בחודשים יולי וספטמבר 2016 נערכה חפירת בדיקה סמוך לנמל התעופה בן גוריון (הרשאה מס' 7758-A; נ"צ 188023/655884). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ג' יטאח בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), י' אגמון וד' שחר (צילום וסיוע בחפירה), מ' לנדאו (רשות שדות התעופה), ו' אשד וי' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), ע' ברזילי (צור), א' דגוט וח' בן ארי (GPS), נ' זאק (תכניות), א' גורזלזני, פ' גנדלמן ואק"מ ון דן ברינק (ייעוץ מדעי), ע' עזב (ארכיאולוג מחוז מרכז) וד' בן עמי (ארכיאולוג מרחב מרכז).
בסוף שנות התשעים, במהלך עבודות לתיעול נחל איילון, נחשף מתקן עגול בנוי אבן, כחמישה מטרים מתחת לפני השטח (איור 1). המתקן זוהה במהלך פיקוח על ידי ר' מרדכי ותועד על ידי א' שמואלי (איורים 2, 3) וסמוך לו נמצאו חרסים שתוארכו לתקופה הכלקוליתית. לא נערכה חפירה והוצע לזהות את המתקן כבאר מים Van den Brink, Golan and Shemueli 2001: 33)). המתקן נמצא מצפון לגבעת דני, חורבה שהתגלו בה שרידי בנייה מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית (לזר 1999). בשנים האחרונות נחפרו בתל יהוד, כארבעה קילומטרים צפונה, שני מתקנים עגולים, בנויים אבן שתוארכו לתקופה הכלקוליתית ונראה כי יש לזהותם כבארות מים (Govrin 2015: 14; יטאח 2016). שני מתקנים דומים נחפרו בתל אביב סמוך לירקון (קפלן 1972: 166–167; ון דן ברינק 2011). החפירה הנוכחית נועדה אם כך לבחון אם זוהי באר מים נוספת ואם יש לתארכה לתקופה הכלקוליתית.
נחשף מתקן בנוי אבן שלו קיר חיצוני מתעגל (W100; כ-3.7 מ' קוטר חיצוני, 2.5 מ' קוטר פנימי, 0.7 מ' רוחב; איורים 4–6), בנוי משתי שורות של אבני שדה מסותתות בחלקן וביניהן מילוי אבנים קטנות. בדופן הפנימית של המתקן צמוד לפן המערבי קיר פנימי מתעגל הבנוי שורה אחת של אבני שדה (W103; כ-1.4 מ' קוטר חיצוני, 0.75 מ' קוטר פנימי, 0.5 מ' רוחב). בתוך המעגל הקטן (L102) נחפרה הצטברות של אדמה חומה ומעט חרסים. בין מעגלי האבן נחשפה תשתית של אבני שדה קטנות ובינוניות (L101). מחתך שנחפר בחלק הצפוני עולה כי זהו מילוי מכוון, מעין תשתית שנועדה לתמוך במעגל האבנים הקטן שצורתו אינה סדורה (איור 7) וייתכן שאף שימשה רצפה (L104). בחתך, שנחשפו בו עד שמונה נדבכים מהפן הפנימי של קיר 100, נמצאו מעט חרסים, צור ועצמות. ממערב לקיר 100 נחשפה ערמת אבנים ולאחר ניקוי ופירוק מפולות נחשף קיר (W106; כ-0.4 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה) הבנוי משתי שורות אבנים וניגש אל קיר 100 בדרום. נראה שתוואי הקיר הוא מעין חצי מעגל והוא ניגש אל קיר 100 גם מצפון. בין הקירות 100 ו-106 נחפר חתך (L108) באדמה שבה חרסים רבים. מקיר 106 השתמר נדבך אחד בלבד ואילו בפן המערבי החיצוני של קיר 100 נחשפו חמישה נדבכים.
ממצא כלי החרס הומוגני. התגלו כמאה שברים, רובם המוחלט שחוקים ולא אינדיקטיביים. רובו של החומר גס ובו גריסים רבים והצריפה באיכות ירודה. מעט השברים האינדיקטיביים היו של פערורים וקערות דמויות V. לא התגלו שברי מחבצה, בזיכים ומקטרים האופייניים לתרבות הע'סולית, הנפוצה במיוחד בתל יהוד הסמוך ועם זאת נראה כי ניתן בזהירות לתארך המכלול לתקופה הכלקוליתית.
נמצאו כלי אבן, בהם שני שברים של מקטר עשוי בזלת, בסיס קערה ושני שברים של אבני שחיקה. כן התגלו (ב-L104) להב צור ושברים קטנים של עצמות, כנראה של אדם.
אף שהמתקן לא נחפר במלואו, ניתן לראות כי הוא שונה מאלו שנחפרו ביהוד בשנים האחרונות ועל כן לא ניתן לזהותו כבאר מים. עם זאת נראה כי הוא אכן שימש בתקופה הכלקוליתית המאוחרת. מבנים דומים שזוהו כמבני קבורה נחפרו סמוך לקיבוץ פלמחים (
גורזלזני 2006) ובשקמים בנגב (
לוי ואלון תשל"ט).
אפשר להציע שתיארוך המתקן, תכניתו האדריכלית, מעט שברי עצמות אדם שהתגלו והמקבילות שהוצגו מרמזים כי זהו מבנה קבורה מהתקופה הכלקוליתית. בתל יהוד, כארבעה קילומטרים צפונה, נחשפו בשנים האחרונות עדויות לפעילות אנושית ענפה בתקופה הכלקוליתית (מילבסקי 2008; יקואל 2014; יקואל וון דן ברינק 2014; Govrin 2015; יטאח 2016). קברים מתקופה זו לא התגלו עד היום סמוך לתל. ייתכן כי המבנה שנחשף בחפירה שייך לאתר הקבורה של היישוב הכלקוליתי ביהוד, כארבעה קילומטרים דרומה.
גורזלזני א' 2006. בית קברות מן התקופה הכלקוליתית בפלמחים-צפון. קדמוניות 132: 87–94.
לוי ת' ואלון ד' תשל"ט. שדה קברות כאלקוליתי בשיקמים צפון הנגב, ישראל: הודעה מוקדמת. מתקופת האבן ט"ז: 109–113.
לזר ד' 1999. גבעת דני: יישוב מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית בעמק איילון. עתיקות 38: *127–*136.
קפלן ח' 1972. שנתון מוזיאון הארץ 14: 165–167.
Govrin Y. 2015. Excavations at Yehud: The 2008-2009 Seasons. NGSBA 3: 7–160.
Van den Brink E.C.M., Golan S. and Shemueli O. 2001. A Note on the Archaeological Investigations at Yehud and Some Chalcolithic Finds. ‘Atiqot 42:25–34.