נחשף קטע דרך (כ-20 מ' אורך, 5.4 מ' רוחב; איורים 2–4) תחום בקירות (W802 ממזרח, W809 ממערב) שנבנו על שכבת אדמה חומה מהודקת. קיר 809 נבנה משתי שורות של אבנים מהוקצעות ובתווך שכבת אדמה מהודקת ואבני שדה (איורים 5–7). קיר 802 (איור 5) שונה מעט בבנייתו; הפן המזרחי שלו נבנה מאבני שדה מהוקצעות גדולות, ואילו הפן המערבי, הפנימי, נבנה מאבני שדה בינוניות; גם לקיר זה מילוי אדמה מהודקת ואבני שדה בתווך. בין הקירות נחשפו מפלסי מפולות של הקירות (L821 ,L818) ומפלסי אדמת סחף ואבני שדה בינוניות עד קטנות (חצץ; L828 ,L825). השימוש באבני חצץ סייע בניקוז הדרך בתקופת הגשמים. בריבועים המערביים נחשף סלע האם.

ממזרח לקיר 802 נחשפו שכבת מפולות נוספת (L807) וקיר (W804; איור 6) ששיטת בנייתו שונה  מזו של קירות הדרך: שורה של אבנים מהוקצעות בינוניות (0.3 × 0.4 מ') מושתתות על סלע האם. בדומה לקירות 802 ו-809, תוואי הקיר הותאם לטופוגרפיה של המדרון; הקיר שימש ככל הנראה קיר טרסה. ממזרח לקיר נחפר מילוי שכמותו נתגלה בכל שטח החפירה: אדמת סחף חומה מעורבת באבני שדה (L803). לאחר שהדרך יצאה משימוש, הקירות התוחמים הוסבו לקירות טרסה של מדרגה חקלאית. קיר 809 עובה ממזרח בקיר נוסף (W829; איור 7); נדבך יחיד של אבני שדה מהוקצעות גדולות (0.5 × 0.5 מ') המקביל לנדבך העליון ביותר של קיר 809 מעיד שקיר זה מאוחר לקיר 809 ונבנה לאחר שהדרך יצאה מכלל שימוש.
 
ממצא כלי החרס
הממצא הקרמי שנתגלה בחפירה דל ובו מעט פריטים אינדיקטיביים. נמצאו כלי חרס מתקופת הברזל (לא צוירו), מימי החשמונאים ומן התקופות הרומית הקדומה והרומית המאוחרת–הביזנטית. באיור 8 מוצגים רוב הפריטים האינדקיטיביים שנתגלו בחפירה ושנמצאו להם מקבילות בחפירות הרובע היהודי, שטחים W ו-X2, בחניון גבעתי ובבנייני האומה:
1. מכסה של כלי בישול או קערת מכסה, שדופנו מעוגלת, זקופה מעט בנקודת החיבור עם השפה, ושפתו מעוגלת ונוטה מעט פנימה, הדופן החיצונית מעוטרת בקו חרוט מתחת לשפה; כלי דומה נתגלה בחפירות הרובע ותוארך שם למאות הב'–הד' לסה"נ (Magness 2006:186, 191, Fig. 7.2:4, Lid Bowls).
2. קדרה ששפתה קשותה (Arched Rim Basin, form 1; Magness 1993:204, Figs 4–6) ולה שפה מעוגלת נוטה החוצה, ליבה אפורה וחיפוי כתום, דופן קונית נוטה פנימה. מקבילה נמצאה בחפירות הרובע היהודי ותוארכה שם למאות הב'–הד' לסה"נ (Magness 2006:184–185, 190, Fig 7.1:7).
3. קנקן ששפתו מקופלת החוצה ולו מגרעת בתחתית הקיפול; ליבה כהה, טין כתום. מקבילות נמצאו בבנייני האומה (Berlin 2005:30, Fig.1:9) ובחפירות הרובע היהודי, טיפוס SJ1b, שם תוארך למחצית השנייה של המאה הב' וראשית המאה הא' לפסה"נ (Geva 2003:122, 159, Pl.5.2:24).
4. קנקן ששפתו מקופלת החוצה, בתחתיתה מגרעת, וצוואר קצר שבתחתיתו מגרעת; טין כתום. מקבילה נמצאה בחפירות חניון גבעתי (Sandhaus 2013:105, Pl. 4.9:12) ובחפירות הרובע היהודי, שם תוארך למחצית השנייה של המאה הב' ולראשית המאה הא' לפסה"נ (Geva 2003:123, 159, Fig. 5.2:3, Type SJ3a).
5. קנקן ששפתו דקה ומקופלת ובתחתית הקיפול מגרעת; טין בהיר, ליבה אפורה וגריסים לבנים. מקבילה שנמצאה בחניון גבעתי תוארכה למאות הא' לפסה"נ והא' לסה"נ (Tchekhanovets 2013:109, 143, Fig. 5.16:8, Type SJ2a).זהו תת-טיפוס של קנקן SJ3a שנתגלה בחפירות הרובע היהודי, שם תוארך למחצית השנייה של המאה הב' וראשית המאה הא' לפסה"נ (Geva 2003:123, 159).
6. אמפורה שולחנית ששפתה מרובעת וצווארה קצר, הנוטים מעט החוצה; ליבה כהה וחיפוי בהיר. לאמפורה מקבילה מחפירות הרובע היהודי, שם תוארכה למאה הא' לפסה"נ (Geva 2003:118, Pl. 5.1:11).
7. פכית ששפתה מרובעת ומקופלת חוצה וצווארה גלילי וצר; טין כתום. פכית זו נפוצה למן המאה הד' ועד המאה הא' לפסה"נ (Geva 2003:129). מקבילה נמצאה ברובע היהודי (Geva 2003:159 ,Pl. 5.2:8, Type JT1) ובחפירות חניון גבעתי, שם תוארכה למאות הב'–הא' לפסה"נ (Sandhaus 2013:92, 102, Fig. 4.7:4). 
 
