החפירות נערכו בשוליים המערביים של חורבת מגדל (ח' אל-מג'דל; לרקע ולהפניות, ר' מסארווה 2016; עד 2020; איור 1). נפתחו שישה שטחים (AE, P; איור 1), ונחשפו בהם שרידי יישוב ומתקנים, שיוחסו לשבע שכבות המתוארכות למן תקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה האומיית (טבלה 1). בשכבה 6 זוהה רצף התיישבותי למן תקופת הברזל ועד התקופה ההלניסטית.
 
טבלה 1. השכבות שנחשפו בחפירה
שכבה
תקופה
מאות
1
אומיית
ז'ח' לסה"נ
2
ביזנטית מאוחרת – ראשית אומיית
ו'ז' לסה"נ
3
ביזנטית מאוחרת
ו' לסה"נ
4
רומית מאוחרת – ביזנטית קדומה
ד'ה' לסה"נ
5
רומית
ג' לסה"נ
6
ברזל, פרסית, הלניסטית
י"ב–ב' לפסה"נ
7
ברונזה תיכונה 2ב'
כ'ט"ו לפסה"נ
 
שטח A
נחשפו מתקנים חצובים בסלע, חלקם מרוכזים במקבצים (טבלה 2; איור 2).
 
טבלה 2. מתקנים משטח A
המתקן
כמות
מיקום
הערות
בודדה
2
6F
תעלה סגלגלה רדודה שהוליכה לספלול; תקופת הברזל?
גת
4
16F, 28F, 29F, 35F
לגת 16 משטח דריכה מטויח, בור שיקוע ובור איגום שרוצפו בפסיפס לבן; לגת 28 משטח דריכה ובור איגום; לגת 29 שני משטחי דריכה ובור איגום משותף; לגת 35 משטח דריכה, בור שיקוע, בור איגום ותאי תסיסה שרוצפו כולם בפסיפס לבן (איור 3).
ספלול
10
19F, 28F, 30F, 32F–34F, 37F, 53F
ספלולים 28, 30 ו-32–34 צרים ועמוקים ונמצאו סמוך לגתות 29 ו-35; נראה כי שימשו לגידול גפנים.
בור
2
9F, 40F
בורות דמויי פעמון (?) שפתחם עגול ומסותת; שימשו אולי בורות מים או פירי כניסה לקברים מתקופת הברונזה התיכונה; לא נחפרו משיקולי בטיחות.
מחצבה קטנה
10
1F, 2F, 30F–33F, 36F, 52F, 55F, 56F, 57F
להפקת אבני בנייה.
מחצבת חצר
13
4F, 5F, 7F, 8F, 10F, 13F, 15F, 17F, 18F, 20F, 28F, 50F, 54F
להפקת אבני בנייה; במחצבות 4 ו-5 הובחנו כמה מוקדי חציבה.
חציבה
1
12F
אגן ריסוק שחציבתו לא הושלמה (איור 4).
מערת קבורה
2
3F, 24F
המערות נמצאו פתוחות ושדודות, פתחן מקומר וזוהו בהן בור עמידה וכוכים; למערה 24 חצר קטורה ודרומוס; התקופה הביזנטית?
מתקן מים
1
39F
מתקן חצוב ומטויח בטיח הידראולי (4 × 6 מ'; איור 5) וצמוד אליו גרם מדרגות בנוי; ממזרח למתקן בנייה הקשורה אולי למתקן וכוללת ארבעה קירות התוחמים משטח סלע מסותת; חלק מהבנייה מטויח; התקופה הביזנטית.
 
ממערב לגת 35 נמצא פסיפס, ובו כתובת ביוונית הכוללת ארבע שורות; היא זוהתה על ידי לאה די-סגני כשומרונית ותוארכה לראשית המאה הה' לסה"נ. במתקן 39 נמצאו ארבעה נרות שמן שומרוניים תמימים שזמנם המאות הו'–הז' לסה"נ. המתקן נמצא סמוך למערת קבורה 24, ואולי שימש מקווה טהרה.
 
שטח B
נחשפו מחצבות ובורות מים חצובים בסלע (טבלה 3).
 
טבלה 3. מתקנים משטח B
המתקן
כמות
הערות
מחצבה
3
גדלים שונים; שתיים מטיפוס חצר (איור 6) ואחת רדודה.
בור מים
1
פתחו עגול; אולי מדרגות; חלל עגול (כ-7.5 מ' קוטר) ובו שרידי טיח; לא נחפר משיקולי בטיחות.
 
