בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2007 נערכה חפירת הצלה בצפון-מזרח העיר העתיקה של עכו (הרשאה מס' 5154-A; נ"צ 20703-10/75870-6), לקראת בניית אכסניית נוער. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ד' שיאון, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' אבו-חמיד (ניהול שטח A), א' מיטלר (ניהול שטח B), ו' אסמן, מ' קונין, מ' קיפניס, ד' פורוצקי וו' פירסקי (מדידות), חברת סקיי ויו (צילומי אוויר), ע' שטרן (קרמיקה מימי הביניים), י' גורין-רוזן (זכוכית) ופועלים מכפרי נחל עירון וטבריה. צוות שימור בניהולו של א' אלזם ייצב את הקירות שנחשפו בחפירה. ד' רז, מנהל פרויקט הבינוי, סיפק תוכניות של הבנייה העתידית ודאג לסימון גבולותיה בשטח.
החפירה (כ-375 מ"ר; איור 1), ניסתה להתמקד בשטחים המיועדים להיות חצרות פתוחות במבנה העתידי, בהנחה שמבנים עתיקים שיתגלו בהם יעברו תהליך שימור מלא ויישארו גלויים. כמו כן, תוכנן לבדוק אזורים אחדים שנועדו להיות מתחת לבניינים, שם פני השטח גבוהים מן המפלס המרבי המתאפשר מן התוכניות ההנדסיות. בפועל, עקב גילוי תשעה קברים מוסלמיים בשטחים המיועדים להיות חצרות, ובשל האיסור מטעם חברת אתרא קדישא על חפירת קברות מוסלמיים, נזנחו שטחים אלה להריסה ותחתיהם נחפרו שטחים אחרים המיועדים לבנייה. הקף השטח שנחפר בפועל הוא כ-20% מן השטח המיועד לבנייה. החפירה לא נערכה בריבועים אלא בשלושה שטחים גדולים (C–A; איור 2).
בחפירות קודמות שנערכו סמוך (חדשות ארכיאולוגיות קח: 17–24) נחשפו שרידי שכונת מגורים מימי ממלכת הצלבנים השנייה, במאה הי"ג לסה"נ, כאשר עכו שימשה בירת הממלכה במקום ירושלים. גילוי קבוצות כלי חרס מצרפת הנדירים באתרים אחרים, הדמיון של תוכניות חלק מן המבנים למבנים מתקופה זו בדרום צרפת וכן אזכור במסמך היסטורי משנת 1252 הקושר שכונה זו למכלול האבירים ההוספיטלרים ממערב, מאפשרים לשער שזוהי אולי שכונת הפרובנסלים, כלומר, מחבל פרובנס.
בתקופה העות'מאנית, ולפחות מימי שלטונו של ג'זאר פחה (1775–1804 לסה"נ) שימש האתר לגנים הפרטיים של הפחה ולאחר מותו לבוסתנים ולגנים שחלקם שרד עד לשנות השישים של המאה הכ' לסה"נ. זו הסיבה שאזור זה נשאר לא בנוי והשרידים הצלבניים נשתמרו בו במצב מצוין.
בימי איברהים פחה (1831–1840 לסה"נ) שימש אזור החפירה שטח צבאי שבו מחסן תחמושת גדול ששכן בחאן החמורים. במצור הימי שהטילו בריטניה ואוסטריה על עכו בשנת 1840 כדי לגרש את איברהים פחה, פגע פגז במחסן התחמושת וגרם לפיצוצו ולהכרעת המצור. עדות ראייה של קצין בריטי שירד לחוף באותו יום (3 בנובמבר) מספרת על מאות גוויות מוטלות באזור שחלקן אף לא הובא לקבורה מסודרת. בשכבות פני השטח של החפירה נמצאו פגזים רבים, חלקם עדיין מלאים אבק שרפה וחתומים בשעווה, ורסיסי פגזים המתקשרים למאורע זה. נמצאו גם תשעה קברים שניכר כי הותקנו בחופזה ושכנראה מכילים חלק מקורבנות הפיצוץ (קצינים?). יש לציין כי בחפירה הקודמת (חדשות ארכיאולוגיות קח) נחפרו קברים דומים ונמצאו גם חלקי שלדים ללא קבורה, כנראה בהקשר היסטורי דומה. יש להניח שבקטעים שלא נחפרו נמצאים קברים נוספים וחלקי שלדים.
