מערה

למערה (A33; כ-1.7 מ' קוטר; איורים 2, 3) פתח עגול בתקרה ופתח קשתי הפונה לדרום. סלע גדול שהתמוטט מתקרת המערה חוסם את צדיה בצפון ובמזרח. נמצאו שברי כלי חרס אחדים, רובם מתוארכים לתקופה הביזנטית ומיעוטם לתקופות הברונזה הקדומה–המאוחרת. נראה כי זוהי מערה טבעית אשר נוצלה אולי למסתור.
 
ספלולים
בשישה אתרים נחפרו ספלולים.
אתר
ספלול
קוטר (מ')
עומק (מ')
איור
תיאור
33
I
0.42
0.18
2
 
II
0.15
0.04
2
 
III
0.26
0.2
2
 
IV
0.11
0.1
2
 
37
 
0.24
0.29
4
 
38
מזרחי
0.48
0.23
4
פעמוני
מערבי
0.24
0.26
4
 
43
 
0.10–0.24
0.26
4
חרוטי
44
מזרחי
0.25
0.12
4
 
מערבי
0.28
0.07
4
 
47
 
0.22–0.40
0.24
19
חרוטי

מחצבות

בשני אתרים נחשפו נקודות חציבה בסלע גבוה ובולט.
מחצבה 40 נמצאת בחלק הצפוני של השטח. על הסלע תשלילי חציבה של שש אבני בנייה שאינן אחידות במתארן ובגודלן (איור 5). אבן אחת נחצבה מחלקו העליון של הסלע (0.20×0.50×0.58 מ') וחמש אבנים נחצבו מחלקו התחתון (מצפון לדרום: 0.65×0.76 מ', 0.52×0.99 מ', 0.6×0.6 מ', 0.67×1.20 מ', 0.5×0.7 מ'; 0.35–0.47 מ' עובי לפחות).
מחצבה 45 נמצאת בקצה המערבי של השטח. התגלו תעלות ניתוק (0.1 מ' עומק) וסימני ניתוק של שתי אבנים: מזרחית שכיוונה צפון–דרום, צרה וארוכה (0.40×0.57 מ') ומערבית שכיוונה מזרח–מערב, רבועה יותר (0.70×0.87 מ').
 
בור סיד
בצפון-מערב התגלה בור (41; 2.5 מ' קוטר; איורים 6, 7) שצדו הצפוני חצוב בסלע (1.7 מ' עומק) וצדו הדרומי חפור באדמה (1.5 מ' עומק). הבור היה מלא עד שפתו באבנים קטנות, חלקן שרופות. בבסיס הבור שכבת סיד לבן נקי (0.2 מ' עובי).
 
