שטח D

נחפרו חמישה בורות בדיקה (תתי-שטחים D15–D11).
תת-שטח D11 סמוך לצומת הכניסה הנוכחי למושב ציפורי. מתחת לרובדי פני השטח נמצא סדימנט, שבו חרסים רבים, עיקרם מהמשפחה המתכתית שיש לשייך לתקופת הב"ק 2. החפירה לא הגיעה לשכבות קדומות יותר והופסקה מקוצר משאבים.
תת-שטח D12 מצפון-מערב (מפנים) לתוואי חומת הברונזה הקדומה שנמצא בחפירות הקודמות בתת-שטח D3. מתחת להצטברויות פני השטח נמצאה הצטברות שהכילה חרסים רבים מתקופת הב"ק 1ב'. לא נמצאו הצטברויות מתקופת הב"ק 2 ויש בכך חיזוק לתצפיות קודמות שלפיהן יישוב הב"ק 2 קטן מיישוב הב"ק 1, ולא הגיע לקרבת חומת הברונזה הקדומה. החפירה לא הגיעה לשכבות קדומות יותר והופסקה מקוצר משאבים.
תת-שטח D13 ממזרח (מחוץ) לתוואי חומת הברונזה הקדומה. בתחתית המצבורים הארכיאולוגיים נמצא סדימנט אפור כהה ופריך, שהכיל אבנים מעטות וממצא שעיקרו פריטי צור ומעט חרסים. נראה כי כלי החרס הם חדירות מאוחרות והסדימנט הוא קדם-קרמי. בבחינה ראשונית נראה כי זמנו של הממצא התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ג' (ר' איור 8 להלן). מעל הסדימנט נמצאו הצטברויות שבלטו בהן אבנים מזוותות רבות מאוד וכן חרסים מהתקופה הכלקוליתית הקדומה. הקרקע הרטובה לא אפשרה להבחין בשונות בין ההצטברויות ועם זאת נראה שזמנן התקופה הכלקוליתית הקדומה 1, שחדר אליה בור נרחב מהתקופה הכלקוליתית הקדומה 2 (על שלבי התקופה הכלקוליתית הקדומה ר' גצוב תשע"ה). בראש ההצטברויות נחשף קיר רחב (איור 2), בנוי מנדבך אחד של אבנים, וסביר ששיש לשייכו לתקופה הכלקוליתית הקדומה 2. לא נמצאו כל שרידים מתקופת הברונזה הקדומה ויש בכך חיזוק לתצפיות קודמות שלפיהן חומת הברונזה הקדומה תוחמת את יישובי התקופה ממזרח. החפירה לא הגיעה לשכבות קדומות יותר, ושאלת תחום השתרעותו של היישוב מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', שנחשף בתת-שטח D14 (להלן), נותרה פתוחה.
תת-שטח D14. נחשפה שכבה של קרקע סחף שהכילה חרסית כהה 'שמנונית', ללא ממצאים. מעל הקרקע הבתולה נמצאה הצטברות של חרסית כהה שהכילה מעט אבנים מזוותות, עצמות בעלי חיים ופריטי צור רבים (איור 3). כלי הצור, בהם גרעינים נביפורמיים, להבי מגל שהוכנו מצור סגול וחודי יריחו, הם מאמצע התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. מעל שרידים אלו נמצאה הצטברות ובה שפע של אבנים מזוותות, פריטי צור, עצמות בעלי חיים וחרסים. בראש ההצטברות נמצאו קטעים של ארבעה קירות, בהם נדבך אחד של אבנים, שנראה כי שימש יסוד לבניית לבנים שמהן  לא שרד מאום (איור 4). נראה שהקירות נבנו בפרקי זמן שונים והם אינם מתחברים לכדי תכנית אחת. בהצטברויות שכיסו את הקירות ובהצטברויות שמתחתן נמצאו חרסים רבים מן התקופה הכלקוליתית הקדומה 1, ורק במקומות אחדים נמצאו גם חרסים מן התקופה הכלקוליתית הקדומה 2. נראה לפיכך שכל השרידים הם מן התקופה הכלקוליתית הקדומה 1, ולפי הרכב המכלול יש לשייכם לתרבות ואדי רבה.
תת-שטח D15 סמוך לשולי האתר, ליד צומת הכניסה לעילוט. נחשפה הצטברות דלה (0.4 מ' עובי מרבי), ובה אבנים מזוותות רבות, חרסים, עצמות בעלי חיים וכלי צור. לא נמצאו שרידי בנייה. מעט החרסים שנמצאו הם כנראה מהתקופה הכלקוליתית הקדומה 1. מתחת להצטברות נחשפה קרקע שהכילה חרסית חומה כהה, ללא ממצאים, ותחתה סלע גיר קשה.
 