בחפירה הנוכחית התגלו מבנים ומתקנים המתקשרים באופיים למבנים שנחפרו בעבר בסמוך ומתאפיינים בבנייה פשוטה אך איתנה ובריבוי מתקני מים וביוב: בארות, בורות מים מטויחים הבנויים כקמרון חבית, ובורות ספיגה המאופיינים בקמרון חבית, בקירות בנויים מאבנים קטנות ללא טיח ובהעדר רצפה.
הקירות בנויים אבן כורכר מקומית; מזוזות, אומנות לנשיאת קשתות ומתקנים מיוחדים בנויים אבני גזית והשאר באבנים מסותתות במגוון דרגות איכות. הבנייה נעשתה בדרך כלל בנדבכים ישרים, ולפעמים 'קלינים' קטנים מאבן הוכנסו בין הנדבכים ליישורם. ברוב הקירות נעשה שימוש בטיט בין האבנים והפן החיצוני טויח. חלק מן הקירות עשויים שני פנים מאבן וביניהם ליבה של עפר או טיט ואבנים קטנות (דבש).
ניכר כי במהלך חיי השכונה נעשו בה שינויים רבים, הכוללים הרמת רצפות, הוספת קירות ומחיצות, ביטול חלקי מבנים וסתימת פתחים. מעניינת העובדה שלמרות ההקפדה על איכות הבנייה, אין הקפדה על זוויות ישרות במפגשי קירות ואפילו בין שני חלקי אותו קיר המופרדים באומנה.
השרידים הצלבניים נמצאו מכוסים בחלקם במפולות המבנים, ובחלקם בשכבה של חול ים נקי (עד 1.5 מ' עובי) שהוסע ברוח. סמוך לפני השטח נמצאו שרידי פעילות חקלאית מן התקופה העות'מאנית, שכללו צינורות חרס בתעלות מדופנות אבן החוצות את השטח וזו את זו. ניכר כי הצינורות שימשו לאורך זמן רב, יצאו מכלל שימוש ואחרים נבנו תחתם.
בשטח A (איור 3) התגלו שני קירות צולבים הקדומים לתקופה הצלבנית, כנראה מן התקופה האסלאמית הקדומה. על קירות אלה וסביבם נבנו במאה הי"ג לסה"נ מבנים אחדים. נראה שתחילה נבנה מבנה גדול, אולי בניין ציבורי, שכלל קירות איתנים, אומנה אחוזה ומאגר מים תת-קרקעי מטויח שנשען על הקיר הקדום. אפשר להבחין במאמץ שהושקע בהכנת היסוד לאומנה: כריית בור עמוק לצד הקיר הקדום ובניית יסוד רחב ההולך וצר כלפי מעלה. חלק מקירות הבניין, כנראה החיצוניים, נבנו אבני גזית שחלקן שרד וחלקן נשדד (להלן).
לאחר זמן, אולי בעקבות התמוטטות חלקית, נעשו שינויים במבנה ונראה שהוסב בחלקו למגורים ובחלקו הדרומי נסגר חדר סביב באר שחלקה התחתון נחצב בסלע (איור 4). ייתכן שהבאר נבנתה כבר בשלב הראשון של המבנה. לחדר נבנה סף נאה וגרם מדרגות לצדו, שאף הוא כולל סף, הוביל אולי לקומה עליונה. נראה שבחזית המדרגות עבר רחוב או סמטה בכיוון מזרח–מערב שהפריד בין המבנה עם הבאר למבנה עם בור המים.
בצפון השטח נחשף קטע קטן של מבנה דל יחסית, שבו הובחן פיר המוביל לבור ספיגה שלא נחפר.
בשטח זה הובחנה לראשונה גם פעילות המתוארכת לתקופה העות'מאנית הקדומה (כנראה בסוף המאה הי"ז לסה"נ), על סמך מקטרות חרס מהטיפוס הקדום ביותר המוכר. בדיקה יסודית יותר של כלי החרס דרושה לאישוש תיארוך זה. בשכבה זו הובחנו מחיצות אבן דלות, עשויות אבני גוויל ללא חומר מלכד, שהונחו בקטעים ישרים ועקומים במפלס ראשי הקירות הצלבניים ולעתים התחברו אליהם (איור 5), ובהפרעות בהשתכבות החול בדמות עדשות של עפר ואדמה. נראה שגם את שוד אבני הגזית יש לייחס לתקופה זו.
