המגדל נבנה בשני שלבים (איור 1). בשלב הראשון נבנתה חומה (W2 ,W1; כ-2.4 מ' עובי) מאבני טרוורטין מסותתות היטב ללא סיתות שוליים. מקיר 1 (40 מ' אורך) נחשף הפן הדרומי הבנוי מאבני גזית (0.35–1.50 מ' אורך, 0.9–1.5 מ' עובי, 0.55 מ' גובה) שיצרו פן חיצוני ישר. ממזרח למגדל חשופה החומה לגובה שישה נדבכים (כ-2.75 מ'). קיר 2 (19 מ' אורך) נחשף למלוא עוביו (כ-2.4 מ'); הוא בנוי משני פנים שביניהם מילוי אבנים ועפר ללא בטון 'דֶבֶּש'. בנקודת החיבור של קירות 1 ו-2 נבנה מגדל (15.7 × 10.6 מ') שלו שלושה קירות הבנויים מאבני טרוורטין, בדומה לחומה (3.5 מ' אורך הקיר המזרחי [W3], כ-5 מ' עובי; 15.8 מ' אורך הקיר הדרומי [W4], כ-7 מ' עובי; 3 מ' אורך הקיר המערבי [W5], כ-1.5 מ' עובי). הפן הדרומי של קיר 4 נחשף לגובה שני נדבכים (כמטר אחד) וראשו היה מכוסה בשכבת בטון עבה ששימשה יסוד לגשר ביילי מודרני. פתח הכניסה למגדל לא נמצא, אך נראה שהיה בקצה המערבי של קיר 1.

בשלב השני המשיכה החומה לשמש ונבנה מגדל חדש סביב המגדל הקדום. מן המגדל המורחב (26.0 × 18.8 מ') שרד רק המסד הבנוי אבני גיר קשה מסותתות עם זיזים בולטים ומלוכדות בטיט קשה. לקירות נבנה פן חיצון והמרווח בינם לבין המגדל הקדום מולא באבנים גדולות, חלקן אבני גזית שנשברו, מלוכדות בבטון 'דבש'. הקיר המזרחי שרד לגובה שישה נדבכים (כ-3 מ'; 12.6 מ' אורך; W6) וניגש בברור לקיר הדרומי (W7); אבניו לא משולבות בו ושיטת הבנייה אחרת. בחלקו הדרומי שרדו אבני הגזית ובחלקו הצפוני הוא נשדד ושרדה רק הליבה הבנויה מאבנים מהוקצעות מלוכדות בבטון 'דבש'.

חלקו המרכזי של קיר 7 (26 מ' אורך) נפגע בפיצוץ ונהרס כמעט עד היסוד; בשתי פינותיו הוא שרד לגובה 13 נדבכים (כ-6.5 מ'; כ-0.5 מ' גובה נדבך). חמשת הנדבכים העליונים בנויים אבני גזית עם סיתות שוליים ובנדבכים התחתונים משולבות אבני גזית עם זיזים בולטים, אבני גזית חלקות ואבנים מסותתות בגסות (0.88–1.33 מ' אורך, כ-0.8 מ' עובי). בחלקו הצפוני של הקיר המערבי (18 מ' אורך; W8; כ-6.5 מ' גובה בפינתו הדרומית) נשדדו מרבית אבני הגזית ושרדו רק הנדבכים התחתונים. הקיר מכוסה בצמחיה צפופה של עצים ושיחי פטל ובדיקתו נעשתה רק בשני קצותיו.

הממצא הארכיטקטוני מעיד בברור כי בנייתו נעשתה בשני שלבים. חלל המגדל הקדום קטן מאוד לעומת המגדלים האחרים של חומת העיר מימי הביניים. עם זאת, ייתכן שקיר 4 שימש כבש לחימה ולא היה זה מגדל סגור.

בשלב השני נבנה מגדל גדול שונה מן המגדל הקדום בסוג האבן (גיר קשה), בשיטת הסיתות (שוליים עם זיז בולט) ובשיטת הבנייה (שימוש בטיט לליכוד האבנים וליבה של אבנים גדולות ובטון 'דֶבֶּש'). בתולדות בניאס בימי הביניים ידוע על כמה פעולות ביצור. במאה הי"א לסה"נ הוקפה העיר בחומה על ידי המוסלמים והיתה למרכז של כת האיסמעליה. במאה הי"ב לסה"נ היא נמסרה לצלבנים שהשקיעו מאמץ רב בביצורה. ייתכן אפוא כי את שלב הבנייה הראשון יש לייחס למוסלמים ואת השני לצלבנים, אך בהיעדר ממצאים לא ניתן לאשש הנחה זו.