שטח C
השטח משתרע ברובו על מדרגת סלע גבוהה, ונחשפו בו שרידי מבנים לצד מתקנים, בכמה שכבות.
 
תקופת הברונזה התיכונה 2ב' (שכבה 7). בחלקו הדרומי-מערבי של השטח נחשפו כמה מפלסי חיים, ובהם רצפות עפר מהודקות ומקבצי אבנים שמתארם סגלגל.
 
תקופת הברזל – ראשית התקופה ההלניסטית (שכבה 6). נחשף חלק מיישוב, התחום ממזרח, ממערב ומדרום בקירות שנבנו מאבני גוויל בינוניות; ייתכן שהקיר הצפוני נמצא מחוץ לגבולות החפירה. בחלק המזרחי של השטח נחשף מבנה מגורים רחב ממדים, ובו חצר גדולה שמצפון לה שורת חדרים. מצפון למבנה זה נחשף מבנה נוסף, שרובו משתרע מחוץ לגבולות החפירה. בצפון-מערב השטח נחשפה יחידת מגורים, הכוללת ארבעה חדרים לפחות וחצר חצובה בסלע, ובשטחה חצובים בה כמה בתי בד קטנים מטיפוס האופייני לתקופת הברזל (איור 7). במרכז החלק המערבי של השטח, נחשף מבנה רבוע, שקירותיו נבנו משתי שורות של אבני שדה גדולות (בולדרים); כנראה מצד או מגדל הגנה. מתחת לרצפות המצד התגלו חרסים המתוארכים לשלהי המאה הח' או לראשית המאה הז' לפסה"נ, ולכן נראה כי המבנה שימש מצודת דרך אשורית. כן נחשפו כמה מקבצים של ספלולים ואגנים חצובים על פני הסלע החשוף.
 
התקופה הרומית (שכבה 5). במרכז השטח נחשפה מערכת קבורה חצובה בסלע, הכוללת שני קברים נפרדים, צפוני ודרומי: לקבר הדרומי צורת מקמר ולקבר הצפוני שני כוכי קבורה החצובים ממזרח לחלל עמידה. במערכת הקבורה נתגלו נרות חרס שומרוניים המתוארכים למאה הג' לסה"נ. כן נמצאו יסודות של קירות, שנבנו מאבנים בינוניות.
 
התקופות הרומית המאוחרת – הביזנטית קדומה (שכבה 4). נחשף מכלול בנייה צר וארוך, שכיוונו צפון–דרום, מעל מדרגת סלע. המכלול כולל שני קירות ארוכים, התוחמים מערכת של קירות רוחב, היוצרים חדרים שמתארם לא סדור. חלק מהקירות נבנו על יסודות של קירות קדומים משכבה 5. הקירות משכבה זו נבנו מאבנים קטנות יותר מאלה של קירות שכבה 5.
 
התקופה הביזנטית המאוחרת (שכבה 3). נחשפו כבשן יוצר (איור 8) ומתקן ששימושו לא ברור. כשהמתקן יצא משימוש הוא הוסב לבור אשפה. כן נחשפו חמישה בורות מים, שחלקם נחפרו חלקית או לא נחפרו כלל משיקולי בטיחות. לחלק מהבורות פתח חצוב ולחלק פתח שנוצר מחריץ טבעי. חלק מהבורות הוסבו לבורות אשפה, ונמצאו בהם חרסים מהתקופה הביזנטית.
 
שטח D
נפתחו שני ריבועים, ונחשפו בהם שני קירות ומפלס של אבנים קטנות ואדמה אפורה. נחשפו שני הנדבכים העליונים של הקירות, ונראה כי מתחת לפני השטח יש נדבכים נוספים. סמוך לקירות נמצאו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית. החפירה בשטח זה לא הסתיימה.
 
שטח E
נחשפו ארבע שכבות למן התקופה הרומית ועד לתקופה האומיית, ובהן שרידים המעידים כי השטח שימש לתעשייה (איור 9). שרידים אלה התגלו מעל מחצבת חצר גדולה, שהתגלתה במערב השטח ואי אפשר לתארכה.
 