בשטח B (איור 6) נחפרו שני מכלולים. במכלול אחד, בשטח המיועד להיות שטח פתוח למחצה במבנה העתידי, נחשפה מערכת צינורות חרס במגוון קטרים, שרידי מערכת ההשקיה של הגנים והבוסתנים שהיו במקום למן המאה הי"ח ועד המאה הכ' לסה"נ. הצינורות נתונים בין דופנות אבן, וייתכן שאלה תעלות פתוחות שהוסבו לצנרת (איור 7). המרווח בין הצינורות לדופנות האבן מלא בחומר מליטה כתום קשה מאוד, והאבנים עצמן מונחות על תשתית מחומר דומה. חלק מן הצינורות נחתכים באחרים, עדות לשינויים במערך ההשקיה והתחזוקה. לאורך אחד הצינורות התגלתה אבן שבה פתח עגול סתום בפקק אבן, כנראה לשחרור אוויר מן הצינור.
המכלול השני כולל אולם רחב ידיים (5.5×9.0 מ' לפחות) שלא נחפר בשלמותו. נחשפו ארבע אומנות, שבמרווחים ביניהן נבנו קירות מילואה ופתח קשות. האומנות ואבני הקשת בנויות גזית ואילו קירות המילואה מאבנים מסותתות. הפתח הקשות נסתם בבנייה באיכות ירודה יותר, שלאחריה טויחו כל הקירות. על האומנות נשענה מערכת קמרונות, אולי צולבים, שלא שרדה. רצפת הבניין בנויה מלבנים צרופות המסודרות במגוון דגמים (איור 8). לא כל הרצפה שרדה, ובמקומות שבהם הלבנים חסרות אפשר להבחין בטביעתן בתשתית הסיד. בור בדיקה ברצפת האולם העלה שרצפת הלבנים אינה הרצפה המקורית, שכן מתחתיה נמצאו אבני בנייה רבות במפולת, רובן עם שרידי טיח, אולם רצפתו המקורית של הבניין לא אותרה. בתחתית בור הבדיקה נאספו שברי כלי חרס מן התקופה האסלאמית הקדומה. על הפן החיצוני של הקיר הצפוני נמצאו שרידי טיח עבה שבו קבוצות חריצים בדגם עץ תמר (איור 9).
האולם הוא ללא ספק חלק מבניין ציבורי, אולי כנסייה 'שכונתית', אחת מכארבעים הנזכרות בעכו במאה הי"ג לסה"נ. ייתכן שהכנסייה נבנתה בסוף המאה הי"ב לסה"נ ושוקמה לאחר שהבניין התמוטט בחלקו. יש לציין שזו הפעם הראשונה שמתגלה רצפת לבנים בבניין צלבני בישראל ונראה שהיא משקפת מסורת אירופית.
ממערב לאולם התגלה מרחב מחולק בקשת כפולה שנחשפה רק בחלקה, ששימושו לא הוברר. מתחת לרצפת המרחב אותר בור ספיגה עם קמרון שהתמוטט בחלקו ולו פתח הצמוד לקיר הצפוני. בפינת המרחב מרזב בנוי שבו צינור חרס (כ-0.25 מ' קוטר) שכנראה ניקז מי גשם מגג הבניין אל תוך בור הספיגה, שנחפר רק בחלקו. שרידי שרפה עזה מעל ובתוך הבור רומזים על שרידי גג עץ ששימש כנראה גם רצפת הקומה שמעל. דגימות מבור זה נמסרו לבדיקה של טפילים וחומרים אורגניים.
שטח C (איור 10) מיועד כולו להיות שטח פתוח בבניין העתידי. נחשף חלק מבניין מגורים, כנראה חצר מקורה. בקירות המזרחי והמערבי נחשפו אומנות אחוזות שנשאו קשת לתמיכת הגג. החצר מרוצפת בחלקה באבנים שעליהן נמצאו שני אגני אבן ששימשו למלאכות הבית. שרידי שרפה עזה על רצפת החצר וכמות גדולה מאוד של מסמרים הם כנראה שרידי גג עץ ששימש גם רצפת הקומה שמעל. גושי טיח מוחלק נפלו אף הם כנראה מרצפת הקומה השנייה. בקיר הצפוני של החצר פיר רבוע בנוי אבני גזית, שהוביל מן הקומה העליונה אל בור ספיגה שמתחת לרצפת החצר. בפינה הצפונית-מערבית פיר נוסף, קטן יותר ובנוי ברישול המוביל במגלש אל בור ספיגה נוסף, המצוי ממערב לחצר. בור זה, שלו קמרון שהתמוטט בחלקו, נחפר כולו. בתיקונים שנעשו לפיר שהוביל אל הבור שולבו שברי לוח שיש גדול, מעוטר בדגמים צמחיים בתבליט גבוה.
