בחודש ינואר 2017 נערכה חפירת הצלה ממזרח למרינה באשקלון (הרשאה מס' 7890-A; נ"צ 1580/6212), לקראת בניית פרויקט דיור. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת ישראל–אירופה בע"מ, נוהלה על ידי א' גולני (צילום שטח), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), ס' טליס (תמיכה במחשב), מ' אורון (פריטי צור), א' בוארטו (תיארוך פחמן 14; זיהוי בוטני), י' עבאדי-רייס (הנחיה), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), ק' עמית (צילום מעבדה) וכן נ"ש פארן וס' גנור (מרחב דרום).
החפירה נערכה בשטח E1, המשתרע בתחומי היישוב מתקופת הברונזה הקדומה 1 באשקלון (איור 1; גולני 2017, ור' הפניות שם). שטח E1 נחפר לראשונה בשנת 1994, ונחשפו בו בורות רבים, ששימשו במקור לאחסון והוסבו בשלב מאוחר לשמש בורות אשפה (Golani 2004), וכן שני קברים שלמים משלהי התקופה הרומית, המרוחקים 50–80 מ' מדרום-מערב לחפירה הנוכחית (קוגן זהבי תשנ"ט; Ory 1939).
בתעלות שנחפרו בשטח בכלים מכניים טרם הבנייה נחשפו כמה ממצאים, שהעידו על שרידים באתרם. בחפירת שרידים אלה נחשפו הצטברות דקה של פסולת אנתרופוגנית ושני בורות דמויי פעמון (L506 ,L505). חלקם העליון של הבורות נחפר בקרקע חוסמס סטרילית, ואילו חלקם התחתון נחצב בסלע כורכר. בסוף החפירה השטח כוסה באדמה ושוחרר להמשך הפיתוח.
בור 505. חלקו העליון של הבור נהרס בעת חפירת התעלות בכלים מכניים. חלקו התחתון של הבור (2 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק השתמרות) התגלה מלא באדמה אנתרופוגנית אפורה כהה, שהכילה חרסים ופריטי צור.
בור 506 (איורים 2, 3) כולל פיר סגלגל אנכי (1.5 מ' קוטר, 0.75 מ' עומק) ומתחתיו תא דמוי פעמון (1.65 מ' קוטר מרבי); פתח מעוגל מחבר בין הפיר לתא. בדופן הפיר נחצבו כמה מדרגות, לסייע בירידה אל הבור ובעלייה ממנו. הבור התגלה מלא בפסולת אנתרופוגנית אפורה. בסינון כל האדמה מחלקו התחתון של הבור ברשת 2 מ"מ התגלו חרסים רבים, פריטי צור, צדפים, עצמות וזרעים, ובהם גרעיני זיתים, חרצני ענבים ודגנים. דגימה יחידה של גרעין זית נשלחה לבדיקת פחמן 14, והתקבל תיארוך מכויל (95.4%) לשנים 3645–3520 לפסה"נ (תחילת תקופת הברונזה הקדומה 1).
כלי חרס ופריטי אבן. בחלקם התחתון של שני הבורות התגלו מעט שברי כלי חרס המתוארכים לשלב מוקדם בתקופת הברונזה הקדומה 1. הממצאים דומים לאלה שהתגלו בחפירות קודמות בשטחים
G ,
E ו-
N באתר (
גולני 2014;
גולני ופארן 2014;
Braun and Gophna 2004;
Golani 2004). כל השברים האינדיקטיביים שייכים לכלי חרס עשויים ביד, מחומר חום וחום-כתום עם חסמים רבים, קטנים ובינוניים, ושרפתם גרועה. הממצא הקרמי כולל קערות דמויות
V (איור 1:4–10), חלקן מחופות באדום וממורקות מפנים ומחוץ (איור 3:4, 4, 7); קערות פשוטות שדופנן נוטה מעט כלפי פנים (איור 11:4, 12); קערות (?) שבסיסן נחתך בחוט (איור 13:4); קערות ששפתן עוטרה בטביעות בוהן (איור 14:4); שפות של קנקנים פערוריים פשוטים (איור 15:4, 16), לרבות שפות מעוצבות (איור 17:4, 18); קנקנים פשוטים שלהם שפה זקופה ומשופעת (איור 19:4) ושפה משתפלת כלפי חוץ (איור 20:4); בסיסים שטוחים (איור 21:4, 22), המאפיינים את רוב הכלים במכלול ועל כן קשה לשייכם לכלי; בסיסי בזיכים (קורנט; איור 23:4, 24); ידיות מדף מעוטרות בטביעת בוהן (איור 25:4, 26); ושבר גוף מחורר (איור 27:4). כן התגלו מעט פריטי אבן, ובהם שבר של לוח שחיקה מגיר (איור 28:4) וחלוק אבן גיר מלוטש ועליו חריתות (איור 29:4).