שטח H
בשטח שמצפון לנחל ציפורי נעשו בדיקות מקדימות בניהול ר' קפול, ונמצאו עדויות ליישובים ולפעילות חקלאית שזמנה למן התקופה הכלקוליתית הקדומה ועד ימינו.
בחתך שנחפר בצפון השטח (איור 5) נתגלו הצטברויות דלות מן התקופות: הכלקוליתית הקדומה, הברונזה המאוחרת, הרומית, הביזנטית והממלוכית. בראש ההצטברויות נמצאו שרידי מבנה מן התקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי.
בתעלות בדיקה בכרם זיתים נחשפו קירות חקלאיים ששימשו בתקופות הרומית והממלוכית (איור 6). מתחת לקירות נמצא סחף נחלי שהכיל חלוקי אבן קטנים ופריטים מתעשיית צור, רובם כנראה מהתקופה הפלאוליתית.
 
שטח J1
סמוך למפגש בין נחל ציפורי לגיא קטן המוליך את מי עינות ציפורי, נמצאה בבדיקות המקדימות, עדות לאתר יישוב פרוטו-היסטורי. נפתחו חמישה ריבועים (איור 7) ונתגלו בהם שרידים שזמנם סוף התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ג', סוף התקופה הניאוליתית הקרמית והתקופות הכלקוליתית הקדומה והמאוחרת.
סוף התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית ג'. על יישוב מתקופה זו מעידות רצפות והצטברויות עפר המכילות כלי צור, ללא כלי חרס. לא נמצאו קירות מבנים, אך סביר שהם ייחשפו בחפירות עתידיות. בין הממצאים מתקופה זו יצוינו ראשי חצים, שלהם מתאר דמוי עלה ותקע שעוצב בשברור לחץ ושוליו משוננים(איור 8).
סוף התקופה הנאוליתית הקרמית. במקומות אחדים נמצאו חרסים, אך לא נמצאה הצטברות ברורה. עד עתה נמצאו מתקופה זו, הן בחפירות הקודמות הן בחפירה הנוכחית, מכלולים מצומצמים בלבד.
התקופה הכלקוליתית הקדומה. הממצא העיקרי מתקופה זו היה שרידי מבנים והצטברויות. בכל הריבועים נמצאו מפלסי חיים, בורות ושרידים דלים של קירות. ניכר שבשכבה זו שלושה שלבי יישוב. בשלב זה של המחקר אין הגדרה ברורה של השלבים, אך אפשר לקבוע קיומו של יישוב בתקופה הכלקוליתית הקדומה 1.
התקופה הכלקוליתית המאוחרת. נמצאו שלושה בורות שבהם סדימנט אפור-צהבהב פריך הנבדל בברור מההצטברויות שאליהן חדר (איור 9). בתוך הסדימנט היו מעט אבנים וחרסים רבים, רובם מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת, דוגמת קערות במתאר V וידיות נקב גדולות. לא נמצאו שרידים אחרים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת, אך סביר שיימצאו בחפירות עתידיות, כפי שנמצאו מעברו השני של נחל ציפורי (זידאן 2014; איור 1: 6675-A).
 
