בחודשים נובמבר ודצמבר 2015 נערכה עונת החפירות הראשונה בחוף כורסי (רישיון מס' 88/2015-G; נ"צ 260589/748134). החפירה על שם 'אברי צ'וי' (Avery-Tsui), נוהלה על ידי ח' כהן, בליווי מדעי של מ' ארצי (צילום שטח) ממעבדת האטר במכון ללימודי ים ע"ש רקאנטי באוניברסיטת חיפה, ובסיוע ל' מתיאוס, ס' רוט וש' הויקסין (עזרה בניהול שטח), ר' סטידסינג (ניהול מסד נתונים ורישום ממצא), מ' אורן-פסקל (עיבוד קרמי), א' הולדמן וא' אוגלובלין (גיאולוגיה של הנמל הפנימי), ג' לופז מהמכון להתפתחות האדם בספרד, כ' מורהנג' מאוניברסיטת אקס אן פרובנס וד' קניבסקי מאוניברסיטת טולוז בצרפת (עיבוד דגימות), ב' ארובס ומ' אדלקופ (תכניות), י' סלמון (סקר רדאר חודר קרקע ראשוני באזור הנמל הפנימי), ג' מונרו (צילום ואתר האינטרנט של החפירה), ע' כץ (צילום רחפן), ז' נגר (ייעוץ בשימור), י' דריי (שימור), א' קרסיק (צילום כתובת בתלת-ממד) וע' שקד (צילום שטח). בחפירה השתתפו סטודנטים מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, סטודנטים מסין ומתנדבים מטיוואן, מרוסיה, מאנגליה, מארה"ב ומישראל. כן סייעו ד' ברשד, ד' אבשלום-גורני, א' זיגנבוים וד' שיאון מרשות העתיקות, צ' צוק, י' ברדוביץ, ד' פילס ומ' יחזקאל מרשות הטבע והגנים, א' מלכה, ראש המועצה המקומית רמת הגולן, משפחת ריבק משאטו גולן, מ' אלפסי מיקב הר אודם ובנות אולפנת נוב שברמת הגולן.
האתר הארכיאולוגי 'חוף כורסי' (הרטל ובן אפרים 2012: אתר 12, חורבת כורסי [מעגנה]; איור 1) ממוקם בשולי הגולן המערבי ולחופה המזרחי של הכנרת, כ-1 ק"מ מצפון-מערב לגן לאומי כורסי, בתחומי שמורת חוף כורסי. המתחם כולו הוכרז בשנת 1980 כשמורת טבע והשם 'חוף כורסי' ניתן על שם הכפר הסורי והאתר הביזנטי הסמוך. ההנחה הרווחת הייתה שזהו היישוב 'כורסי' הנזכר בתלמוד או 'ארץ הגדריים', 'גרסיים', הנזכרת בברית החדשה כמקום שבו ישו חולל את הנס של גירוש השדים והעברתם לעדר חזירים שטבעו באגם (מתי 28:8; מרקוס 1:5; לוקס 26:8–27).
כבר בשנות ה-60 של המאה הכ' לסה"נ היה ידוע על יישוב עתיק בצפון-מזרח חוף הכנרת (נון 1987; Raban 1988:320–328). נמצאו שרידים של שובר גלים גדול, ובמרחק לא רב נמצאו שרידים של בריכת דגים, שרידי מגדל עגול ואבן סף מבזלת ששויכה למבנה ציבור או לבית כנסת. סקר נוסף נערך בשנת 2010 בחוף כורסי (סטפנסקי וזינגבוים 2011).
החפירה התמקדה בשני שטחים (B ,A; איורים 1, 2): שטח A, בחלקו הפנימי של שובר הגלים, הנמל הפנימי, ושטח B שהתגלו בו שרידים ארכיטקטוניים של אזור מגורים ומבנה ציבור.
שטח A (ריבועים A3–A1; איור 3)
השטח לצד בסיס שובר הגלים, סמוך לחוף הכנרת, באזור הדרומי של היישוב, התחום בדרום בתל כורסי, שעל תקופות יישובו אין עד כה מידע אמין. בסיס שובר הגלים נבחר לתחילת החפירה, שכן הוא בצבץ בין הקנים ושיחי הפטל, אך ראשו היה מכוסה כולו בסבך צפוף ואי אפשר היה לאתרו במדויק. להתחלת החפירה בשטח זה היה צורך בבירוא סבך הקנים, הפטל והאשלים. הימים הראשונים של החפירה הוקדשו לכך.
ריבוע A1. בתחילת החפירה נראו שרידי קירות שמהותם אינה ברורה. הקרמיקה תוארכה ברובה לתקופות הביזנטית, האומיית והעבאסית. כמו כן נחשפה תעלה בכיוון מזרח–מערב הבנויה על השובר ועם העמקת החפירה נמצאו חצצי נחל שנראו כמילוי. בעומק של כ-0.7 מ' התגלתה אבן גבול מבטון, דמוית קונוס (0.54 מ' גובה), שהופלה ונטתה על צדה בכיוון כללי צפון–דרום. מתחת לאבן נמצאו שפכים מודרניים, בהם מצבור של גדרות תיל ומתחתו שפופרת ריבה צה"לית מפלסטיק. בשלב זה הוחלט על הפסקת החפירה בריבוע זה.
