שטח A (איור 2). בדרום השטח פני הסלע גבנוניים ובהם שקעים קרסטיים רבים. שם נחפר בור מים דמוי פעמון (L102; כ-3.5 מ' קוטר, כ-3.5 מ' עומק; איור 3), שתקרתו התמוטטה. הבור נחפר בחציו הצפוני-מזרחי וקרקעיתו נחשפה חלקית. דפנות הבור טויחו בכמה שכבות של טיח לבן ואפור בהיר, המעידות על שימוש ממושך. סמוך לבור המים ממזרח התגלה אגן שיקוע מלבני (L103; מידות 0.8×1.4 מ', 1.5 מ' עומק). בין בור המים לאגן השיקוע נחצב מעבר קצר (L104; כ-1.5 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב, 0.6 מ' עומק). הדופן המזרחית של אגן השיקוע הוגבהה בבניית קיר קטן (W11; כ-1 מ' אורך, כ-0.9 מ' רוחב, כ-0.5 מ' גובה). ממזרח לקיר נחשפה תעלה חצובה בסלע (L100; כ-1.5 מ' אורך, 0.85 מ' רוחב), שניקזה מים לאגן השיקוע. סמוך לתעלה מצפון נחצב שקע קטן (L109; מידות 0.05×0.20×0.40 מ'). בצפון השטח נחשפה גומחת שיקוע חצובה בסלע (L105; מידות 0.8×1.1 מ', כ-0.2 מ' עומק; איור 4), שחוברה בצינור צר בדופנה המזרחית לתעלת מים (L107; כ-3 מ' אורך, 0.15–0.20 מ' רוחב, כ-0.15 מ' עומק); מתקן זה ניקז מים מהסביבה אל בור המים הסמוך.

 
שטח B. במרחק של כ-20 מ' מדרום לבור המים נחשפה פזורת חרסים מהתקופה ההלניסטית.
 
שטח C (איורים 5–9). במרחק כ-10 מ' מבור המים נחשפו שרידי מבנה, שבחלקו המערבי שולבה מערה קרסטית טבעית (כ-9 מ' אורך, 5–6 מ' רוחב). תקרתה של המערה התמוטטה בחלקיה המרכזי והמזרחי (L305) והשתמרה לגובה 3 מ' בחלקיה המערבי
(L302) והצפוני (L306). בקרקעית המערה נחשפו שני בורות חצובים (L307 כ-1.8 מ' עומק; L318 כ-2 מ' עומק). הקיר המערבי של המבנה הושתת על משטח סלע חצוב בפתח המערה. בצדו הצפוני נתחם המבנה במדרגת סלע גבוהה. בבסיס קירות המבנה נחצבו שקעים שבהם נבנו תשתיות הקירות מאבנים קטנות ובינוניות (L322). על התשתיות נבנו קירות בשיטת ה'ראשים'; הם השתמרו לגובה 3–4 נדבכים (כ-1 מ'). במבנה נחשפו ארבעה חדרים (1–4) ושני מעברים. חדר 1 נחשף כמעט בשלמותו (2.0×2.5 מ'), והשתמרו שלושה מקירותיו (W31 אורך 2.5 מ', רוחב כ-0.8 מ'; W30 — אורך  3 מ', רוחב 0.75 מ'; W37 אורך 4 מ', רוחב 0.76 מ'). בחדר נחשפה רצפה מגיר ועפר (L308). בחדר 2 השתמר רק קיר 37, המפריד בין חדר 2 לחדר 1. בחדר 2 נחשפו שרידי רצפת אבן (L319) ורצפת גיר כתוש (L304). בחדר 3 (2.5×2.5 מ') השתמרו שני קירות (W33 אורך 3 מ', רוחב 0.6 מ'; W34 — אורך 2.5 מ', רוחב 0.6 מ'). בפינה הצפונית-מזרחית של החדר נחשפה אבן סף של פתח (L326; מידות 0.4×0.9 מ') ובחלקו הדרומי של החדר נחשפה רצפה מלוחות אבן (L309; מידות 1.5×2.0 מ'). בחדר 4 (1.5×2.5 מ') השתמרו שני קירות (W32 כ-5 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב; W35 כ-1.5 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב). בצד המערבי של החדר נחשף סף של פתח חצוב בסלע (L316; מידות 0.4×0.9 מ'). על סלע האם בחדר זה נחשף מפלס עפר ואבנים קטנות (L314). בין החדרים נבנו שני מעברים (312/L310 — אורך 3.0–3.5 מ', כ-1 מ' רוחב; L327 כ-3 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב). במרכזו של מעבר 310/312 נקבע פתח ובו אבן סף.
 
