המתחם חולק לשבעה שטחים (B2 ,B1 ,A1 ,D–A; איור 1): שטח B1 בראש גבעת חורבת אשון, שטח B במדרון הדרומי של החורבה, שטח B2 במדרונות הצפוניים והמערביים של החורבה, שטח C בגבעה שמצפון-מזרח לחורבה, שטח D בגבעה שמדרום-מזרח לחורבה, שטח A בגבעה שמדרום-מערב לחורבת אשון, ושטח A1 בתוואי של דרך מתוכננת מהקצה הצפוני-מערבי של המתחם לכיוון אזור התעסוקה הצפוני הכולל חלק מחורבת המוצב.

בחורבת אשון (נ"צ 19853/645673) נחשף יישוב יהודי מימי הבית השני — למן התקופה ההלניסטית המאוחרת (המאה הב' לפסה"נ) ועד מרד בר כוכבא (132–135 לסה"נ). היישוב, שהוגדר על ידינו כחווה מוגנת (זיסו תשס"א:260–264), כלל בית חווה רב ממדים ואזור תעשייה, שבו בית בד, גת תעשייתית, מקווה טהרה ומחסנים. בתקופה הרומית המאוחרת (המאה הג'–ראשית המאה הה' לסה"נ) נבנתה, מעל חורבות היישוב מימי הבית השני, אחוזה חקלאית, שנחשפו ממנה בית אחוזה, מבנה נוסף וגת מורכבת. על חורבת המוצב (נ"צ 197698/646322) נחשף חלק מבית חווה, שהוקם בתקופה ההלניסטית ופעל עד מרד בר כוכבא. בגבעות הסובבות נחשפו ממצאים חקלאיים רבים: גתות, חלקות חקלאיות, מדרגות חקלאיות, מגדלי שדה, ערמות סיקול, מחצבות, כבשני סיד, דרכים חקלאיות ומערות, חלקן שימשו לקבורה. כן תועדו שרידים של כרייה וחציבת צור וסיתות כלים מתקופת הניאולית הקדם-קרמי א' (8500–7500 לפסה"נ) בכמה אזורים. עיקר הפעילות בתקופת הניאולית הקדם-קרמי א' זוהה בשטח D, וכלל ספלולים, חציבות בסלע להוצאת גושי צור וכן ריכוזים של פריטי צור מסותתים המאפיינים את התקופה. תופעות אלו מוכרות מסקרים ומחפירות קודמות באזור מודיעין (ספיבק 2010; Zbenovich 2006; Herzlinger, Grosman and Goren-Inbar 2013). בדוח ראשוני זה יוצגו השרידים האדריכליים העיקריים שנחשפו בחורבת אשון ובחורבת המוצב.
 
חורבת אשון
בחורבת אשון (Kh. el-Wasūn) זוהו שבע שכבות (VIII; טבלה 1; איור 2). שרידי היישוב הקדומים ביותר מתוארכים לתקופה הפרסית. בין המאה הג' לפסה"נ ועד למרד בר כוכבא פעלה במקום חווה חקלאית, ובה בית חווה ואזור תעשייה. בבית החווה (כ-54 × 70 מ'; איור 3) זוהו שישה שלבי בנייה (להלן), והוא כולל אגפי מגורים, מחסנים, חצרות ובהן מתקנים, בורות מים וחללים תת-קרקעיים. באזור התעשייה נמצאו מבנה, בור מים, בית בד, מקווה טהרה וגת תעשייתית. מצפון לבית החווה נחשף מבנה נוסף ששימש בית אחוזה בתקופה הרומית המאוחרת. על גבי שרידי היישוב הקדום נבנו חלקות חקלאיות בתקופה האומיית, ונראה שהן שימשו עד לעת החדשה.
 