גתות
נחפרו שבע גתות ממגוון סוגים.
גת 4 מורכבת ממשטח דריכה ובור איגום (איורים 8, 9). משטח הדריכה (L107; כ-4.37×4.55 מ') לא הוחלק וניכרים בו סימני חציבה של אבני בנייה במגוון גדלים. שולי המשטח נחצבו בדרום ובמזרח, אך בצפון הם נחצבו רק במזרח. בור האיגום (L105; כ-2.75×2.83 מ') חצוב היטב אך אינו נושא סימני טיח. בתוך בור 105, בשוליו בדרום ובמערב, חצובה מעין מדרגה ומתחת לה פעור חלל תת-קרקעי, מלא באדמת סחף חומה כהה. בחפירת החלל לא נחשפו שוליו או קרקעיתו (2.35 מ' עומק לפחות) ולא נתגלו חרסים המעידים על פעילות קדומה.
על פני השטח סמוך לגת התגלתה קערה מטיפוס Late Roman C (איור 10: 1).
נראה כי תחילה שימשה הגת מחצבה. לאחר גמר ניתוק האבנים ניסו להכשירה לשימוש כגת, אולם במהלך החציבה חדר בור האיגום לחלל טבעי תחת הסלע ולכן הגת לא הושלמה.
גת 10, כ-100 מ' מדרום לגת 4, מורכבת ממשטח דריכה ושני בורות איגום (איורים 11, 12). משטח הדריכה (L106; כ-4.2×4.7 מ', עד 0.3 מ' עומק השוליים) נותר לא מהוקצע ושוליו לא נחצבו עד תום. על המשטח התגלו סימני ניתוק של אבנים אחדות. תעלה חצובה מובילה ממשטח הדריכה אל חלקו המערבי של בור האיגום המזרחי (L108 ;כ-1.85×1.90 מ', 1.92–2.20 מ' עומק). לאורך הצד הצפוני של בור איגום 108 חצובות שלוש מדרגות (0.35–0.37 מ' גובה כ"א); שולי בור האיגום 108 מוגבהים מעל משטח הדריכה. תעלה חצובה (L109) וחלל טבעי שנפער מתחת למשטח הדריכה (1.4 מ' מתחת לפני הסלע) מקשרים את בור האיגום 108 עם בור האיגום המערבי (L104; כ-1.85×1.85 מ'). סלע האם בפינתו הצפונית-מזרחית של בור האיגום 104 לא עובד וכנראה יועד לחציבת מדרגות.
בתוך בורות האיגום התגלו שברי קנקנים (איור 10: 2–5) ושברי גוף מעטים של סירי בישול המתוארכים כולם לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), אולם הם שחוקים מאוד ואין בהם כדי לתארך את המתקן.
נראה שהגת שימשה תחילה מחצבה והכשרתה לשימוש כגת הופסקה לאחר שהחוצבים חדרו לחלל תת-קרקעי, בדומה לגת 4.
גת 34 היא רבועה ומטויחת ולה משטח דריכה (4.4×4.6 מ', 0.20–0.32 מ' עומק; איורים 13, 14) ששוליו הוחלקו. שקעים טבעיים שנפערו במשטח מולאו באבנים וטויחו מעל. בין משטח הדריכה לבור האיגום (1.90×1.97 מ'; 1.75 מ' עומק) שבמערב מפרידים שוליים מוגבהים (0.43 מ' רוחב, 0.35 מ' גובה) שבמרכזם תעלה חצובה להולכת התירוש. בפינה הדרומית-מערבית של בור האיגום חצובות שתי מדרגות ובפינה הדרומית-מזרחית נמצא בור שיקוע (0.35 מ' קוטר, 0.25 מ' עומק).
גת 36 היא גת פשוטה חצובה בסלע (איורים 15, 16). משטח הדריכה עגול ושוליו לא אחידים (1 מ' קוטר, 5–20 ס"מ עומק). בור האיגום סגלגל ופעמוני (0.7×0.8 מ', 0.5 מ' עומק).
גת 39 היא גת פשוטה חצובה על סלע גבוה (איורים 15, 17). משטח הדריכה (כ-1.7×2.5 מ') עשוי ברישול ודופנו מורמת (כ-0.1 מ' עומק) לאורך חריץ טבעי בסלע במזרח ובמערב (1.3 מ' אורך), שם נמצא בור איגום סגלגל ופעמוני (0.67×0.74 מ', 0.4 מ' עומק).
גת 42 היא גת רבועה אשר נחצבה ברישול ושוליה לצפון ולמזרח אינם גמורים (איורים 15, 18). על משטח הדריכה (2.10×2.25 מ', עד 0.1 מ' עומק) סימני ניתוק אבנים (0.54×0.70 מ' בממוצע) המעידים כי הגת שימשה תחילה מחצבה. שוליים (0.3 מ' רוחב) שבמרכזם תעלה מפרידים בין משטח הדריכה לבין בור האיגום (1.1×1.6 מ', 1.6 מ' עומק) הפונה דרומה, עם כיוון הסלע הטבעי, ובפינתו הדרומית-מערבית חצובה מדרגה משופעת (0.9 מ' גובה).
גת 47A היא גת חצובה רבועה וגדולה (איור 19). למשטח הדריכה (4.33×4.36 מ', 0.45 מ' עומק) שוליים מוחלקים. שקעים טבעיים מולאו באדמה ואבנים ליצירת משטח אחיד. על משטח הדריכה תשעה חורים בסידור לא אחיד, אולי בסיסים לקירוי. מדרום למשטח הדריכה שוליים מוגבהים (0.28 מ' רוחב) שבמרכזם נקב המוליך לבור איגום רבוע ומטויח (1.70×1.73 מ', 1.98 מ' עומק). שולי בור האיגום בצפון ובדרום מוחלקים היטב ועליהם שני ספלולים קטנים ששימשו אולי בסיס להנחת קנקנים. בפינתו הדרומית-מזרחית של בור האיגום נחצבו שתי מדרגות ובפינתו הצפונית-מערבית נמצא בור שיקוע (לערך 0.5×0.6 מ', 0.28 מ' עומק). במחציתו העליונה של בור האיגום נפגעו הדפנות והטיח בשרפה.