התקופות הרומית המאוחרת – הביזנטית קדומה (שכבה 4). נחשף מאגר מים חצוב בסלע ומטויח (6 × 12 מ', מעל 5 מ' עומק); הוא לא נחפר עד תחתיתו משיקולי בטיחות. בדופנות המערבית והצפונית של המתקן נחצב כבש ירידה. בפינה הדרומית-מזרחית של המאגר נתגלתה בריכת מים סגלגלה חצובה בסלע (כ-2.5 מ' קוטר). צמוד למאגר מצפון נתגלה מקווה טהרה (1.7 × 3.0 מ', 1.8 מ' עומק), שחלקו התחתון חצוב בסלע וחלקו העליון בנוי. כן השתמרו שלוש מדרגות ועליהן שתי שכבות של טיח ורדרד.
 
התקופה הביזנטית המאוחרת (שכבה 3). מאגר המים שהוקם בשכבה הקודמת המשיך להתקיים, חלקו העליון הוגבה בבנייה. מצפון למאגר נבנתה תעלת מים, שתשתיתה ביטלה את המקווה. צינור חרס הונח בתעלה, ודופן במעטפת של אבנים וטיט (בניית 'דבש'); התעלה קורתה באבנים בינוניות שטוחות. בריכת המים משכבה 4 נפגעה בחלקה מהגבהת חלקו העליון של המאגר, ונראה שהיא יצאה משימוש. מצדו המערבי של מאגר המים נבנו שלושה חדרים צמודים, שבחלקם שרד טיח ורדרד שכיסה את הקירות. החדר המרכזי רוצף באבנים גדולות. הטיח בחדרים מעיד כי הם שימשו לתעשייה הקשורה במים. צמוד לחדר הדרומי ממזרח נחשף מתקן חצוב ומטויח (4.2 מ' עומק).
 
התקופות הביזנטית מאוחרת – האומיית (שכבות 2, 1). המתקן החצוב שצמוד למבנה משכבה 3 הוסב לבור אשפה, ונמצאו בו חרסים ופסולת של בית יוצר משטח P (להלן). החרסים שנמצאו בבור האשפה מתוארכים ברובם לתקופה הביזנטית ובמקצתם לתקופה האומיית. מדרום לחדרים משכבה 3 נבנה קיר מסיבי (כ-20 מ' אורך) שחלקו הדרומי ניצב לשולי דרך (ר' שטח P). הקיר מבטל חלק מהמבנים מהשכבות הקדומות.
 
שטח P
השטח חולק לשני שטחי משנה, מזרחי ומערבי (איור 10). בשטח המזרחי נחשף חלק מגת תעשייתית בנויה, שהשתמרו ממנה חלק מבור איגום וחלק ממשטח דריכה, שנפגעו מסלילת כביש 5533. בגת זוהו כמה שלבי בנייה. הממצא מהגת תוארך ברובו למאות הה'–הו' לסה"נ. בשטח המערבי (איור 11) נחשפו כמה שכבות (להלן). בין שני שטחי המשנה נחשפו שתי מחצבות חצר וחלל תת-קרקעי. חלל תת-קרקעי נוסף נחשף צמוד לכבשן המערבי משכבה 3 (להלן). החללים לא נחפרו משיקולי בטיחות.
 
התקופה הרומית המאוחרת – הביזנטית קדומה (שכבה 4). נחשפו שרידי בנייה פזורים (איור 11), ובהם קיר בנוי מאבני גזית שמשולבות בו שתי אומנות ואבן סף גדולה; אל הקיר הוביל גרם מדרגות שנבנה מאבנים מסותתות. ממערב לקיר נחשף חלק ממכלול אדריכלי, הכולל שני חדרים גדולים; הוא הופרע מבנייה בשכבות המאוחרות. ממערב למכלול במורד הגבעה נחשפו חלקים משני מכלולי בנייה נוספים.
 
התקופה הביזנטית המאוחרת (שכבה 3). נתגלו שלושה כבשני יוצר. לצד הכבשן המרכזי נתגלה בור אשפה שהכיל כמות גדולה של נרות שומרוניים מן המאות הה'–הו' לסה"נ, שיוצרו כנראה בכבשן הסמוך. מול הכבשן המזרחי מדרום נתגלה מכלול בנייה שמתארו לא סדור; הקירות נטויים ובנייתם אינה ישרה. הקירות הצפוני והמערבי נבנו כמעין יציקה של אבנים קטנות והרבה חומר מליטה. הקירות המזרחי והדרומי נבנו מאבנים בינוניות ומאבני גזית. יתכן שנטייתם של הקירות נוצרה מרעידות אדמה במהלך המאה הו' לסה"נ. הכבשן המערבי נבנה צמוד לפינה של שני קירות ארוכים, שבאחד מהם שולבה אבן סף גדולה, והוא ביטל את המבנים משכבה 4.
 