ממצא כלי הזכוכית
נטליה כצנלסון 
 
משברי הזכוכית אפשר היה לזהות רק שניים: קערה וספל מנופחים מן התקופה הרומית הקדומה. שני השברים נאספו ממילויים מעורבים ללא ייחוס סטרטיגרפי ברור. לשני הפריטים דפנות דקות, והם עשויים זכוכית חסרת צבע שגונה ירקרק, הנושאת בליה זהובה וכהה. הקערה (איור 1:9; L815, סל 8085) קטנה, ולה שפה מעוגלת נוטה חוצה וגוף ההולך וצר כלפי מטה. לספל (איור 2:9; L826, סל 8090) שפה מעוגלת, מעובה ונוטה מעט חוצה וגוף גלילי. כלים פשוטים דומים, שגם להם דפנות דקות, נתגלו בעיר דוד בירושלים, בשכבה הקדומה לחורבן בשנת 70 לסה"נ (Ariel 1990:91–94), ובהקשרים מאוחרים יותר בהרי יהודה, למשל במקווה באלון שבות, שם תוארכו לשליש הראשון של המאה הב' לסה"נ (Gorin-Rosen 1999:87, Fig. 2:8). אף שהקשרם הסטרטיגרפי אינו ברור, שני שברים קטנים אלה מוסיפים למידע על השימוש בכלים מנופחים ביישובים כפריים באזור ירושלים, לקראת סוף המאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ.
 
ממצא המטבעות
דונלד צבי אריאל
 
בחפירה נתגלו 12 מטבעות, מהם אפשר לזהות שישה. שלושה מטבעות נמצאו במפלסי הדרך הקדומה ובמפולות עליה: מטבע שזמנו כנראה השנים 383–395 לסה"נ (L821; ר"ע 154645); מטבע שזמנו המאה הד' לסה"נ (L812; ר"ע 154640); ונומוס של יוסטיניאנוס הא' (534–539 לסה"נ, מטבעת קרתגו; L825; ר"ע 154642). מטבע של נציב ששלט תחת אוגוסטוס (5/6–10/11 לסה"נ; L807; ר"ע 154644) נמצא במפולת ממזרח לקיר 802. כן נמצאו מטבע של אלכסנדר ינאי (104–79/80 לפסה"נ; ר"ע 154643) בשכבת פני שטח ומטבע של אגריפס הא' (41/42 לסה"נ; ר"ע 154641) שנתגלה בחלק הצפוני של קיר 802.
 
דומה כי הדרך שנתגלתה בחפירה שימשה למעבר בין חלקות או שדות חקלאיים, בדומה לדרכים שנתגלו סמוך למתקנים חקלאיים בחורבת המוצה (ביליג תשנ"ה) במבשרת ציון ובנחל זנוח (פז, דמיטרייב ומילמן 2015). בחפירה לא נתגלו לוקוסים נקיים או חתומים; את השרידים כיסתה אדמת סחף שהצטברה במשך תקופה ארוכה ובה ממצאים מתקופות שונות: חרסים אחדים מתקופת הברזל, שברי כלים מן המאות הב'–הא' לפסה"נ, לצד שברי קערות וקנקנים וכלי זכוכית מן התקופות הרומית והביזנטית, וכן מטבעות שטווח תאריכיהם למן המאה הא' לפסה"נ ועד המאה הו' לסה"נ. עם זאת, מכיוון שרוב הממצא מתוארך למאה הא' לפסה"נ, אפשר להציע שהדרך נסללה לראשונה בימי הבית השני ושימשה את יושבי חורבת תליליה שבראש הגבעה.