אתרים ידועים

ח' אל-מע'ר. שרידים קדומים ועליהם שרידי כפר ערבי. במדרונות המזרחי והדרומי של האתר, על גבעת כורכר בולטת מעל סביבתה, נבדקו מערות. נתגלו מערות קבורה חצובות שלהן כוכים וחזית קמורה, חלקן שימשו למגורים בזמננו (נ"צ — רי"ח 17970-6/63871-6; רי"י 12970-6/13871-6). מערה אחת כללה אולם גדול (8 X 10 מ')  שבמרכזו עמוד חצוב (כ-1.2 מ' קוטר). כן נתגלה קבר ארגז חצוב (נ"צ — רי"ח 17951/63846; רי"י 12951/13846) ובסביבתו חציבות ומחצבות. בראש הגבעה (נ"צ — רי"ח 17948-9/63846-9; רי"י 12948-9/13846-9) נמצאו פתחים מעוגלים (0.9–1.3 מ' קוטר) אולי של קברי פיר, ובקרבתם פזורת שברי כלי חרס מתקופות הברונזה הקדומה, הרומית והביזנטית.

 

במערב גבעת הכורכר על גבעת חמרה נמוכה נמצא אתר מתקופת הב"ק 1 (נ"צ — רי"ח 17923-32/63852-67; רי"י 12923-32/13852-67) ובו כמות גדולה של שברי כלי חרס וכלי צור. בדרום גבעת הכורכר, בגדה הצפונית של נחל קדרון, על גבעת חמרה נוספת נמצאו שרידים מהתקופה הרומית (נ"צ — רי"ח 17919-38/63814-36; רי"י 12919-38/13814-36) הכוללים קטעי קירות ופזורת גדולה של שברי כלי חרס. נראה שגבעת הכורכר הגבוהה שימשה בית קברות ליישוב מתקופת הברונזה הקדומה ובית קברות ומחצבות ליישוב מהתקופה הרומית שנמצא מדרום לה.

 

מבנה. כ-400 מ' מדרום-מערב לח' אל-מע'ר נמצא מבנה (נ"צ רי"ח 17921/63837; רי"י 12921/13837) בנוי היטב מאבני כורכר מסותתות ומלוכדות במלט. רוב החדרים נהרסו ולשניים שנותרו (כ-3 X 6 מ' כל אחד) תקרה קמורה; חדר אחד הרוס בחלקו. המבנה בנוי מעל באר סתומה שאותרה על ידי הסקר הבריטי במערב ח' אל-מע'ר. על פי סגנון הבנייה, יש לתארך את המבנה לתקופה הממלוכית או העות'מאנית. סמוך למבנה בריכת אגירה (כ-6 X 10 מ') בנויה אבני כורכר ומטויחת טיח לבן. שלוש מדרגות בנויות בפינה הדרומית-מערבית מובילות אל תוך הבריכה.

 

תל קטרה. התל נמצא במרחק של כ-500 מ' מהגדה הדרומית של נחל שורק. השרידים במצב השתמרות גרוע בגלל הכפר הערבי שנבנה עליהם. בשולי האתר נערכה בעבר חפירה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 110: 85). בראש הגבעה חדר תת-קרקעי (נ"צ — רי"ח 17907/63678; רי"י 12907/13678) ששימש לדעת י' קפלן יקב (ידיעות 1953). החדר עגול, תקרתו קמורה (3.5 מ' קוטר, 2.5 מ' גובה) והוא דופן באבני גוויל קטנות.

 

בחלק הדרומי-מערבי של התל נמצאו בחתכים שברי כלי חרס רבים (נ"צ — רי"ח 17894/63672; רי"י 12894/13672) מתקופות הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת והברזל 1. בחלק זה של התל נמצא גם בית קברות מוסלמי ובו קברים חפורים בתוך הקרקע שפתחיהם מסומנים באבנים מסותתות שנלקחו משרידי המבנים הקדומים.

קבר כוכים בח' יאסור. הקבר חצוב בתוך מחצבה (נ"צ — רי"ח 17629/63028; רי"י 12629/13028). פתחו, שנפגע כנראה בעת כריית המחצבה, חצי עגול ומוליך לחדר (כ-2.5 X 3.0 מ') שבדופנותיו חצובים שלושה כוכים, אחד בכל דופן. הכוכים (X 0.5-0.6 2.0 מ') חצובים היטב. בכוך שמול הפתח נבנתה מעין מסגרת אבנים (איור 1). סביב הקבר ובתוכו נמצאו שברי קנקנים רבים מהתקופה הרומית וכן עצמות אדם.

 

אתרים חדשים

כפר מרדכי (נ"צ — רי"ח 17680-720/63805-35; רי"י 12680-720/13805-35). גבעת חמרה נמוכה ובה פזורת גדולה של שברי כלי חרס מן התקופות הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית. כן נמצאו שברי כלי בזלת רבים ומעט כלי צור המיוחסים לתקופת הברונזה התיכונה.

 

חולות יבנה (נ"צ — רי"ח 17245-55/63935-55; רי"י 12245-55/13935-55). גבעת חמרה מכוסה בחלקה בדיונות ובה שרידי יישוב הכוללים אבני בנייה מכורכר, אבני פסיפס גדולות גסות, שברי כלי חרס רבים מן התקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה (רוב הממצא), הביזנטית, שברי כלי זכוכית ואבני פסיפס קטנות לבנות. כ-300 מ' דרומה נתגלתה פזורת נוספת של שברי כלי חרס מן התקופות הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית.

 

גן הדרום (נ"צ — רי"ח 17260-85/63465-505; רי"י 12260-85/13465-505). גבעה נמוכה ובה שרידי יישוב נרחב הכולל אבני בנייה מכורכר, שרידי מיתקנים הרוסים שמהם נותרו שברי משטחים מטויחים, אבני שחיקה ולוחות שחיקה מבזלת, שברי שיש, אבני פסיפס רבות ושברי כלי חרס המתוארכים למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית. עיקר הממצא שייך לתקופות הביזנטית והממלוכית.

 

שתולים (נ"צ — רי"ח 17126-38/63084-97; רי"י 12126-38/13084-97). שטח מישורי קטן בשדות של מושב שתולים, כ-200 מ' מערבית לגדת נחל האלה. נמצאו שברים רבים של כלי חרס מן התקופה הכלקוליתית (איור 2: קערות [4-1], פערורים [7-5]), וכן כלי אבן (איור
2: קערת בזלת [8]), אבני שחיקה, חומר לבנים שרוף וכלי צור מן התקופה הכלקוליתית וייתכן גם מהתקופה הניאוליתית המאוחרת.