התקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית; שטח C). בריבועים Y/W83 ובתעלות 1 ו-8 התגלו עשרות טונות של כלי צור. בריבוע Y83 נחשפה שכבה (כ-1 מ' עובי; איור 2) של גושי צור מעורבים באדמת חרסית בהירה. שכבת זו נמצאת בחלקה על סלע קירטון, המכיל בולבוסי צור טבעיים, ששימשו לסיתות כלי הצור. השכבה נוצרה כתוצאה מפעילות של סיתות כלי צור והרבדה של אדמת חרסית בהצפות במהלך השנים. מעל שכבה זו התגלתה שכבה עבה של קרקע חרסית כהה (כ-2 מ' עובי), שמכילה מעט מאוד פריטי צור וחרסים שחוקים. בערמות עפר שנוצרו במהלך עבודות הפיתוח הובחנו כמויות גדולות של פריטי צור (איורים 3, 4), ולכן נראה כי חלק ניכר מן האתר נפגע. פריטי הצור שהתגלו בשטח C מתוארכים לתרבות המוסטרית (250,000–50,000 שנה לפני זמננו), והם כוללים גרעינים (איורים 5, 6: 3, 4), נתזים וחודים (איור 6: 1, 2), שהופקו בטכניקת לבלואה.

מבדיקה גיאומורפולוגית עולה שהאתר מהתרבות המוסטרית שוכן בתוך אגן ניקוז קדום (בירכּה) שנמצא באתרו. אגן זה נוצר כנראה כתוצאה משבר גיאולוגי במרחק כ-300 מ' ממערב לכאן. גילויים של גושי צור טבעי, גרעינים ראשוניים (ר' איור 5) ופסולת סיתות מלמד שזהו אתר סיתות הממוקם על גבי מקורות חומר הגלם. הכמות העצומה של הפריטים ומגוון הטיפוסים מלמדים על גילויו של אתר נרחב (10 דונם לפחות), ששימש כמקור לחומר גלם במשך זמן רב, כנראה עשרות אלפי שנים. בהיבט רחב יותר האתר תורם לשחזור דגם המחיה של האדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה. בתקופה זו החברה האנושית כללה קבוצות קטנות של ציידים ולקטים שגרו במערות, כדוגמת מערת קפצה הנמצאת כ-7 ק"מ מדרום לכאן. אתר הסיתות בגבעת רבי (מזרח) היווה ללא ספק תחנה במעגל הנדודים העונתי של קבוצות אלה באזור הגליל התחתון.
 
התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (שטח A). נחפרו ריבועים אחדים
(C73 ,C63–64 ,AX60 ,AY57) ובכולם נחשפה שכבת אבני צור הישר מעל סלע האם (איור 7), המכוסה בקרקע חרסית כהה (0.2–1.0 מ' עובי). בכל הריבועים התגלו פריטי צור מסותתים, בעיקר נתזים. בריבוע AY57 נחשף מפלס ובו תוצרי סיתות של להבים (איור 8) וגרזנים (איור 9), האופייניים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. על סמך הבדיקה הגיאומורפולוגית אזור זה נמצא מחוץ לתחום אגן הניקוז הקדום, ונראה שהוא היה חלק ממדרון חשוף.
נראה שאתר הסיתות שנחשף בשטח הוא אזור תעשייה שהיה חלק מיישוב גדול בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', ששרידיו משתרעים עד עין ציפורי במערב (ר' חדשות ארכיאולוגיות 122). בדומה לממצאי החפירות ביפתחאל, בצומת המוביל (Garfinkel Y. 2007. The Pre-Pottery Neolithic B Naviform Industry of Yiftahel. In: L. Astruc, D. Binder and F. Briois (eds). Technical Systems and Near Eastern PPN Communities. pp. 203–213. Antibes: Editions APDCA; Neo-lithics 2/08:3–11) ובכפר החורש (SENEPSE 1 [1994]:427–443) נראה כי בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' הייתה בגבעת רבי פעילות של אומנים שהתמחו בסיתות להבים וגרזנים מצור. בדומה לאתר המוסטרי בשטח C האתר בשטח A היה אתר סיתות הממוקם על מקורות חומר הגלם. להבדיל מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (שטח C), הסיתות נעשה באופן מוגבר ובפרק זמן קצר.
 
התקופה הרומית (שטח B ). בריבועים D10 ו-D17 נחשפו שרידי קיר איתן (18.5 מ' אורך חשיפה, 2.5 מ' רוחב), שנבנה בניצב ליובל הנחל. נראה שזהו קיר של מדרגת עיבוד חקלאית. בריבוע AK17 נחשפו שני אגנים מעוגלים (L211 ,L210) ומדרום להם משטח דריכה (L212), החצובים במחשוף סלע (איור 10). נראה שחציבות אלה הן גת, אך מכיוון שהן לא נחפרו עד תום אפשר גם שהן מחצבת אבנים.על סמך חרסים שהתגלו בחפירה נראה כי הקיר והחציבות מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ – המאה הא' לסה"נ). נראה כי בתקופה הרומית השתנה אופי האתר והתקיימה בו פעילות חקלאית. יתכן שהאתר היה חלק מהמרחב החקלאי של היישוב בציפורי.