בחודש יוני 2006 נערכה חפירת הצלה בת ארבעה ימים ברמלה (הרשאה מס' 4826-A; נ"צ 18785-6/64734-8), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת חפציבה, נוהלה על ידי ל' יחיא, בסיוע ע' עד וח' טורגה (כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס) וי' גורין-רוזן (זכוכית). טרם החפירה נערכו באתר חתכי בדיקה (ג' מזור).
נפתח ריבוע חפירה במרחק של כ-500 מ' מצפון-מזרח לאתר רמלה (דרום), הסמוך למושב מצליח. נחשפה תשתית של דרך או מבנה מהתקופה האסלאמית הקדומה. בחפירות באתר רמלה (דרום) נחשפו שרידי יישוב ואזור תעשייה ומסחר מהתקופה האסלאמית הקדומה, וכן שרידים מתקופות קדומות יותר (ר' חדשות ארכיאולוגיות 121).
תחילה הוסרה באמצעות מחפרון שכבה של אדמה חומה קשה מפני השטח. בעומק של כ-0.5 מ' נחשפה שכבה של חול צהוב, שמעורבים בה חרסים, צדפים, עצמות בעלי חיים, שברי זכוכית ואבני פסיפס במגוון גדלים. הממצא בשכבה נראה כתוש במכוון, ונראה כי שכבה זו שימשה תשתית לדרך או מבנה שלא השתמרו. הממצא הקרמי בשכבה כולל קערות (איור 2: 1–5), פכים (איור 2: 6–8) ונרות (איור 2: 9–13), המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ). הממצא הקרמי, ובעיקר ממצא הנרות, דומה לזה שהתגלה בחפירות באתר רמלה (דרום). ממצא הזכוכית מתוארך ברובו לתקופה האסלאמית הקדומה; שבר הזכוכית הקדום ביותר מתוארך לשלהי התקופה הרומית. התיארוך המאוחר של הממצא הקרמי בשכבת התשתית הוא המאה הי' לסה"נ, ולכן נראה שדרך או מבנה שעמדו מעל שכבה זו זמנם מאוחר למאה הי' לסה"נ.
בחתך בדרום-מערב הריבוע הובחן כי שכבת התשתית שנחשפה בחפירה מונחת על שכבה של חול צהוב נקי ומתחתיה אדמת חמרה.