שטח   A (איור 5). במזרח האתר נחשפה חצר חצובה (13 × 30 מ', עד 5 מ' גובה); בדפנות הסלע המזרחית והדרומית אפשר להבחין בשלוש–ארבע מדרגות חציבה (1–2 מ' גובה) שהשתמרו בהן סימני חציבה של אבנים גדולות שנותקו ממקומן (L102–L100; כ-2.5 × 4.5 מ', 1.6 מ' גובה) ושל אבנים שלא נותקו (איור 6). כן אותרו תעלות חציבה ארוכות (L105 ,L104; אורך 3–10 מ', רוחב 0.10–0.25 מ', עומק כ-0.15 מ'). במרכז החצר (L107) נחצבו בקרקעית המחצבה שקעים רבים (0.3 × 0.3 מ'; כ-10 ס"מ עומק; איור 7); השקעים הדרומיים (92–109) ערוכים בשורות סדורות ובמרווחים קבועים, ואילו הצפוניים (110–119) פזורים יותר. במערב השטח נחשף מתקן מלבני חצוב בסלע (L120; מידות 3 × 4 מ'; איורים 8, 9). דופנותיו הצפונית והמערבית השתמרו לגובה של כ-3 מ', ואילו הדופן המזרחית שרדה לגובה של כ-0.15 מ' בלבד. במרחק של כ-2.5 מ' מצפון למתקן זה התגלה מתקן נוסף: בור מעוגל שנחצב בשקע קרסטי (L121; כ-1 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק; איור 10). המתקנים שימשו כנראה לאגירת מים לשימוש במחצבה. במרחק כ-50 מ' מדרום למתקנים אלה נמצא בור מים שלא נחפר (איור 11).

 
שטחB  (איור 12). החצר משתרעת במפלס העליון, המרכזי, של שטח החפירה (כ-20 × 20 מ') בדרום האתר. נחשפו סימני חציבה של אבנים גדולות (L116 ,L114) ותעלות חציבה (L113 ,L111; אורך 4–10 מ', רוחב 0.1–0.3 מ', עד 1.5 מ' עומק; איור 13). בקרקעית המחצבה (L115), בדומה לשטח A, נחצבו שקעים רבים, שלושה מהם בשורה (38–40) והיתר (41–87) במקבצים או כיחידים. בחלקו הצפוני של השטח נחשף הסלע ללא סימני חציבה (L177). ייתכן שסדקים טבעיים בסלע לא אפשרו לחצוב באזור זה אבנים גדולות כנדרש. בחלקו הצפוני-מערבי של השטח נתגלה קיר שנבנה מאבני שדה בינוניות וקטנות (W1; כ-6 מ' אורך, כ-1.1 מ' רוחב, כ-0.5 מ' גובה); הקיר הושתת על מילוי עפר (0.3 מ' עובי), שכיסה את המחצבה. נראה שהקיר מאוחר למחצבה ושימש קיר גדרה.
 
שטח C (איור 14). במפלס נמוך של החפירה, בחלקה הצפוני-מערבי, נתגלו האבנים הארוכות ביותר שנחצבו באתר (כ-10 מ' אורך, 2.5 מ' רוחב).כן נחשפו שקעים קטנים, חלקם ערוכים בשורות (121–126, 131–134, 160–163) וחלקם פזורים ללא סדר ברחבי השטח (127–130, 135–159). בגבול הצפוני של השטח נחשף חתך אופייני לאתר: ניכרים בו קווי חציבה אלכסוניים (איור 5:3–5) ושלבי החציבה בשטח (איורים 1:3–1; 15). המפלס התחתון בחתך (1 מ' עובי מרבי) כלל פסולת חציבה ובה אבנים קטנות (0.25 × 0.30 מ' גודל ממוצע, 0.4 × 0.5 מ' הגדולות ביותר) ושבבי אבן גדולים יחסית (5–10 ס"מ אורך). המפלס העליון בחתך (עד 0.6 מ' עובי) כלל ברובו עפר ושבבי אבן קטנים ללא אבנים, והוא מייצג את השלב שבו פסקה החציבה במפלס התחתון של המחצבה ועברה למדרגות חציבה גבוהות יותר.
 
