תעלות ניקוז. בריבועים D18 ,D17 ו-E17 נחשפה תעלה שתקרתה קמורה (L154; אורך חשיפה 5.5 מ', רוחב 0.30–0.35 מ', גובה כ-0.8 מ'), והיא נבנתה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. רצפת התעלה עשויה מטיח שמעורבים בו חרסים ודפנותיה נבנו מנדבך אחד של אבני גזית (W182 ,W173); לא התגלה עליהן טיח. על הדפנות נבנה קמרון מדבש של טיט/מלט ואבנים קטנות. התעלה נבנתה בשיפוע של 1.5%, שיפוע קטן יחסית, העלול לגרום לסתימות. תעלה 154 נבנתה על רצפה של אבנים בינוניות וקטנות

(L153), שהושתתה על החול. רצפה 153 מסתיימת בקו ישר בצדה המערבי. ייתכן שרצפה 153 הייתה חלק מתעלה קדומה שקירותיה נשדדו. ממערב לתעלה 154 התגלתה תעלה גדולה יותר (L150; אורך חשיפה 9 מ', רוחב 0.45–0.50 מ', גובה 1.2 מ'; איור 2), החותכת את תעלה 154 ולכן היא מאוחרת לה. תעלה 150 נבנתה בכיוון צפון-מזרחדרום-מערב ישירות על החול ותקרתה קמורה. בקצה הצפוני-מזרחי של תעלה 150 נעשה שימוש ברצפת התעלה הקדומה. רצפת התעלה עשויה מטיח שמעורבים בו חרסים ודפנותיה נבנו משני נדבכים של אבני גזית מכורכר

(W172 ,W171); לא התגלה עליהן טיח. על הדפנות נבנה קמרון מטיח/מלט ואבנים קטנות. התעלה נבנתה בשיפוע של 3.7%, כמקובל היום במערכות ביוב. מבדיקות מכ"מ חודר קרקע עולה כי התעלה הקדומה מנקזת אזור דרומי של התל והתעלה המאוחרת מנקזת אזור צפוני יותר של התל. החלפת התעלה הקדומה בתעלה המאוחרת נובעת, כנראה, מגידול בנפח החומר המנוקז וכן מטעות בשיפוע התעלה הקדומה. התעלות נפגעו מבורות מאוחרים שנחפרו אחד לתוך השני (L125 ,L116). בבורות אלה התגלתה קרמיקה מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ; להלן) ומטבעות מאמצע המאה הד' לסה"נ (להלן). על סמך הממצא הקרמי יש להניח כי התעלות יצאו מכלל שימוש בסוף התקופה הביזנטית.

בריבוע C17 נחשף קיר אבן (W300; אורך חשיפה 2 מ', רוחב 0.55 מ'), שנבנה בכיוון צפון–דרום, והשתמר לגובה שלושה נדבכים. הקיר שימש כקיר תמך למילויי חול שנשפכו ממזרח לו. על חול זה הושתתו תעלות הניקוז, ונראה כי החול נועד לספוג נזילות מהתעלות. ממערב לקיר התגלו שכבות של אדמת סחף מהתל. 
מערכת ניקוז שבנייתה דומה נחשפה ברומא, בעיקר מתחת לויה דל ולאברו (Via del Velabro), ותוארכה לתקופה הרומית. המערכת ברומא גדולה יותר, שכן היא שרתה אכלוסייה רבה בהרבה מזו של יבנה וכן היא נבנתה בתוך תחומי העיר בניגוד למערכת ביבנה שנבנתה בשולי התל, מחוץ לאזור המגורים של היישוב מהתקופה הביזנטית
(Lamprecht H. O. 1987. Opus Caementitium, Bautechnik der Romer. Dusseldorf).
 