טבלה 1. השכבות בחורבת אשון
שכבה
תקופה
שרידים
I
אומיי–עות'מאני
חלקות חקלאיות
II
רומי מאוחר
אחוזה חקלאית: בית אחוזה, מבנה נוסף וגת תעשייתית
III
רומי תיכון — בין המרידות
חווה מוגנת: הוספת ביצורים, התקנת מערכות מסתור והוספת חדרים (שלב 6)
IV
רומי קדום — ימי הבית השני
חווה מוגנת: הוספת חדרים (שלב 5)
V
הלניסטי מאוחר — חשמונאי
חווה מוגנת: בית חווה, אזור תעשייה ובית בד (שלבים 2–4)
VI
הלניסטי קדום
בית חווה (שלב 1)
VII
פרסי
מעט שרידים אדריכליים
 
התקופה הפרסית. נמצאו חרסים ומעט שרידים אדריכליים, מדרום לקיר הדרומי של בית החווה המאוחר. השתמרותם הדלה לא מאפשרת שחזור של תכנית אדריכלית, אך נראה שהיה במקום מבנה כבר בתקופה זו.
 
התקופה ההלניסטית הקדומה (שלב 1 של בית החווה). בקצה הדרומי-מזרחי של בית החווה נחשפו שרידים של מבנה (a; 14.2 × 15.2 מ'), הבנוי באוריינטציה אלכסונית ביחס לשאר בית החווה. הקמת המבנה מתוארכת למאה הג' לפסה"נ.
 
התקופה ההלניסטית המאוחרת — החשמונאית (שלבים 2–4 של בית החווה ואזור התעשייה). נראה שבאמצע המאה הב' לפסה"נ הוחלט להרחיב את החווה ולבנות מכלול מבנים (db), שקירותיהם איתנים, וכן אזור תעשייה. למבנה b (שלב 2; 22 × 22 מ') חצר פנימית המוקפת בשורות חדרים. הקירות החיצוניים של המבנה נבנו מגושי סלע גדולים (0.7 × 0.8 × 1.7 מ'). בחצר הפנימית נחשפו בודדה — מתקן להפקת שמן זית, ובור מים. נראה שמעט מאוחר יותר (שלב 3), נוסף, צמוד למבנה b ממזרח ולמבנה a מדרום, מבנה c (13 × 25 מ'; איור 4), שלו שתי שורות של חדרים שביניהן מסדרון. סגנון הבנייה של מבנה c שונה מזה של מבנה b, אבני הבנייה קטנות יותר והקיר הצפוני בנוי מאבנים מהוקצעות. הכניסה לחדרים הצפוניים מצפון, דרך החצר הצפונית של בית החווה, ולחדרים הדרומיים דרך המסדרון. צמוד לקיר הצפוני של אחד החדרים שבשורת החדרים הדרומית נמצא מטמון של מטבעות כסף מהתקופה החשמונאית (איור 5), ובו שקלים וחצאי שקלים (14 טטרדכמות ושני דידרכמות), שנטבעו בעיר צור, הנושאים את דמותם של המלך אנטיוכוס השביעי ושל אחיו, דמטריוס השני. המטמון הכיל מטבע אחד או שניים מכל שנה שבין השנים 135–126 לפסה"נ, ויש בו ייצוג לתשע שנים עוקבות. השטח שמדרום למבנה c שימש חצר ובה בור מים ושני מתקנים חצובים שאולי שימשו לכתישה.
בתקופה זו נוספו חצרות (שלב 4): חצר d ממערב וחצרות נוספות מצפון ומדרום למבנים c ו-b. בחצרות נחשפו שישה בורות אחסון, בודדה, וכן שש אמבטיות ישיבה חצובות, שלהן מדרגה אחת וגומה ברצפה, בשתיים מהן השתמר טיח לבן (איור 6). נראה שגודל האמבטיות אפשר למבוגרים ישיבה ורחצה. החצרות תחומות ממערב בקיר רחב (0.85 מ'), הבנוי מגושי סלע גדולים. הקיר נמשך גם מצפון למבנים b ו-c, ונראה שהייתה חצר נוספת. הכניסה לחצר הצפונית הייתה ממערב, דרך פתח רחב (1.15 מ') שמזוזותיו השתמרו לגובה 1.3 מ'. במזוזה הדרומית חור לבריח. בחצר הצפונית נחשפו מתקנים חצובים, בהם אמבט ישיבה בפינה הצפונית-מזרחית. בפינה הדרומית-מזרחית של בית החווה נחשף בור מים רב ממדים (8 מ' קוטר הרצפה, 9 מ' עומק, כ-450 מ"ק נפח; איור 7), שלו פתח רבוע חצוב (1 × 1 מ'). דופנות הבור טויחו בטיח בהיר, עבה וחלק. הקצה המזרחי של קיר הדרומי של בית החווה בנוי בשיפוע ומתעגל, כדי להקיף את בור המים ולכלול אותו במרחב הבנוי.
בחלק הצפוני-מזרחי של חורבת אשון נחשף מכלול מבנים ומתקנים (איור 8) שהוגדר כאזור תעשייה ובו מבנה, בור מים, בית בד, מקווה טהרה וגת תעשייתית. מבית הבד השתמרו אגן הריסוק ושלוש משקולות קשירה. ממזרח לאגן הריסוק נחשף מבנה שכנראה שימש את בית הבד, בנוי בשני מפלסים, שהושתתו על שתי מדרגות של סלע טבעי. הקירות החיצוניים של שני המפלסים בנויים מאבני שדה גדולות, בדומה למבנים b ו-c. במפלס התחתון (f; כ-4 × 11 מ') חדר מוארך ששימש כנראה מחסן. בחתך שנחפר בקצה הדרומי של החדר נחשפו שלושה מפלסי רצפות, ומתחת לרצפה התחתונה, נחשף אמבט ישיבה, חצוב בסלע. ממזרח לחדר המוארך נחשפה חצר. סמוך לקיר הצפוני של החצר בור מים. במפלס העליון (g; כ-9 × 13 מ') ארבעה חדרים. בחדר הדרומי-מערבי כניסה למבוא חצוב למערה שבדופן המערבית שלו פתח למערה (כ-5 × 7 מ'). חלק מתקרת המערה קרס, ומטעמי בטיחות היא לא נחפרה. ייתכן שמכבש בית הבד היה בתוך המערה.
סמוך למפלס העליון ממזרח נחשף מקווה טהרה שבו גרם מדרגות שהוביל אל פתחו של חלל תת-קרקעי מלבני (3 × 4 מ', 2.5 מ' גובה מרבי) חצוב בסלע. בתוך חלל המקווה הובילו ארבע מדרגות נוספות אל בור הטבילה. דופנות המקווה והמדרגות טויחו בטיח לבן עבה. מדרום-מזרח למקווה נחשפה גת תעשייתית שלה משטח דריכה רבוע (5.6 × 5.6 מ'), וממערב לו בור סינון (1.31 × 1.27 מ', 0.7 מ' עומק) ובור איגום (1.93 × 2.13 מ', 1.85 מ' עומק). בגת זוהו שני שלבים: שלב קדום, כנראה חלק מאזור התעשייה מהתקופות ההלניסטית המאוחרת–הרומית הקדומה, ושלב מאוחר המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (להלן).
 
