בחודש יוני 2015 נערכה חפירת הצלה סמוך לחורבת זכריה (הרשאה מס' 7433-A; נ"צ 197489/647909; איור 1), לאחר שהתגלו שרידים עתיקים בבדיקה מקדימה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ, נוהלה על ידי ד' שחר, בסיוע א' טנדלר (בדיקות מקדימות), א' בכר וי' עמרני (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות וסרטוט) וח' בן-ארי וא' דגוט (GPS).
בשטח החפירה, כ-250 מ' מדרום לחורבת זכריה וכ-2 ק"מ ממערב למודיעין, נחשפו גת (F101), זוג ספלולים (F102) ואגן ריסוק של בית בד (F111), שנחצבו במחשוף של סלע גיר (איור 2).
לגת משטח דריכה מרובע (L104; כ-2.20 × 2.75 מ'; איורים 3, 4) ובור איגום סגלגל (L105; כ-1.6 × 1.9 מ', 0.2 מ' עומק) שבתוכו גומת שיקוע (L115). זוג הספלולים (L109 — כ-0.41 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק; L110 — כ-0.22 מ' קוטר, 0.05 מ' עומק; איורים 3, 5) נחצב מצפון לגת.
אגן הריסוק עגול (F111; כ-2.15 מ' קוטר; איורים 6, 7), חצוב בסלע ובמרכזו נחצבה גומה (L116; כ-0.3 מ' קוטר, 0.45 מ' עומק) ששימשה לקיבוע ציר. בחפירה ובסריקת פני השטח לוקטו חרסים שחוקים שאינם אינדיקטיביים, אבני פסיפס גסות, כמה גושי צור ונתזי צור ושבר של כלי בזלת.
חורבת זכריה נסקרה לקראת הקמת העיר מודיעין ואזור התעשייה שלידה (ברדה תש"ס; שביט 2014). ממצאי החפירה דומים לממצאים מחפירות אחרות אשר נערכו בעורף החקלאי של היישובים הקדומים באזור מודיעין. הקרבה לחורבת זכריה, שהייתה יישוב נוצרי למן התקופה הביזנטית, ולמערות נזירים באזור, מלמדת אולי שהגת ואגן הריסוק שימשו בתקופה הביזנטית בעת שהפעילות החקלאית הייתה בתנופה (בר תשס"ח:96–120; צפריר תשמ"ד:347–363).
בר ד' תשס"ח.
'ומלאו את הארץ': ההתיישבות בארץ ישראל בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית 135–640 לסה"נ. ירושלים.
ברדה ל' תש"ס. מודיעין, סקר באזור התעשייה. חדשות ארכיאולוגיות 70:111–71.
צפריר י' תשמ"ד. ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי: הממצא הארכיאולוגי והאמנותי. ירושלים.
שביט א' 2014.
גזר – 82 (סקר ארכיאולוגי של ישראל).