גת 1 (איור 2). גת קטנה חצובה במרכזו של משטח סלע מפולס המוקף משלושה צדדים – מזרח, צפון ומערב – בשורה של אבני שדה. הגת כוללת משטח מלבני (0.3 × 0.7 מ' בקירוב, 0.1 מ' עומק). תעלה חצובה מוליכה מהקצה המזרחי של המשטח אל ספלול עגול חצוב (0.35 מ' קוטר, 0.25 מ' עומק).

 

השומרה (איור 3) נתגלתה בתחתית מדרון רכס לבן, מעט מעל למרכזו של ערוץ נחל רפאים. היא כוללת חדר רבוע (4.2 × 5.2 מ') שנמצא בפינתה הצפונית-מזרחית של חצר קדמית (לוקוס 1011; 2.5 × 3.0 מ'). הקיר הצפוני-מזרחי של החדר נסמך בגבו אל מדרגת סלע (כ-1.5 מ' גובה) שממנה אולי נחצבו האבנים ששימשו לבניית השומרה. קירות השומרה (1.0–1.5 מ' עובי) נבנו משני פנים וביניהם עפר. הפן החיצון עשוי אבנים מהוקצעות גס, הפן הפנימי נבנה באבני שדה קטנות ופסולת סיתות והפינות נבנו מאבני גזית גדולות. משטח הסלע המיושר שימש רצפה והתקרה היא קמרון מדורג (קורבלינג) בנוי מאבנים קטנות. בקיר הדרומי של החדר שנמצא בתחומי החצר נבנה פתח צר שממנו מוביל מסדרון קצר (לוקוס 1027; 1.5 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 1.1 מ' גובה; איור 4) שהמעבר בו קשה. קירות המסדרון בנויים מאבני גזית והתקרה מלוחות אבן. צמוד לפינה הצפונית של החדר, בצדה החיצון נתגלה גרם של חמש מדרגות בנויות (לוקוס 1010; איור 5) שהוביל אל גג שטוח (לוקוס 1018). הגג עשוי גיר כתוש ועפר עם אבנים קטנות, הוא מוקף מעקה מאבנים (כ-0.6 מ' גובה השתמרות; איור 6) ונראה ששימש מרפסת פתוחה.

 

החצר תחומה מכל עבריה בקירות בנויים  מאבני שדה (1 מ' גובה). קירות החצר הצמודים לחדר בנויים בקפידה ומשולבים בבנייתו. רצפת החצר עשויה ממילויים של אבני שדה ועפר. בקיר החצר הדרומי-מערבי (W1022) משולבים שני גרמי מדרגות. האחד (לוקוס 1017) מקשר בין השומרה לשטחי החקלאות שלמרגלותיה מדרום-מערב, והשני (לוקוס 1023) מוליך מהחצר לשטחי החקלאות שבערוץ הנחל.

 

ברור כי החדר והחצר שבחזית השומרה נבנו כיחידה אחת כנראה במהלך המאה הי"ט. המילויים שבחצר הובאו מערוץ הנחל והכילו שפע של שברי כלי חרס מן התקופות הרומית, הביזנטית, ימי הביניים ושלהי התקופה העות'מאנית.

 

גת 2 (איור 7) נחצבה במרחק של כ-20 מ' ממערב לשומרה, על אותה מדרגת סלע. מצב השתמרותה גרוע אך נראה כי היו לה שני מפלסים. מהמפלס העליון השתמר בור עגול (לוקוס 1030) ולצדו קטע קטן של משטח סלע מיושר (לוקוס 1031). במפלס התחתון נתגלה משטח דריכה שהשתמר רק בחלקו (לוקוס 1032; כ-2.5 מ' אורך, 1 מ' רוחב לפחות). בדופן הסלע שמצפון-מזרח למשטח, כ-0.2 מ' מעליו, נתגלו שתי גומחות מלבניות (לוקוסים 1033, 1034; איור 8). נראה שהגומחות עיגנו קורות עץ ששימשו במיתקן הסחיטה של הגת. על סמך גתות דומות שנתגלו בהרי ירושלים נראה שיש לתארך את הגת לתקופת הברזל.

 

תעלת מים חצובה (0.3-0.2 מ' רוחב התחתית, כ-0.4 מ' עומק ממוצע; איור 9) נתגלתה במרחק של כ-10 מ' ממערב לגת 2 ובהמשך למדרגת הסלע. התעלה נוקתה לאורך כ-40 מ'. דופנותיה נחצבו בהקפדה, אך לא תחתיתה. בכמה קטעים נשברה הדופן החיצונית של התעלה. במקומות אחרים נראים קטעים שחציבתם לא הושלמה ואכן על דופנות התעלה לא נמצאו עדויות לשחיקת מים או להצטברות של טרוורטין. בצדה הצפוני-מזרחי מכוסה התעלה במדרגה חקלאית ובהמשך מהלכה היא לא השתמרה בגלל חציבות מאוחרות. קטע מן התעלה חצוב מעל תקרתו של קבר מלבני קטן, שנמצא שדוד (איור 10). נראה שהתעלה ניזונה ממעיין עין לבן שבמעלה המדרון.