החפירה התמקדה בשני שטחים (B ,A; איורים 1, 2): שטח A, בחלקו הפנימי של שובר הגלים, הנמל הפנימי, ושטח B שהתגלו בו שרידים ארכיטקטוניים של אזור מגורים ומבנה ציבור.

 
שטח A (ריבועים A3–A1; איור 3)
השטח לצד בסיס שובר הגלים, סמוך לחוף הכנרת, באזור הדרומי של היישוב, התחום בדרום בתל כורסי, שעל תקופות יישובו אין עד כה מידע אמין. בסיס שובר הגלים נבחר לתחילת החפירה, שכן הוא בצבץ בין הקנים ושיחי הפטל, אך ראשו היה מכוסה כולו בסבך צפוף ואי אפשר היה לאתרו במדויק. להתחלת החפירה בשטח זה היה צורך בבירוא סבך הקנים, הפטל והאשלים. הימים הראשונים של החפירה הוקדשו לכך.
ריבוע A1. בתחילת החפירה נראו שרידי קירות שמהותם אינה ברורה. הקרמיקה תוארכה ברובה לתקופות הביזנטית, האומיית והעבאסית. כמו כן נחשפה תעלה בכיוון מזרח–מערב הבנויה על השובר ועם העמקת החפירה נמצאו חצצי נחל שנראו כמילוי. בעומק של כ-0.7 מ' התגלתה אבן גבול מבטון, דמוית קונוס (0.54 מ' גובה), שהופלה ונטתה על צדה בכיוון כללי צפון–דרום. מתחת לאבן נמצאו שפכים מודרניים, בהם מצבור של גדרות תיל ומתחתו שפופרת ריבה צה"לית מפלסטיק. בשלב זה הוחלט על הפסקת החפירה בריבוע זה.
ריבוע A2. לאחר העמקה של כחצי מטר התברר כי אדמת החפירה היא חומר הרבדה גיאולוגי או הצטברות, בעיקר חצצים בהירים, שלהם גרגר קטן מאוד. גם כאן הוחלט על הפסקת החפירה.
ריבוע A3 נמצא בברך שובר הגלים, בחלקו הפנימי (איור 4), וכיוונו הכללי דרום-מזרח צפון-מערב. לאחר שבחפירת ריבוע A2 התברר שהמילוי הוא הרבדה (או הצטברות) טבעית של חומר הומוגני, הוחלט לחפור חתך בדיקה (4 × 4 מ', כ-3.5 מ' עומק) בכלי מכני, בחלק הניצב לשובר הגלים. בחתך נחשף הפן הפנימי של שובר הגלים (כ-2.5 מ' גובה), שנוקה ותועד:
1. שובר הגלים נבנה מאבני בזלת גדולות: בפן החיצוני, הפונה אל הים, הונחו האבנים באלכסון למערב, ברוחב של כ-5 מ' בממוצע; בפן הפנימי, הונחו האבנים זו על גבי זו בקפידה, במאונך, עד לגובה ממוצע של 2.5 מ'.
2. חלקו הפנימי של השובר (הנמל הפנימי) הורבד בטבעיות, כנראה בשיטפונות ובהצפה של הגלים, בחומר חצצי דק גרגר בגוון בהיר. אפשר להבחין במאות שכבות דקיקות. נלקחו דגימות ונשלחו לבדיקות בספרד ובצרפת.
3. בחתך הצפוני-מערבי ובעיקר בחתך הדרומי-מערבי, אפשר להבחין בחתך שנחפר בעבר בסקר קדום. נמצאה יתד סימון שנשארה במקומה לאחר בדיקה זו.
 
שטח  B(ריבועים B3–B1)
החפירה באזור זה החלה בעבודת בירוא מסיבית של סבך הקנה והפטל, שבמהלכה אותרו פריטים ארכיטקטוניים הנראים כמבני מגורים. במרכזו של החלק הצפוני של ריבוע B2 התגלה לוח שיש הנושא כתובת (להלן).
ריבוע B1. נמצאו שרידי קירות וחלקי רצפות (L2002; לא בתכנית), שמהותם עדיין לא הובררה במדויק. נאספו חרסים המתוארכים לתקופות הביזנטית, האומיית ותחילת העבאסית.
ריבוע B2. בינות הצמחייה זוהו שרידים של אבן סף וקיר, חלק ממבנה ציבור או מבית כנסת, שדווח בעבר על ידי מ' נון. לאחר בירוא מסיבי של הצמחייה, נחשפו הקירות בחלקו הדרומי של המבנה (איור 5). במרכז קיר (W2012), שכיוונו הכללי מזרח–מערב, התגלתה בימה (כ-2 מ"ר), שבסיס רצפתה מולא, בין השאר, בחלקי 'רחיים של חמור' בשימוש משני כבסיס לרצפת הבימה. מצפון לבימה נמצאה רצפה שניגשה אליה, ובהמשכה חמש אבני גיר שטוחות, הסדורות בכיוון כללי מזרח–מערב. נראה שהאבנים נמצאו בשימוש משני והיו במקור חלק מקשת. חלקו המערבי של המבנה נוטה מטה ומערבה, כנראה עקב רעידת אדמה.
בעומק של כ-1 מ' מתחת לשכבה צפופה של צמחייה, בתוך המבנה ומצפון לבימה, נתגלה לוח שיש בהיר (1.25 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב כ-8 ס"מ עובי; איורים 6–8), משולב ברצפת אופוס סקטילה (opus sectile). הלוח נשבר לכ-20 שברים. השיש יובא כנראה מהאיים היווניים או מצפון-מערב אנטוליה (י' דריי, מידע בעל פה). על הלוח חקוקות שמונה שורות בארמית ובעברית שכיוונן מזרח–מערב וקריאתן כלפי דרום. הכתובת מתחילה במילים "זכרין לטוב" ומסתיימת במילה "אמן".
נמצאו שברים של שני נרות (איור 1:9, 2) מהתקופה הביזנטית ונר (איור 3:9) ושני פכים (איור 4:9, 5) מהתקופה האומיית. כן נמצאו שלושה מטבעות המתוארכים למאות הז' והח' לסה"נ ומטבע ביזנטי.
 
בחפירה נחשף חלקו הדרומי-מערבי של מבנה ציבור (בית כנסת?). כן נתגלתה כתובת ייחודית וראשונה מסוגה שנמצאה בארץ ישראל. הכתובת מחזקת את ההנחה שהמבנה הוא חלק מיישוב יהודי בשולי הגולן המערביים לחוף הכנרת, בתקופות הביזנטית והאומיית ובראשית התקופה העבאסית. המשך חפירה וחשיפה של המבנה יבהירו את התמונה במלואה.