שטח J2
ממערב לשרידי היישובים הפרוטו-היסטוריים שנתגלו במזרח שטח J נחשף חלק של מבנה בנוי מאבנים גדולות. הקירות נבנו ללא הקפדה, ונראה שהמבנה שימש עובדי אדמה שהקימו כאן שומרה או בית חווה קטן (איור 10). כל החרסים שנמצאו בתחום המבנה הם מהתקופה הרומית הקדומה. ההיקף המצומצם של החפירה לא מאפשר הגדרה מבוססת של תכנית המבנה ושל תפקידו. השרידים מהתקופה הרומית הם מעל קרקע בתולה ותחום היישובים הפרוטו-היסטוריים לא הגיע למקום זה.
 
שטח J3
בשלושה ריבועי בדיקה נמצאו שרידים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, בהם מתקן — משטח שנבנה מאבנים קטנות ומגיר כתוש ודופן בקיר מאבני גוויל (איור 11). את המתקן אפשר לתארך על סמך חרסים שנמצאו על פני המשטח לתקופה הביזנטית.
 
עיקר תרומתן של חפירות אלה היא לימוד של השתרעות השרידים במרוצת התקופות שבהן היה האתר מיושב, ואפשר לציין כמה נקודות:
1. ההצטברות ה'נקייה' מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', שנמצאה בתת-שטח D14, מצטרפת לעדויות מחפירת ירושביץ (2016: שטחים N7 ,N6), שנמצאו בה הצטברויות מתקופה זו. ניתוח מפורט של הממצא ילמד אם זהו אותו שלב בתקופה.
2. ממצא של שרידים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ג' בתת-שטח D13 והעדרם בשטחים שממזרח מראה שהגבול המזרחי של היישוב מתקופה זו הוא בין התת-שטחים D13 ל-D14. הופעת מצבורים מתקופה זו בשטח J מצטרפת אל המידע על שרידים כאלה בשטחים A ו-C מהחפירות הקודמות. מהמידע עד עתה אי אפשר לקבוע אם היה זה אתר יישוב גדול או כמה אתרים קטנים, נפרדים זה מזה.
3. זמנו של היישוב הנרחב ביותר בתקופה הכלקוליתית הקדומה 1, ומסתבר שהיישוב של תרבות ואדי רבה השתרע בכל שטח האתר הקדום של עין ציפורי ומזרחה, לפחות עד תת-שטח D15. בשטח J1 התמונה אינה ברורה; נתגלו שרידים אינטנסיביים מהתקופה הכלקוליתית הקדומה 1, אך לא ברור אם הם חלק מהיישוב הנרחב או שזהו יישוב קטן נפרד. הממצא הדל בשטח H מעיד על פעילות אקראית ולא על יישוב של ממש.
4. בתקופה הכלקוליתית הקדומה 2 הצטמצם היישוב: בתת-שטח D15 כלל לא נמצאו שרידים, בתת-שטח D14 נמצאו מעט הפרעות מתקופה זו ובתת-שטח D13 נמצאה הצטברות של ממש וכן קיר רחב. מסתבר שהעדות לבנייה בשטח זה היא הנקודה המזרחית ביותר שבה מוכר היישוב מתקופה זו עד עתה. רק המשך המחקר של הממצא בשטח J1 יוכל לקבוע אם היה יישוב גם בשטח זה.
5. השרידים מתקופת הב"ק 1ב' בתת-שטח D12 והעדרם בתת-שטח D13 מחזקים את התצפיות הקודמות שלפיהן החומה מתקופה זו הייתה קו גבול מזרחי של היישוב באותה העת. בשטחים H ו-J לא נמצאה כל עדות ליישוב מתקופת הברונזה הקדומה; ברור שהוא לא הגיע עד לאפיק הנחל, ולכן יש לחפש את קו החומה הצפונית באזור שבין שטח J לשטחים CA.