התקופה הביזנטית המאוחרת – ראשית התקופה האומיית (שכבה 2). הכבשן המזרחי הוסב לבור סיד והכבשנים האחרים בוטלו. מעל מפולות של אבנים שמילאו את הכבשנים ופילסו את השטח נחשפו שרידי דרך עתיקה (3 מ' רוחב) בכיוון כללי מזרח–מערב, התחומה משני צדיה בשולי אבנים. הדרך נבנתה משכבות של אדמה מהודקת. הקצה המזרחי של הדרך נוטה בחדות לדרום-מזרח. השתמרותו של השול הצפוני של הדרך דלה. הדרך נפגעה מכביש 5533.
 
התקופה האומיית (שכבה 1). נחשף קיר שניצב אל השול הצפוני של הדרך העתיקה ומאוחר לה.
 
סיכום
בשטחים A ו-B נחשפו שרידי פעילות חקלאית או תעשייתית ומערות קבורה, ואלה מלמדים על העורף ועל הגבולות של היישוב בתקופה הביזנטית. ביתר השטחים נחשפו שרידי יישוב קטן או בית חווה גדול, שהתקיים ברצף למן תקופת הברזל ועד התקופה ההלניסטית. המצד המתוארך לתקופה האשורית (המאה הז' לפסה"נ) מצטרף למערך של מצדים ומצודות מוכרים, שנבנו לאורך הדרך הראשית שעברה כנראה בתוואי של כביש 444 או כביש 6, והיו חלק ממערך אספקה חקלאי שבו שולבו עמדות שמירה של הצבא האשורי לאורך הדרך שהובילה לחלקה הדרומי של ארץ ישראל. נראה כי היישוב המשיך להתקיים עד לתקופה ההלניסטית הקדומה. בימי החשמונאים נוסד כנראה בשטח גבוה יותר באתר יישוב, שלא נחשפו ממנו שרידים בנויים אלא רק חרסים ומטבעות שנסחפו לשטח החפירה. ממצא זה עולה בקנה אחד עם הממצאים של החפירות שנערכו בשנים קודמות בחלק הגבוה של חורבת מגדל (איילון תשס"ב). החל מהמאה הג' לסה"נ ישבה באתר אוכלוסייה שומרונית, הן על סמך כתובת שנתגלתה בבית כנסת באתר הן על סמך כתובת שנתגלתה סמוך לגת 35. גם מערכת הקבורה שנחשפה בשטח C ובה נרות שומרוניים מאששת זאת. נראה שהשומרונים המשיכו ליישב את האתר גם במהלך המאות הבאות. את מערכת הקבורה ביטל מבנה מגורים או תעשייה שנבנה צמוד אליה ומתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ; ייתכן כי שולי היישוב במאה הג' לסה"נ הוסבו עם השנים לאזורי מגורים. במאה הו' לסה"נ האזור חזר להיות בשולי היישוב. על גבי ההריסות של הקירות מהיישוב של המאות הד'–הה' לסה"נ התגלו ארבעה כבשני יוצר. בכבשנים יוצרו בעיקר קנקנים ששימשו לאחסון והובלת יין ושמן, שהופקו כנראה בכמות גדולה באתר כולו. אחד מן הכבשנים שימש כנראה גם לייצור נרות, זאת על סמך כמות גדולה של נרות שומרוניים שנתגלו סמוך לו. במהלך המאה הו' לסה"נ התנצרו שומרונים רבים. נראה כי בית הכנסת ששכן בחלק הגבוה של החורבה הפך לכנסייה. גם בחפירה הנוכחית נמצאה עדות לכך מקווה הטהרה בוטל על ידי מערכת מים שנבנתה מעליו. בסוף המאה הו' לסה"נ חדל אזור התעשייה של הכבשנים לשמש ודרך רחבה נבנתה על גבי קירותיו ועל קירות המבנים הקשורים אליו. בחפירות קודמות (עד 2020) בשוליים המערביים של החורבה, נמצאו שרידים נוספים של הדרך וכן התפצלות שלה לכיוון צפון, אל עבר טייבה של היום. ראשיתה של ההתפצלות זוהתה בשטח E והיא מבטלת את כל השרידים מהתקופה הביזנטית בשטח זה. החפירות מוסיפות מידע רב על הידוע לנו על השתרעות השרידים, בעיקר שרידי היישוב והתעשייה בכל תקופות היישוב באתר, ועל השומרונים בהיבטים של תעשייה, חקלאות וקבורה.