נחפרו שבע גתות (F58 ,F50 ,F33 ,F31 ,F25 ,F14 ,F7; איור 2), שתי בודדות (F40 ,F38), שלושה בורות מים (F50 ,F34 ,F4), מערה (F11), שלוש שומרות (F43 ,F29 ,F9), שני קירות שדה (F54 ,F26), אגן ריסוק של בית בד (F60) וכ-30 ספלולים, חלקם חצובים במשטח הסלע של המתקנים האחרים (F50 ,F40 ,F14), וחלקם במשטחי סלע אחרים, בודדים או מקובצים

(F57 ,F55–F53 ,F42 ,F39 ,F37 ,F35 ,F28 ,F21–F19 ,F17 ,F13 ,F10 ,F8 ,F6).

 
גתות. לגת 7 משטח דריכה (0.9 × 1.1 מ', 0.15 מ' עומק) שבפינתו הדרומית-מזרחית נקז שדרכו זרם התירוש לבור איגום עגול (כ-1 מ' קוטר; 0.4 מ' עומק). לגת 14 משטח דריכה (L136; כ-1.6 × 2.1 מ', 0.2 מ' עומק; איור 3) המשופע לדרום. במרכז הדופן הדרומית נוקז התירוש לבור איגום (L137; כ-1.2 × 1.8 מ', 1 מ' עומק) שבתחתיתו, בפינה הדרומית-מזרחית, חצובה גומה מלבנית (0.45 × 0.70 מ', 0.2 מ' עומק) להשקעת לכלוך ושאריות. נראה שהיה קיר בין משטח הדריכה לבור האיגום, שהוסר בשלב כלשהו. בין משטח הדריכה לבור האיגום שקערורית (0.5 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק; איור 4), כנראה חלק מתעלה שחצתה את הקיר והזרימה את התירוש מהמשטח לבור. ברצפת משטח הדריכה חצובים שני ספלולים (L138 — כ-0.4 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק; L139 — כ-0.2 מ' קוטר, 6 ס"מ עומק). לא ברור אם הם קדומים לגת או שנחצבו כשיצאה משימוש. לגת 25 משטח דריכה (L111; כ-2.4 × 2.6 מ', 0.25 מ' עומק; איור 5) משופע לצפון. בפינה הדרומית-מזרחית נוקז התירוש לבור סינון (L112; כ-1.05 × 1.25 מ', 0.9 מ' עומק) ומשם, דרך מרזב, בראש הדופן שהפרידה ביניהם, זרם התירוש אל בור איגום (L113; כ-1.45 × 1.70 מ', 1.2 מ' עומק; איור 6). לגת 31 משטח דריכה (0.9 × 1.3 מ', 0.25 מ' עומק) המשופע לצפון. במרכז הדופן הצפונית נוקז התירוש לבור איגום (0.8 × 1.1 מ', 0.45 מ' עומק) שבתחתיתו, צמוד לדופן הצפונית ובמרכזה, חצובה גומת שיקוע מלבנית (0.15 × 0.20 מ', 0.15 מ' עומק). לגת 33 משטח דריכה (2.4 × 3.4 מ', 0.1 מ' עומק) המשופע למערב. במרכז הדופן המערבית נוקז התירוש לבור איגום (1.0–1.3 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק). לגת 50 משטח דריכה (L159; כ-1.5 × 2.9 מ', 0.3 מ' עומק; איור 7) המשופע לצפון. במרכז הדופן הצפונית נוקז התירוש לבור איגום סגלגל (L114; כ-1.15 מ' קוטר, 1.5 מ' עומק). בדרום המשטח שבו חצובה הגת נמצא ספלול (L101). במשטח סלע אחר, מצפון, נמצא ספלול נוסף (L120). לגת 58 משטח דריכה מטויח רבוע (L100; כ-3.4 × 3.4 מ', 0.35 מ' עומק; איורים 8–10), המשופע לצפון. בפינתו הצפונית-מזרחית בור סינון מטויח (L109; כ-0.60 × 0.75 מ', 0.33 מ' עומק), שבדופנו הצפונית מרזב שדרכו זרם התירוש המסונן אל בור איגום מטויח (L110; כ-1.2 × 1.3 מ', 0.75 מ' עומק).
 