מבנה תעשייה ובו כבשני זכוכית. בריבועים C23 ו-C24 נחשפו שרידי פינתו הצפונית-מזרחית של מבנה. קירות המבנה (W232 ,W231; רוחב 0.7 מ') נבנו באבנים בינוניות וקטנות והשתמרו לגובה 0.25–0.30 מ'. בתחומי המבנה התגלו שני כבשני זכוכית עגולים (L159 – קוטר 1.1 מ', גובה השתמרות 0.6 מ'; L160 – קוטר 1.5 מ', גובה השתמרות 0.4 מ'); כבשן 160 נחשף רק בחלקו. בכל שטח החפירה התגלו סיגי זכוכית. חלקו הדרומי של קיר 231 נפגע בתקופה קדומה כתוצאה מתעלה שנחפרה במקום
(L138); בתחתית התעלה התגלו אבנים. בנוסף לכך קיר 231 והכבשן נפגעו בימינו כתוצאה מחפירת תעלה על ידי מחפרון. רצפת כבשן 159 ודפנותיו נבנו מטין צרוף. רצפת הכבשן בולטת החוצה מעבר לדפנות הכבשן. אל תחתית דופן הכבשן חודר צינור להזנת חמצן לבערה, שהורכב מקנקני עזה המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית (איורים 3, 4). הקנקנים הונחו זה בתוך זה לאחר שבסיסיהם ושפתם הוסרו (Mayerson P. 1992. The Gaza 'Wine' Jar [Gazition] and ‘The Lost’ Ashkelon Jar [Ashkalonion]. IEJ 42:76–80). מן הצינור השתמרו שני קנקנים (איור 5). כבשן 160 נבנה מטין צרוף. סמוך לכבשן ממזרח התגלו כמה אבנים, אולי שרידי קיר שנבנה לחיזוק חיצוני של הכבשן, או אולי שרידי מתקני עזר שהיו קשורים לכבשן.
כבשנים דומים, ששימשו לצריפת קרמיקה, התגלו ביפו והיו בשימוש עד למאה הג' לסה"נ (ר' חדשות ארכיאולוגיות קא–קב:70–72). באפולוניה נחשף כבשן זכוכית דומה מהמאה הו' לסה"נ (י' רול וא' איילון. 1989. אפולוניה ודרום השרון. תל אביב).
 
בחפירה התגלה ממצא קרמי רב מתקופת הברזל 2 ומהתקופה הביזנטית. החרסים מתקופת הברזל התגלו בשפכי אדמה, באדמת סחף או באדמת מילוי, לרוב מעל שכבת החול הטבעית של תל יבנה (L136 ,L122). כלי חרס אחד התגלה במילוי של תעלה 148. הממצא מתקופת הברזל 2 כולל קערות (איור 6: 1, 2), קדרות (איור 6: 3–7), פערורים (איור 6: 8, 9) וקנקנים (איור 6: 10, 11). החרסים מהתקופה הביזנטית התגלו בכל שטח החפירה, וכן בבורות שחדרו לתעלות ופגעו בהן. הממצא הקרמי בבור 116 מתוארך למאות הה'–הז' לסה"נ, והוא כולל קערות (איור 7: 1, 2), קדרה (איור 7: 3), כלי בישול (איור 7: 4–6), קנקני שק (איור 7: 7, 8), קנקן עזה (איור 7: 9) ופך (איור 7: 10). סמוך לכבשן 146 התגלה שבר בסיס של קערה מטיפוס African Red Slip Ware (A), שבתחתיתה חרותה רוזטה שלה חמישה עלים (איור 7: 11), המתוארכת לתחילת המאה הד' עד סוף המאה הה' לסה"נ. עוד התגלו שני נרות במילוי מעל קיר 300 שבצפון-מערב שטח החפירה. הנר האחד (איור 8) נפוץ בתקופה הביזנטית, צורתו משולשת, חרטומו מחודד, הוא חסר ידית ומעוטר בקווים ובכף תמר. הנר השני (איור 9) סגלגל ולו עין נר רחבה ושבורה, ידית זיז על הכתף והוא מעוטר בקווים ונקודות בולטים; חרטום הנר שבור.
 
ממצא המטבעות
רוברט קול
 
בחפירה התגלו 11 מטבעות ברונזה, מהם שלושה לא ניתנים לזיהוי ושניים הם מטבעות מתחילת המאה הכ'. שישה מטבעות תוארכו לתקופה קצרה במאה הד' לסה"נ (321–363 לסה"נ). אחד מששת המטבעות (מס' 1) התגלה בתחתית בור 125 שנחפר אל תוך תעלות הניקוז ופגע בהן, ואפשר שהוא נותן את התאריך המאוחר ביותר לתפקוד מערכת הניקוז במאה הד' לסה"נ. חמשת המטבעות האחרים התגלו בשפכים ועל פני השטח, ומעניין לציין כי זמנם של שלושה מהם ימי שלטונו הקצר של יוליאנוס הב' 'הכופר' לאחר שהועלה לדרגה של אוגוסטוס (361–363 לסה"נ).
 