התקופה הרומית הקדומה — ימי הבית השני (שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ; שלב 5 של בית החווה). לבית החווה נוסף אגף חדרים (e) מדרום למבנה b. האגף נבנה בשטח ששימש חצר בתקופה ההלניסטית המאוחרת. בשלושה חדרים הושתתה רצפה מעל בורות אחסון מהתקופה ההלניסטית המאוחרת.
 
התקופה הרומית תיכונה — בין המרידות (שלב 6 של בית החווה). מתקופה זו נחשפו ממצאים בכל אגפי בית החווה, וכן במבנה שמצפון (h). בראשית המאה הב' לסה"נ, כנראה לקראת מרד בר כוכבא (132–135 לסה"נ), מולאה שורת החדרים הצפונית של מבנים b ו-c באבנים גדולות ובאדמה, כדי ליצור חומה רחבה (כ-3 מ'; איור 9) ולבצר את המבנה. בפינה הצפונית-מזרחית של בית החווה נבנה חדר מבוצר שביטל את החדר הצפוני-מזרחי של מבנה c. נראה שבשלב זה נחצבו מערכות מסתור, ארבע מהן נחשפו, שחיברו חללים כגון בורות אחסון ובורות מים, והוליכו מהחדרים לחצרות ומשם מחוץ לבית החווה.
 