שטח D (איור 16). השטח נמצא בגבולה המערבי של המחצבה. במזרח החצר נמצאו שרידים של חמש מדרגות חציבה (איור 3:3–3; כ-20 מ' אורך, כ-5 מ' עומק). הצד המערבי של החצר מתאפיין בסלע רך ולא נחשפו בו שרידי חציבה. במפלס התחתון של השטח נחשפו סימני חציבה של מוט קידוח בן זמננו (כ-1 מ' אורך, כ-2.5 ס"מ קוטר; איור 6:3–6).
 
שטח E (איור 17). בדרום החפירה נחשפו שני מפלסי חציבה עיקריים. המפלס העליון (11 × 15 מ') דומה באופיו לחלק המזרחי של שטח A ולחלקו הדרומי של שטח B. במפלס התחתון (כ-14 × 20 מ'; איור 18), שנחשף חלקית ודומה לשטח C, נחצבו אבנים גדולות וארוכות. גם בשטח זה, כמו בשטחים אחרים, נמצאו שקעים רבים בקרקעית המחצבה, חלקם סדורים בשורות (8–20) ורובם מפוזרים (1–7, 21–37). בגבול שבין שני המפלסים נחשף גוש סלע גדול, שחולק לשלוש אבנים גדולות (L506–L504; גודל ממוצע 1.2×  1.5 × 2.5 מ'; איורים 19, 20). סביב האבנים נחצבו תעלות ניתוק עד לבסיסן; לא ברור מדוע הופסקה החציבה שכן לא נמצאו סדקים או סימני בליה על האבנים.
 
העבודה במחצבה נעשתה באמצעות כלי מתכת ממגוון סוגים, שחלקם נתגלו בחפירה. במעבר בין שטחים A ו-C נחשפה אבן שנעזבה בעיצומה של החציבה (L109; מידות 0.3 × 1.0 × 1.4 מ'). האבן לא נותקה, כנראה משום שנסדקה ואיכותה וגודלה נפגמו. בתעלת הניתוק נתגלתה יתד הנתונה בין שני לוחות מתכת (איורים 21, 22). יתד נוספת, דומה בצורתה אך קטנה ורחבה יותר, התגלה בין שבבי החציבה. בשטחים A ו-C נמצאו לוחות מתכת קטנים (5.5–8.0 ס"מ אורך, 4–6 ס"מ רוחב, כ-0.5 ס"מ עובי, 124–455 גר'; איור 23).
בחפירה נמצאו מעט שברי קנקנים מהתקופה הרומית הקדומה. מצפון לקיר 1, על משטח סלע (L177), נתגלו שבר נר (Candlestick Lamp) ועליו כתובת מהתקופה הביזנטית המאוחרת (איור 24) וכלי עצם (איור 25). עוד נתגלו בחפירה שלושה מטבעות, כולם מימי ממשל הנציבים ביהודה תחת הקיסרים היוליאניים. אחד מהם (ר"ע 115276), שנמצא בתעלת חציבה ארוכה (L105), נטבע בשם אוגוסטוס בשנת 8/9 לסה"נ. שני המטבעות האחרים התגלו בשטח C, והם נטבעו בשם טיבריוס בשנת 30/31 לסה"נ (ר"ע 115277) ובשנת 31/32 לסה"נ (ר"ע 115278). המטבעות, שנמצאו על קרקעית תעלות החציבה, מתארכים את זמן יציאתן מכלל שימוש. בשטח D נתגלו 17 פרסות סוסים ממתכת, שבחלקן שרדו עדיין המסמרים (איור 26). נראה כי זמנן בעת החדשה.
 
בחפירה נחשף לראשונה שטח רחב ידיים של מחצבה קדומה, ובה כמעט כל המרכיבים המאפיינים מחצבה קדומה: חצרות לחציבת אבנים במגוון גדלים, מתקני עזר ופריטים קטנים ממתכת שהיו חלק מכלי החציבה. כן אותרו יותר מ-200 שקעים בחמשת השטחים שנחשפו; סידורם השיטתי של השקעים מעיד כנראה שהם שימשו לעיגון קורות עץ של מתקני הרמת אבנים. השילוב בין סוג הסלע, גודל האבנים והממצא המתארך מרמז כי במחצבה נחצבו אבני בנייה גדולות למבנים ציבוריים בימי הבית השני. הממצא מהתקופה הביזנטית הוא כנראה מפעילות מאוחרת למחצבה.