בחודש ינואר 2006 נערך סקר פיתוח באתר סחמאתא שבשוליים המערביים של גבעת צוריאל, מצפון-מערב למושב צוריאל וממזרח למעלות-תרשיחא(הרשאה מס' 4667-A; נ"צ — רי"ח 22810-95/76800-945; רי"י 17810-95/26800-945), לקראת הכנת תוכניות בנייה להרחבת העיר מעלות. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית מעלות-תרשיחא, נוהל על ידי י' לרר, בסיוע א' שפירו (GPS), נ' גצוב, ל' פורת וא' שטרן (סקר), ע' מרדר (זיהוי כלי צור), וכן א' רוכמן-הלפרין וס' קרפיוקו (ארכיון רשות העתיקות).
השטח הנסקר מכוסה בחלקו בחורש ים תיכוני צפוף ובחלקו במטעי נשירים, שבהם פעילות חקלאית אינטנסיבית. הגובה בשטח זה הוא בין 495.9 מ' מעל פני הים בדרום-מערב השטח, סמוך לכביש מעלות–חורפיש, ועד 575 מ' מעל פני הים בקצה הצפוני-מזרחי של שטח הסקר. אותרו 28 אתרי סקר ובהם ממצאים ארכיאולוגיים ומתקנים (מס' 1–26, 28, 29; איור 1). רוב אתרי הסקר (מס' 1–21, 26) שייכים לאתר ח' א-דוויר מן התקופה הביזנטית. לתקופה זו מיוחס אתר נוסף עם שרידי בנייה (מס' 24). חמשת האתרים האחרים (מס' 22, 23, 25, 28, 29) קדומים יותר וכוללים ממצא קטן בלבד.
ח' א-דוויר (נ"צ 228489-822/768067-297). שרידי יישוב מן התקופה הביזנטית, שנסקרו בעבר בסקר אתרי הגליל העליון (IAA Reports 14 [2001]:27). רוב אבני הבנייה באתר נשדדו; חלקן נמצא בשימוש משני במדרגות עיבוד חקלאיות שהוקמו על ידי תושבי הכפר הערבי סחמאתא, שהתקיים במקום עד 1948. למרות השימוש החוזר באבני החורבה, ניתן עדיין להבחין בבירור בקווי המתאר של מבנים ורחובות, בבורות מים רבים, במאגר מים גדול ובמגוון מתקנים חקלאיים, המעידים כי בתקופה הביזנטית היה כאן יישוב משגשג. מבין אלה נסקרו שישה מכלולי מבנים (מס' 8, 12, 16) לאורך סמטה הנמשכת בציר מזרח–מערב, שקטע ממנה נשמר (מס' 14), שרידי מבנים וקירות (מס' 3, 5, 10), שרידים של בתי בד (מס' 2 [משקולת], 4, 9, 11, 15), גת (מס' 20), מאגר מים חצוב גדול (מס' 18; איור 2), מערת קבורה (מס' 19), שרידי מכסה של סרקופג גדול (מס' 13) ובורות מים (מס' 1, 6, 17, 21, 26). במרכז האתר ממוקמת הכנסייה, אשר נתנה לאתר את שמו. הכנסייה נחפרה בשנת 1932 על ידי נ' מחולי ומ' אבי יונה ותוארכה על סמך כתובת ברצפת פסיפס לשנת 555 לסה"נ (QDAP 3 [1934]:92–105). בסקר אותרו שרידי הכנסייה – קירות מן המבנה, כולל האפסיס, וכן בור מים (מס' 7; איור 3) – ובסביבתה נמצאו פזורים פריטים אדריכליים השייכים לה, כדוגמת כותרת מקושטת בדגם צמחי (איור 4).
אתר 22 (נ"צ 228859/768389). תפזורת של כלי צור (כ-60 מ' קוטר). בין הפריטים נמצאה אבן יד מן התקופה הפליאוליתית התחתונה.
אתר 23 (נ"צ 228408/768427). תפזורת של כלי צור (כ-60 מ' קוטר) מן התקופה הפליאוליתית העליונה.
אתר 24 (נ"צ 228544/768544). חווה חקלאית קטנה מן התקופה הביזנטית, השייכת לעורף החקלאי של ח' א-דוויר. נסקר מתחם בנוי באבני שדה (14 x 14 מ'; איור 5), שבפינתו הדרומית-מזרחית שרד מגדל. במרכז המתחם נמצאה ערמה גדולה של אבני שדה שנערמו בעת סיקול אבני המפולות שהיו במקום לאחר נטישת האתר. ממצא כלי החרס שנאסף במתחם מתוארך לתקופה הביזנטית.
אתר 25 (נ"צ 2284531/768625). תפזורת של פריטי צור (כ-200 מ' קוטר). אי אפשר היה לתארך את הממצא, אך אפשר שיש לקושרו לכלי צור מן התקופה הכלקוליתית שנתגלו בקרבת מקום (נ"צ — רי"ח 2287/7685) על ידי י' אהרוני בשנת 1952.
אתר 28 (נ"צ 228633/769041). פגיון ברונזה (0.28 מ' אורך; איור 6), המתוארך לראשית הברונזה התיכונה, נמצא על פני השטח בגבול מטע. פגיונות דומים מוכרים מקברים מתקופה זו, ודומה, לפיכך, כי הפגיון שייך למכלול קבורה שנפגע בעת הכשרת הקרקע לנטיעה.
אתר 29 (נ"צ 228633/769331). אבן יד גדולה מצור, המתוארכת לתקופה הפליאוליתית התחתונה (איור 7), נמצאה בתוך מטע.