התקופה הרומית המאוחרת. מעל חורבות היישוב מימי הבית השני נבנתה אחוזה חקלאית, שנחשפו ממנה בית אחוזה (h), מבנה נוסף (i) וגת מורכבת. הרצפות העליונות של בית האחוזה מתוארכות לתקופה הרומית המאוחרת. מתחת לשלושה חדרים שבהם נחפרו הרצפות, נמצאו רצפות וקירות המתוארכים לימי הבית השני — מהתקופה החשמונאית ועד מרד בר כוכבא. הפתחים של בית האחוזה נמצאו חסומים בבנייה, ונראה שבראשית המאה הה' לסה"נ ננטש המבנה במסודר.
לבית האחוזה (h; כ-16 × 20 מ'; איור 10) שתי חצרות במזרח ושישה חדרים במערב. הכניסה למבנה הייתה מדרום, דרך סף רחב לתוך חצר. בין המפולות שבחצר נמצא ארכיטרב, שכנראה עיטר את אחד הפתחים. בקיר הדרומי של החצר נחשף פתח למערה חצובה ששימשה לקבורה, ונמצאו בה עצמות אדם, עצמות בעלי חיים, מזבח רומי מעוטר (איור 11), וכן כלי חרס וכלי זכוכית רבים המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת. מן החצר הדרומית-מזרחית הולכו שתי כניסות לחדרים המערביים, וכן כניסה לחצר שמצפון לה.
מבנה i (8 × 16 מ') נבנה בתוך שטח החצר הצפונית של בית החווה מימי הבית השני. נראה שהקיר המערבי האיתן של בית החווה, שפתחו המרשים השתמר, שימש קיר מערבי של המבנה. המבנה מחולק לחמישה חדרים. ממזרח למבנה נחשפו שני טבונים, שאפשר ששימשו עד ראשית התקופה הביזנטית.
בתקופה זו חודשה הגת התעשייתית (איור 12) בחלק המזרחי של החורבה, ונוספו לה תא אחסון (1.88 × 1.93 מ') במזרח, מתקן בורג לסחיטה משנית במרכז משטח הדריכה, וכן רוצף משטח הדריכה בפסיפס לבן תעשייתי.
 
התקופות האומיית–העות'מאנית. בתקופות אלה שימשה הגבעה לחקלאות. מעל קירות בית החווה נבנו קירות שתחמו חלקות חקלאיות. מעל שרידי הקירות הקדומים, נערמו אבני שדה בינוניות וקטנות האופייניות לקירות שדה. בין אבני אחד מקירות השדה לאבני הקיר המערבי של בית החווה נמצאו שני דינרי זהב, שנטבעו בדמשק על ידי השליטים האומיים ואליד וסילימאן עבד אל-מלכ בשנים 711 ו-716 לסה"נ, ונראה שהמטבעות הוטמנו בתוך קיר השדה בתקופה האומיית או מאוחר לה.
 
חורבת המוצב
מצפון לחורבת אשון, במרחק שני רכסים, חורבה נוספת על גבעה שהיה עליה מוצב אימונים של צה"ל, ולכן כונתה חורבת המוצב. בשנת 2012 נתפסו שודדי עתיקות במקווה טהרה בחלק המזרחי של החורבה. המקווה נחפר בחפירה הנוכחית, וכן נחפר חלק ממבנה צמוד לו (איור 13), כנראה בית חווה. למבנה (13 × 17 מ'), שהוקם בתקופה החשמונאית (המאה הב' לפסה"נ), שישה חדרים וחצר. קירותיו נבנו מאבני גוויל גדולות. בתקופה הרומית הקדומה הוסיפו למבנה מקווה טהרה והגביהו חלק מהרצפות. המבנה נפגע בזמן מרד החורבן (68 לסה"נ), אך שוקם והמשיך לפעול עד למרד בר כוכבא (132–135 לסה"נ). לקראת מרד בר כוכבא חצבו תושבי המקום מערכת מסתור מתחת לביתם, שהכניסה אליה דרך פיר חצוב במרכז המבנה. המערכת המסועפת מובילה לחדרי מסתור וכן למקווה הטהרה (איור 14).
 
החפירות מוסיפות מידע רב על דפוסי ההתיישבות והחקלאות בגבעות מודיעין בעת העתיקה. הבנת שלבי היישובים שבשטח המחקר מרחיבה את ההבנה של המערכות החקלאיות הפרושות בשטח, ומאפשרת הבנתה של התפתחות האזור על כל מרכיביו.