פריטי צור
מיה אורון
בסינון ברשת 0.5 ס"מ התגלו, בעיקר בבור 506, 27 פריטי צור, רבים מהם שרופים ושבורים. מכלול הפריטים כולל פסולת סיתות (8=
N), בעיקר להבים ולהבונים, וכלים (13=
N), שהם כמחצית מהמכלול. בכלים שבעה שברים של להבי מגל כנעניים שבורים (איור 1:5, 2), האופייניים למכלולים מתקופת הברונזה הקדומה (
Rosen 1997:106–108), וכמה להבים ולהבונים משובררים. מעניינים במיוחד שניים מהלהבים, העשויים מחומר גלם סגלגל מפוספס שאינו מקומי (איור 3:5, 4). אחד מהם משוברר (איור 3:5), וייתכן שאפשר לזהותו כלהב מצרי מפותל. פריטים דומים ופריטי צור מצריים אחרים, שהתגלו בשכבות משלהי תקופת הברונזה הקדומה 1, מלמדים כי בתקופה זו היו בשימוש הן מסורות סיתות מקומיות והן מסורות סיתות מצריות (
Rosen 1988; Gophna and Friedmann 1993; Marder, Braun and Milevski 1995). עם זאת, חומר הגלם שאינו מקומי ומיעוט הפריטים מלמדים כי ייתכן ששני להבים אלה הם יבוא ממצרים. אם כך הדבר ועל סמך ההקשר בחפירה, נראה כי הם חלק מכלי הצור המצריים המוקדמים ביותר שהתגלו עד כה.
שני הבורות שהתגלו בחפירה יועדו כנראה לשמש לאחסון, ורק בשלב מאוחר יותר הוסבו לשמש בורות אשפה, בדומה לבורות שהתגלו בשטח זה בשנת 1994. לכן, נראה כי חפירה זו היא המשך ישיר של החפירה בשנת 1994. תיארוך פחמן 14 של גרעין הזית מבור 506 מחזק תיארוך בדיקות פחמן 14 שנלקחו משטח זה בעבר (
Golani 2004), ואלה מלמדים על יישוב שזמנו במחצית הראשונה של האלף הרביעי לפני זמננו, בתחילת תקופת הברונזה הקדומה 1. גילוים של שני הלהבים המצריים המיובאים מעניין, שכן הקשרם בחפירה לתחילת תקופת הברונזה הקדומה 1 קודם לרוב כלי הצור המצריים המוקדמים שמקורם בשכבות משלהי תקופת הברונזה הקדומה 1.
קוגן-זהבי א' תשנ"ט. קבר מעוטר מן התקופה הרומית במגדל אשקלון. עתיקות 181:37–209.
Braun E. and Gophna R. 2004. Excavations at Ashqelon, Afridar—Area G. ‘Atiqot 45:185–242.
Golani A. 2004. Salvage Excavations at the Early Bronze Age Site of Ashqelon, Afridar—Area E. ‘Atiqot 45:9–120.
Gophna R. and Friedmann E. 1993. The Flint Implements from Tel ‘En Besor. Tel Aviv 20:147–163.
Marder O., Braun E. and Milevski I. 1995. The Flint Assemblage of Lower Horvat ‘Illin: Some Technical and Economic Considerations. ‘Atiqot 27:63–94.
Ory J. 1939. A Painted Tomb near Ascalon. QDAP 8:38–44.
Rosen S.A. 1988. A Preliminary Note on the Egyptian Component of the Chipped Stone Assemblage from Tel ‘Erani. IEJ 38:105–116.
Rosen S.A. 1997. Lithics after the Stone Age: A Handbook of Stone Tools from the Levant. Walnut Creek–London–New Delhi.