בחודש נובמבר 2004 נערכה חפירת הצלה באתר זהור אל-ח'רדל על גדת נחל נרבתה (הרשאה מס' 4286-A*; נ"צ — רי"ח 20625-35/62069-70, רי"י 15625-35/12069-70), לקראת סלילת כביש עוקף ברטעה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ, נוהלה על ידי ע' שדמן, בסיוע א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום), א' ינאי (ייעוץ), פ' גנדלמן (זיהוי חרסים) וא' אורן.
האתר נמצא על שלוחה ממזרח לחריש ומדרום להאחזות נחל עירון. מדרום לאתר נמצאת חורבת מהו, החולשת על האזור כולו. זהו אזור של גבעות ורכסים
(150-110 מ' מעל פני הים), ובו קרקעות טרה-רוסה וחרסית. דומה שהאזור היה מכוסה בעבר בחורש ים תיכוני צפוף. עין ברטעה הוא מקור המים היחיד בסביבה. נחשפו מבנה מעוגל (7 מ' קוטר) וחצר סגלגלה (14 מ' קוטר) הצמודה אליו מצפון-מערב, שבנייתם איתנה והם השתמרו היטב (איור 1). המכלול תוארך על סמך ממצא קרמי מועט לתקופה הרומית.
פתח המבנה (1 מ' רוחב) נקבע בצד מערב, והוא מוליך למזרח אל מסדרון צר (1 מ' רוחב) שהוביל לחדר סגלגל קטן (לוקוס 103) ולצפון-מערב אל החצר. קירות המבנה נבנו באבני גוויל גדולות והשתמרו בחלקם לגובה 2.2 מ'. פתחו של חדר 103 נבנה משני משקופים שעליהם מונחים לוחות אבן. חדר 103 תחום בשני קירות מעגליים
(W21 ,W20). קיר 20, החיצוני, נבנה משני פנים של אבנים; בפן הפנימי שלו השתמר ראשיתו של קמרון, שקירה כנראה את החדר. בין קיר 20 לקיר 21 יש חלל צר, המתחבר אל חדר 103 בפתח צר (כ-0.5 מ' רוחב) שנמצא בצדו המערבי של החדר. אל קירות 20 ו-21 ניגשת רצפה של אבני גוויל קטנות (לוקוס 50) שהושתתה על הסלע. בסביבת הרצפה התגלו כמה חרסים מצולעים ושחוקים, כנראה מהתקופה הרומית.
הקיר התוחם את החצר (W23, אורך 35 מ', רוחב מרבי 1.2 מ') נבנה באבני גוויל גדולות ובינוניות שהושתתו על הסלע. בפינה הצפונית-מערבית של החצר נחשפה רצפה של אבני גוויל קטנות, שהונחה על מילוי של אדמה ואבנים גדולות (לוקוס 106).
על סמך הבנייה האיתנה והחצר יש להניח כי המכלול שנחשף בחפירה הוא חווה חקלאית. הכניסה המשולבת למבנה ולחצר מעידה כי שניהם נבנו ופעלו בו זמנית. המבנה נועד, כנראה, להבטיח הגנה לתושבים ולתוצרתם, ויתכן שהוא שימש כשומרה. החצר שימשה כנראה לאכסון בעלי חיים, אולי בקר. תוצאות החפירה אינן תומכות בהצעת י' נאמן לראות במבנה זה קבר או מאוזולאום (ר' מפת מענית [54], אתרים 9-7), בשל העדר עצמות וכלי מנחה.
מכלול זה אופייני לתקופה הרומית, ומכלולים דומים לו התגלו בכמה מקומות בסביבה הקרובה, למשל באום ריחן (ש' דר, י' טפר וז' ספראי, 1986. אום-ריחן, עיירה מתקופת המשנה. החברה להגנת הטבע, מגדל 63, איור 17; מכלול 204, איור 29) ובנחל סמתר (ללא חצר צמודה; מפת מענית [54], אתרים 5, 7, 8; עתיקות 46: 3-1).