין מפולם ולכוריות ולכבשנים שלטין שלהם הוספו חסמים אורגנים. כ-88 מהשברים האינדקטיביים עוטרו בצבע אדום. העיטור האדום נפוץ ביותר על הקעריות, שהן כ-50% מהכלים במכלול.
 
טבלה 1. ממצא כלי חרס וכוריות
הכלי
כמות
אחוזים
קערית V
155
49.5
קערה
75
24
קדרה
11
3.5
פיטס
1
0.3
פערור
16
5.1
קנקן
9
2.9
מחבצה
7
2.2
ידית
3
1
כלי סגור
31
9.9
כוריות
5
1.6
סה"כ
313
100
 
מכלול הצור. מכלול הצור (טבלה 2) הומוגני ומלמד כי באתר התקיימה תעשיית סיתות צור במהלך ההתיישבות בתקופה הכלקוליתית. רוב חומר הגלם של פריטי המכלול מקורו בחלוקי נחל בגווני חום (8 ס"מ אורך בממוצע). המכלול כולל בעיקרו פסולת תעשיית נתזים (33.7%) ומעט בלאנקים להביים (להבים ראשונים, להבים ולהבונים; 5.7%). יחס דומה הובחן גם במכלול הגרעינים, המשמשים בעיקר לייצור נתזים (טבלה 3). המכלול כולל 48 גרעינים (3.1%), מהם הרוב הם גרעיני נתזים (75%; איור 4:7, 5). יחסים אלה מלמדים שבאתר התקיימה תעשיית נתזים. הלהבים במכלול הופקו בעיקר מגרעינים, שמהם הופקו הן נתזים והן להבים, ומקורם בגרעינים בעלי משטח נקישה אחד. הגרעינים עשויים בעיקר מחלוקי נחל בגווני חום, ולרובם קליפת גיר בהירה (2 מ"מ עובי). המכלול כולל 31 כלים (2.0%; טבלאות 2, 4), מרביתם כלי אד-הוק ומגרדים. מבין המגרדים הטיפוס הנפוץ ביותר הוא מגרד מניפה (איור 1:7). גם שכיחותם של המרצעים (איור 2:7) גבוהה יחסית. כן התגלו כלי דו-פני אחד (איור 3:7) ולהב מגל אחד.
בחפירה התגלה מפלס חיים, ובו אזור סיתות ופריטי צור באתרם (108L). לאחר עבודת רפאות על מכלול הצור מהאתר, זוהו פריטים המתקבצים לשלושה רצפי סיתות. אחד מרצפי הסיתות כולל גרעין בתחילת שלבי העיבוד, שאליו חוברו ארבעה נתזים (איור 8). רצף סיתות אחר כולל 12 נתזים וטבלת גרעין אחת (איור 9). הרפאות מלמדת כי הסיתות נעשה באתר. שכיחותם הנמוכה של הכלים מלמדת כנראה כי אמנם הסיתות נעשה באתר אך הכלים נלקחו מהאתר והועברו למקומות אחרים.
 
טבלה 2. התפלגות הפריטים במכלול הצור
הפריט
הכמות
אחוזים
נתז ראשוני
158
10.3
להב ראשוני
24
1.6
נתז
359
23.4
להב
37
2.4
להבון
26
1.7
חידוש גרעין אחר
13
0.8
טבלת גרעין
6
0.4
רכס
5
0.3
התזת יתר
4
0.3
שבב
483
31.5
גוש
340
22.2
סה"כ פסולת
1455
94.9
גרעין
48
3.1
כלי
31
2.0
סה"כ
1534
100
 
טבלה 3. התפלגות הגרעינים
הפריט
הכמות
אחוזים
נתז
36
75.0
להב
1
2.1
נתז/להב
9
18.7
לא ידוע
2
4.2
סה"כ
48
100
 
טבלה 4. התפלגות הכלים
הפריט
כמות
אחוזים
מגרד
7
22.6
מקרצף
3
9.7
שקערורית/ משונן
4
12.9
מרצע
5
16.1
כלי מורכב
2
6.5
פריט משוברר
8
25.8
להב מגל
1
3.2
גרזן
1
3.2
סה"כ
31
100
 
הממצא המטלורגי. בחפירה נמצאה כמות גדולה של סיגי נחושת, חמישה שברים של כוריות חרס ושברים רבים של כבשני חרס קטנים. הכוריות המאפיינות את המכלול הן קערות קטנות, לרובן דופן עבה (12 מ"מ עובי) ולחלקן שפה מקופלת החוצה, עשויות מטין כהה ובו חסמים אורגניים (איור 1:10–3). שברי הכבשנים דומים לשברי הכוריות, אך להם דופן עבה יותר (20 מ"מ), וייתכן כי הם נופצו לאחר השימוש. בכל הכוריות והכבשנים השתמרו שרידים של סיגי נחושת על השפה. מניתוח ראשוני של דגימות מהכוריות ומהכבשנים במכשיר pXRF עולה כי הסיגים שעליהם מכילים נחושת ונעדרים ארסן-אנטימון או בדיל. סיגים בעלי רכיבים דומים מופיעים בתרבות הע'סולית בפריטי נחושת שנועדו בעיקר להפקת כלי עבודה ולא כלי פולחן. לפי א' בן-יוסף (מידע בעל פה) כוריות וכבשנים קטנים מטיפוסים אלה הם כלי אד הוק, שנועדו להתכה של נחושת, בעיקר לשימוש ביתי במתקנים קטנים, וכי לאחר השימוש הם נזרקו.
 
ממצאים נוספים. עוד התגלו בחפירה כמה פריטי אבן, ובהם משקולת אבן (איור 1:11), שבר של צמיד מאבן גיר (איור 2:11), מקבות, אבני גיר מעוצבות ומקבץ של נתזי גיר; פלכי טוויה דו-קוניים עשויים מחרס (כ-4 ס"מ קוטר, כ-3.5 ס"מ גובה; איור 3:11); מעט עצמות בעלי חיים; ופחמים רבים שמעורבים בזרעי חיטה מפוחמים (איור 12).
 
בחפירות שנערכו בחורבת בתר בשנות החמישים נחשף חלק קטן (כ-1 דונם) מאתר התיישבות תת-קרקעי ועל-קרקעי מהתקופה הכלקוליתית (דותן תשי"ז–תשי"ח); החופר העריך אז כי שטח האתר כ-30 דונם. לאורך השנים אזור זה יושב ונבנו עליו בתים. החפירה הנוכחית, יחד עם שתי חפירות נוספות שנערכו בקרבת מקום בשנת 2017 (ר' לעיל), מחזקת את ההנחה כי היישוב בן התרבות הע'סולית מהתקופה הכלקוליתית שנחשף בחורבת בתר אכן משתרע על שטח נרחב כפי שטען דותן.