ריבוע A2. לאחר העמקה של כחצי מטר התברר כי אדמת החפירה היא חומר הרבדה גיאולוגי או הצטברות, בעיקר חצצים בהירים, שלהם גרגר קטן מאוד. גם כאן הוחלט על הפסקת החפירה.
ריבוע A3 נמצא בברך שובר הגלים, בחלקו הפנימי (איור 4), וכיוונו הכללי דרום-מזרח צפון-מערב. לאחר שבחפירת ריבוע A2 התברר שהמילוי הוא הרבדה (או הצטברות) טבעית של חומר הומוגני, הוחלט לחפור חתך בדיקה (4 × 4 מ', כ-3.5 מ' עומק) בכלי מכני, בחלק הניצב לשובר הגלים. בחתך נחשף הפן הפנימי של שובר הגלים (כ-2.5 מ' גובה), שנוקה ותועד:
1. שובר הגלים נבנה מאבני בזלת גדולות: בפן החיצוני, הפונה אל הים, הונחו האבנים באלכסון למערב, ברוחב של כ-5 מ' בממוצע; בפן הפנימי, הונחו האבנים זו על גבי זו בקפידה, במאונך, עד לגובה ממוצע של 2.5 מ'.
2. חלקו הפנימי של השובר (הנמל הפנימי) הורבד בטבעיות, כנראה בשיטפונות ובהצפה של הגלים, בחומר חצצי דק גרגר בגוון בהיר. אפשר להבחין במאות שכבות דקיקות. נלקחו דגימות ונשלחו לבדיקות בספרד ובצרפת.
3. בחתך הצפוני-מערבי ובעיקר בחתך הדרומי-מערבי, אפשר להבחין בחתך שנחפר בעבר בסקר קדום. נמצאה יתד סימון שנשארה במקומה לאחר בדיקה זו.
שטח B(ריבועים B3–B1)
החפירה באזור זה החלה בעבודת בירוא מסיבית של סבך הקנה והפטל, שבמהלכה אותרו פריטים ארכיטקטוניים הנראים כמבני מגורים. במרכזו של החלק הצפוני של ריבוע B2 התגלה לוח שיש הנושא כתובת (להלן).
ריבוע B1. נמצאו שרידי קירות וחלקי רצפות (L2002; לא בתכנית), שמהותם עדיין לא הובררה במדויק. נאספו חרסים המתוארכים לתקופות הביזנטית, האומיית ותחילת העבאסית.
ריבוע B2. בינות הצמחייה זוהו שרידים של אבן סף וקיר, חלק ממבנה ציבור או מבית כנסת, שדווח בעבר על ידי מ' נון. לאחר בירוא מסיבי של הצמחייה, נחשפו הקירות בחלקו הדרומי של המבנה (איור 5). במרכז קיר (W2012), שכיוונו הכללי מזרח–מערב, התגלתה בימה (כ-2 מ"ר), שבסיס רצפתה מולא, בין השאר, בחלקי 'רחיים של חמור' בשימוש משני כבסיס לרצפת הבימה. מצפון לבימה נמצאה רצפה שניגשה אליה, ובהמשכה חמש אבני גיר שטוחות, הסדורות בכיוון כללי מזרח–מערב. נראה שהאבנים נמצאו בשימוש משני והיו במקור חלק מקשת. חלקו המערבי של המבנה נוטה מטה ומערבה, כנראה עקב רעידת אדמה.
בעומק של כ-1 מ' מתחת לשכבה צפופה של צמחייה, בתוך המבנה ומצפון לבימה, נתגלה לוח שיש בהיר (1.25 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב כ-8 ס"מ עובי; איורים 6–8), משולב ברצפת אופוס סקטילה (opus sectile). הלוח נשבר לכ-20 שברים. השיש יובא כנראה מהאיים היווניים או מצפון-מערב אנטוליה (י' דריי, מידע בעל פה). על הלוח חקוקות שמונה שורות בארמית ובעברית שכיוונן מזרח–מערב וקריאתן כלפי דרום. הכתובת מתחילה במילים "זכרין לטוב" ומסתיימת במילה "אמן".
נמצאו שברים של שני נרות (איור 1:9, 2) מהתקופה הביזנטית ונר (איור 3:9) ושני פכים (איור 4:9, 5) מהתקופה האומיית. כן נמצאו שלושה מטבעות המתוארכים למאות הז' והח' לסה"נ ומטבע ביזנטי.
בחפירה נחשף חלקו הדרומי-מערבי של מבנה ציבור (בית כנסת?). כן נתגלתה כתובת ייחודית וראשונה מסוגה שנמצאה בארץ ישראל. הכתובת מחזקת את ההנחה שהמבנה הוא חלק מיישוב יהודי בשולי הגולן המערביים לחוף הכנרת, בתקופות הביזנטית והאומיית ובראשית התקופה העבאסית. המשך חפירה וחשיפה של המבנה יבהירו את התמונה במלואה.
נון מ' 1987. מעגנים ונמלים קדומים בכנרת. עין גב.
Raban A. 1988. Boat from Migdal Nunia, Sea of Galilee. International Journal of Nautical Archaeology 14:311–329.