שטח D (איור 10). במרחק כ-10 מ' מתחת לשטח C, במורד מדרון, נחשף קטע של קיר
(W40; אורך 1.8 מ', רוחב כ-1 מ', גובה 0.25 מ'). הקיר נבנה משתי שורות של אבני גוויל בינוניות (0.30×0.35×0.40 מ') בתוך שקע חצוב והשתמר לגובה נדבך אחד. נראה שהקיר נבנה על מחצבה קדומה, ממנה נחשף קטע מצומצם, ובו משטח סלע חצוב
(L408) ותעלת ניתוק (L404; כ-1 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב, 0.15 מ' עומק). סמוך לקיר התגלו סימני חציבה וניתוק של אבנים מהסלע (L405; מידות 0.5×0.9 מ', 0.3 מ' עומק). במרחק כ-0.5 מ' מצפון לקיר נחשף שקע עגול חצוב (L406; קוטר 0.25 מ', עומק 0.2 מ').
 
בתוך שכבת עפר מעל המחצבה ומעל סלע האם, התגלו שברי קדרות (איור 12: 1, 2), קנקנים (איור 12: 3, 4) ונרות (איור 12: 5, 6) מתקופת הברזל 2. עיקר הממצא הקרמי בחפירה התגלה סביב בור המים בשטח A, בתוך המבנה, במערה בשטח C וסמוך לקיר 40 בשטח D. ממצא זה מתוארך לתקופה ההלניסטית, ובו קערות (איור 13: 1–5), מכסה (איור 13: 6), סירי בישול (איור 13: 7–13), קנקנים (איור 14: 1–15), פכים (איור 14: 16, 17) ופכיות (איור 14: 19, 20). מתחת לרצפת אבן 309 התגלו צפחת (איור 14: 18) ונר (איור 14: 21), המתוארכים לימי החשמונאים. בקרקעית בורות 311, 320 שבמערה התגלו בעיקר שברי קנקני אגירה מהתקופה ההלניסטית, מכאן שהם שימשו כבורות אחסון. עוד התגלו שלוש ידיות קנקנים ועליהן טביעות. שתי ידיות התגלו מעל רצפה 304 במבנה בשטח C, האחת נושאת טביעה עגולה ובה האותיות "י ה ד ט" (איורים 15: 1) והשנייה נושאת טביעה עגולה אך התוכן אינו ברור. הידית השלישית התגלתה בפינה הצפונית של המערה (L302), והיא נושאת טביעה עגולה ובה עיטור נדיר של קווים בשתי וערב (איורים 15: 2).
בחפירה התגלו שישה מטבעות, חמישה התגלו בשרידי המבנה בשטח C ואחד בשטח D. שני מטבעות התגלו במעבר 310, האחד נטבע במטבעת אנטיוכיה והוא מתוארך לימי אנטיוכוס הג' (222–187 לפסה"נ; ר"ע 115172) והשני מימי אלכסנדר ינאי (104–76 לפסה"נ; ר"ע 115173). מטבע שלישי נחשף מעל רצפה 308 בחדר 1, והוא נטבע במטבעת עכו בימי אנטיוכוס הד' (173/2–168 לפסה"נ; ר"ע 115170). מטבע רביעי נחשף בחדר 3 מעל רצפת אבן 309, והוא נטבע במטבעת עכו בימי אנטיוכוס הג' (197–187 לפסה"נ; ר"ע 115171). מטבע נוסף התגלה בחלקה הדרומי של המערה וזהו מטבע רומי פרובינציאלי לא מוגדר הנושא שתי טביעות רכב, של ראש לימין והאות X (המאה הב' לסה"נ [?]; ר"ע 115174). בשטח D התגלה מטבע במרחק כ-2 מ' מצפון-מערב לקיר 40, במפלס עפר מעל משטח סלע אם (L401), שנטבע במטבעת ירושלים בימי אנטיוכוס הז' (132/1–131/0 לפסה"נ; ר"ע 115175).
עוד התגלו כלי שחיקה וכתישה מבזלת (איור 16: 1, 2) ומאבן גיר (איור 16: 3, 4). בשרידי המבנה בשטח C התגלו, מתחת לרצפה 319, ראש חץ 'סקיתי' מברונזה (איור 17: 1) ובמעבר בין האגף הצפוני לאגף הדרומי, מקל כחל מברונזה (איור 17: 2). במערה בשטח C התגלו שברי עופרת (איור 26) ומסמרים (איור 27).
 
המבנה, מערת המגורים ובור המים הם חלק ממכלול קדום המתוארך על פי ממצא כלי החרס והמטבעות לתקופה ההלניסטית. נראה שבמקום עמד בית חווה, שהיה חלק מהעורף החקלאי של ירושלים. תושבי המקום עיבדו כנראה אדמות במדרון לרגלי החווה.