בודדות. שתי הבודדות (F40 ,F38; איור 2) נחשפו בדרום-מערב השטח. לבודדה 38 משטח (L163; כ-0.9 × 1.1 מ'; איור 11), המתנקז אל אגן (L164; כ-0.9 מ' קוטר, 1 מ' עומק).לבודדה 40 משטח (0.8 × 1.0 מ'; איור 12), המתנקז אל ספלול עגול (0.45 מ' קוטר, 0.35 מ' עומק).
 
בורות מים. בור 4 חצוב במשטח סלע (L127; כ-0.9 מ' קוטר הפתח; איורים 13, 14; לא נחפר). צמוד לבור מדרום יש אגן (L128; כ-1.3 × 1.5 מ'). אל בור 34 (3.1 מ' עומק; לא נחפר) הוביל פיר חצוב (0.9–1.2 מ' קוטר, 1.1 מ' עומק; איור 15). בור 50 חצוב בסלע (0.7 מ' קוטר; לא נחפר).
 
המערה חצובה בסלע קרטון רך, ואליה מוליך פיר אנכי (L104; כ-1.1 מ' קוטר, 1.1 מ' עומק; איור 16) חצוב בסלע נארי קשה. היא נמצאה מלאה באדמת סחף כמעט עד לתקרה (איור 17). חפירתה לא הסתיימה. כ-45 מ' ממזרח למערה נמצאה חציבה מלבנית (0.55 × 0.80 מ', 0.7 מ' עומק) שמהותה והקשר שלה למערה לא הוברר.
 
השומרות (F43 ,F29 ,F9) נבנו סמוך לחלקות ושימשו עונתית. מתארן עגול והן בנויות מאבני שדה במגוון גדלים. השומרות נחפרו רק בחציין המזרחי. בשומרה 9 נחשף מעין פתח שלו אבני מזוזה גדולות (איור 18).
 
קירות השדה (F26 — כ-6.8 מ' אורך; F54 — כ-23.5 מ' אורך; איור 19) בנויים מאבני שדה במגוון גדלים והושתתו על הסלע; הם השתמרו לגובה נדבך אחד.
 
אגן ריסוק של בית בד (F60). נמצאה אבן ים — אגן ריסוק של בית בד (L154; כ-1.7 מ' קוטר, 0.5 מ' גובה; איור 20) שחציבתו לא הושלמה.
 
ספלולים. רוב הספלולים רדודים (למשל, F55–F53 ,F42 ,F37 ,F21–F19 ,F17 ,F8; כ-0.12–0.25  מ' עומק; איור 21). לעתים קוטר הספלולים גדול יותר מעומקם. ספלולים אחדים עמוקים (למשל, F35 ,F28 ,F13 ,F10; כ-0.3–0.7 מ' עומק). לא ברור למה שימשו ומתי נחצבו. פרשנויות במחקר מייחסות לספלולים מגוון שימושים: אגירת מי גשמים, תעשייה זעירה של ייצור שמן זית, פעילות טחינה וכתישה או מיצוי נוזלים (ון דן ברינק 2005; עד 2011; קריספין 2015).
 
ממצא כלי חרס. בהצטברות שנמצאה בספלול 10 נמצאו חרסים, בהם קנקנים (איור 1:22–3) מסוף התקופה ההלניסטית וקנקן (איור 4:22) מהתקופה הרומית. בהצטברות שנמצאה בשומרות 9 ו-29 ובהצטברות שכיסתה את קיר 26 נמצאו שברי קנקנים מהתקופה הרומית (איור 5:22–11). בהצטברות שנמצאה בספלול 20 נמצאה קערה ממשפחת PRSW (איור 12:22) מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).
 
המתקנים המגוונים שהתגלו בחפירה תואמים את ממצאי החפירות שנערכו באזור בעבר ומעידים על קיומה של פעילות חקלאיות ביישובים שהתקיימו בחורבת חרובה ובחורבת אשון, כמו ענבים לייצור יין. אף שנעדר ממצא מתארך (נמצאו מעט כלי חרס), נראה, מתוצאות החפירות של המתקנים החקלאיים בסביבה ובחורבות הסמוכות, כי יש לתארך את האתר לסוף התקופה ההלניסטית – התקופה הרומית. אי אפשר לתארך את זמן חציבתם של הספלולים הרבים, אך סביר כי הם בני אותו זמן.