1. סל 1218, לוקוס 125, ר"ע 73196.
321–324 לסה"נ.
גב: [IOVI CONSERVATORI] יופיטר עומד לשמאל, גלימה על הכתף, מחזיק שרביט עם עיט וניצחון; למטה משמאל עיט עם זר; למטה מימין: שבוי; בצד ימין: X/IIå.
AE, ,2.61 גר', 18 מ"מ.
השווה:  RIC 7:682, No.34.
 
2. סל 1179, לוקוס 116, ר"ע 73117.
קונסטנס הא', תסלוניקה, 341–346 לסה"נ.
פנים: [CONSTANS] PF AVG דיוקן לימין, עטור נזר.
גב: [VICTORIAD]D[AV]GGQNN שתי דמויות המסמלות נצחון עומדות זו מול זו, בידיהן זר; מתחת לקו: SMTSA.
AE, ,1.16 גר', 17 מ"מ.
השווה:  LRBC 1:21, No.860.
 
3. סל 1274, פני שטח, ר"ע 73120.
351–361 לסה"נ.
פנים: ] [- - - דיוקן לימין.
גב: [FEL TEMP REPARATIO] וירטוס לשמאל, דוקר פרש הנופל מסוסו ומעלה יד.
AE ­,2.88 גר', 16 מ"מ.
השווה:  LRBC 1:100, No. 2632.
 
4. סל 1126, לוקוס 116, ר"ע 73116 (איור 10: 1).
יוליאנוס הב', אנטיוכיה, 361–363 לסה"נ.
פנים: DN FL CL IVLI -A]NVS PF AVG דיוקן לימין.
גב: SECVRITAS REIPVB שור לימין; מעל שני כוכבים.
מתחת לקו: ANTΓ.
AE, .­  ,8.06 גר', 28 מ"מ.
השווה: LRBC 2:100, No. 2640.
 
5. סל 1261, לוקוס 133, ר"ע 73118.
יוליאנוס הב', אנטיוכיה, 361–363 לסה"נ.
פנים: [DN F]L CL IV[LI –ANVS PF AVG] דיוקן לימין, עטור נזר פנינים.
גב: [SEC]VRITAS REIPVB שור לימין; מעל שני כוכבים.
מתחת לקו: ANTB.
AE, ,6.59 גר', 30 מ"מ.
השווה: RIC 8:532, No. 216.
 
6. סל 1271, לוקוס 136, ר"ע 73119 (איור 10: 2).
יוליאנוס הב', אלכסנדריה, 361–363 לסה"נ.
פנים: [DN CL IVLI] –ANVS [PE] AVG דיוקן לשמאל, עטור נזר פנינים ורוזטה.
גב: [VOT/X/MVLT/XX כתובת בתוך זר.
מתחת לקו: ALEA.
AE, ,2.66 גר', 20 מ"מ.
השווה: LRBC 2:103, No. 2853.
 
נראה כי השטח שנחפר, המשתרע מדרום-מערב לתל, היה אזור תעשייה של היישוב בתקופה הביזנטית. בעבר נחשף בקרבת מקום כבשן לקרמיקה (ר' חדשות ארכיאולוגיות צט:102). על סמך מערכת הניקוז שנחשפה נראה כי יבנה בתקופה הביזנטית הייתה עיר מתוכננת ומאורגנת שהזרימה את הביוב ומי הניקוז אל מחוץ לשטח המאוכלס, אולי לשדות. חלק גדול מהממצא הקרמי בכל שטח החפירה מתוארך לשלהי התקופה הביזנטית, ולכן נראה כי היישוב ביבנה הגיע לשיאו בתקופה זו. המצא הקרמי מתקופת הברזל 2 מחזק את זיהוי התל עם יבנה/יבנאל המקראית (יהושע טו, יא).