בקיר החצר המערבי התגלה פתח עם סף ושרידי מזוזות. מן הפתח ירדו אל מפלס החצר במדרגה בנויה ומדרגה משבר עמוד עגול בשימוש משני.
מצפון לחצר אותר בור ספיגה נוסף, מעט גדול יותר, שמעליו אבני ריצוף גדולות שעליהן סימני שחיקה, כנראה רחוב; נראה שזהו בור ציבורי שניקז מי גשם מן הרחוב. בקיר הצפוני של החצר, בין בור הספיגה שמתחת לחצר לבין הבור הציבורי, אותר פיר עגול בנוי אבן, כנראה של באר, שלא נחפר (איור 11). צפיפות רבה של בורות ספיגה אופיינית לבנייה בעכו, אך לא קרבה יתרה של באר לבורות ספיגה, ולכן ייתכן שהבאר יצאה מכלל שימוש לפני בניית בורות הספיגה.
כשני מטרים מצפון לבור הספיגה הציבורי אותר פיר נוסף, המוביל לבור מים בנוי ומטויח המשתרע ממזרח לפיר. הבור לא נחפר אך תועד ונמדד.
ממזרח לחצר המקורה מצוי אולם אומנות. הקירות המזרחי והמערבי של האולם נבנו תחילה אומנות בנויות היטב שטויחו מכל עבריהן ונשאו קמרון, ולאחר זמן נסתמו המרווחים שבין האומנות בבנייה מרושלת יחסית (איור 12). הקיר המזרחי של החצר המקורה נבנה 'גב אל גב' עם קיר האומנות המערבי, כנראה לאחר הסתימה, ויוצר קיר רחב במיוחד.
ממערב לבור המים נחשפו חלקי קירות, מחיצות, קשתות ופתחים סתומים שתוכניתם לא הובררה. מכל מקום, נראה שבשלב מאוחר במאה הי"ג לסה"נ נערכו במקום שינויים נרחבים שכללו ביטול חלקי מבנים והרמת מפלס המרחב הציבורי במילוי שכלל אלפי שברי כלי חרס ועצמות בעלי חיים ושכיסה חלק ממבנים אלה. בפינת השטח גובה מילוי זה היה כה רב עד כי נראה שהמקום שימש לזריקת אשפה.
בבור בדיקה מתחת למפלס שרידי הבנייה הצלבנית נמצאו שרידים מן התקופה ההלניסטית שכללו שברי כלי חרס בלבד.
ממצאים
הממצא מצטיין בעושר עצום של כלי חרס וזכוכית. בבורות הספיגה, ששימשו לזריקת כלים שנשברו בשימוש היומיומי, התגלו כלים רבים שלמים ואף תמימים. מבין כלי הזכוכית יש לציין מנורת מסגד מוסלמית מעוטרת בזהב, ומבין כלי החרס נר מזוגג תמים, קערות מזוגגות נושאות שלל דגמים וקערת סלדון מסין הנושאת תבליט דג. כרגיל בחפירות בעכו, כלי החרס מייצגים כמעט את כל העולם שעמו קיימו הצלבנים קשר: המדינות הצלבניות בלבנט, קפריסין, איטליה, צרפת, ספרד, צפון אפריקה, סוריה וסין.
התגלו כחמישים מטבעות, חלקם הגדול מטבעות צלבניים דקים עשויים כסף סיגים (דניארים), וכן מטבעות מוסלמיים בני התקופה שהיו בשימוש על ידי הצלבנים. כמות מכתשי האבן שהתגלו מעהט יחסית לחפירות הקודמות. מבין הממצאים הקטנים יש לציין ראשי חצים, טבעת כסף קטנה שבה משובצת אבן אדומה, צלב קטן עשוי אם הפנינה ובולה עשויה עופרת שהשתמרה במצב מעולה ושמקורה בוונציה בין השנים 1229–1249 (איור 13). כמו כן התגלה שבר לוח שיש ועליו כתובת שבה כנראה שמו ותוארו של אציל.
ממצא מפתיע במידת מה הוא הכמות העצומה של מסמרי ברזל שנאספו כמעט בכל שטחי החפירה (כ-20 ק"ג!). כן נאספה גם כמות גדולה של עצמות בעלי חיים העשויים ללמד על תזונת התושבים.