בחודש ינואר 2013 נערכה חפירה מצפון-מערב ליישוב שקד (רישיון יו"ש מס' 1-3-2013; נ"צ 215430/709340; איור 1), לקראת פיתוח. החפירה, מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה יו"ש, נוהלה על ידי י' אהרונוביץ' וע' גרינפלד, בסיוע פ' פורטנוב (מדידות), ש' עממי (צילום) וא' הראל (ציור ממצא ושרטוט).
אתר החפירה נמצא בצפון-מערב השומרון, על מדרון מתון, נוח לפעילות חקלאית, שעליו מדרגות עיבוד. בח' אום א-ריחן, כ-2 ק"מ מצפון-מערב לאתר, התפתחה עיירה בתקופה הרומית, ולאחר נטישה זמנית במאה הג' לסה"נ, התחדש היישוב בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (דר, טפר וספראי תשמ"ו:119–120). סקרים שנערכו באזור מצביעים על התיישבות לאורך כל התקופה הביזנטית (זרטל ומרקם תש"ס:51–53). נבדקו חמישה מוקדים (L500–L100), ונחפרו בהם שני מגדלי שדה, שתי ערימות סיקול ומבנה אחד ששימש כנראה מצד לצד הדרך, שזמנם התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
ערמות סיקול. נבדקו שתי ערמות סיקול (L300 ,L100). סביב ערמה 100 (איור 2) נפתח ריבוע בדיקה כדי לבדוק אם זהו רוגם קבורה; לא התגלה בה ממצא אינדיקטיבי. ערמה 300 נתמכת בקיר נמוך (W301; איור 3), שרק פן אחד שלו נחשף. גם בה לא התגלה כל ממצא אינדיקטיבי.
מגדלי שדה. נחפרו שני מגדלים, שתכניתם שונה: מלבני (L200) ועגול (L500), שנבנו באבני גזית וגוויל. מגדל 200 (2.8 × 3.7 מ'; איורים 4, 5) הוקם על משטח מפולס ששימש רצפה. קירותיו השתמרו לגובה 0.8 מ', ופתחו נקבע בקיר הצפוני (0.5 מ' רוחב). למגדל 500 (1.6 מ' גובה השתמרות הקירות, 3 מ' קוטר פנימי; איורים 6, 7) רצפה עשויה מעפר מהודק, ששולבו בה מרצפות אחדות שצורתן לא רגולרית. פתח המגדל (0.8 מ' רוחב) פונה דרומה. במגדלים נמצאו קנקנים (איור 1:8, 2), סיר בישול (איור 3:8) ובקבוק זכוכית (איור 4:8) המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (סוף המאה הד' – המאה הו' לסה"נ). דומה כי המגדלים שימשו לאחסון, לשמירה ולמגורים ארעיים.
מבנה (L400; כ-6.0 × 6.4 מ'). המבנה נבנה מאבנים מהוקצעות גדולות (איורים 9–11), ונמצא מכוסה במפולת מרשימה. בריבוע בדיקה שנחפר בפינתו הדרומית-מזרחית, הסתבר שהוא נבנה בשיטת ראשים ופתינים. כן נחשף נדבך אבנים שהונחו לרוחב. מדרום למבנה השתרעה חצר (9 × 15 מ'); הובחנו בה שרידי קירות של אבני גוויל שתחמו אותה. החצר נחצתה כנראה בקיר נמוך. חפירה בשני ריבועי בדיקה לא העלתה ממצא אינדיקטיבי.
אף שהמבנה בולט בשטח, הוא לא תועד בסקרים קודמים. המבנה שונה ממגדלי שדה 200 ו-500 הן במידות הן באיכות הבנייה. המפולת הכבדה מעידה על קירות שהתנשאו לגובה רב, ויש להניח שהייתה למבנה חלוקה פנימית. בהיעדר חפירה מקיפה קשה לדעת אם זהו מגדל שדה גדול במיוחד, מסוג המוכר במערב השומרון (
Dar 1986:93), או שהיה לו תפקיד אחר. ייתכן שהיה זה מצד שנקשר לרשת דרכים רומיות בין נחל עירון לבין נחל שכם. אחת מהדרכים, שקטעים ממנה אותרו בסקר הר מנשה (דרך C16), עברה מיעבד אל ח' אום א-ריחן דרך טורה אל-ע'רביה, נזלת זיד וליד מבנה 400 (
זרטל ומרקם תש"ס:30). בח' אום א-ריחן או בקרבתה הייתה צומת דרכים, ומשם הובילו הדרכים צפונה לכיוון ואדי ערה (
דר, טפר וספראי תשמ"ו:21–22), צפונה-מזרחה דרך עינן לתענך, ודרומה-מזרחה לג'נין, היא גיניי הרומית — דרך C17 בסקר הר מנשה (
זרטל ומרקם תש"ס:30).
אייזיק נ' ופלג י' תשס"ט (א). מגדלי שדה וגת מדרום-מערב לריחן. בתוך א' יזרסקי, עורכת.
חפירות ותגליות בשומרון (9
JSP ). ירושלים. עמ' 3–10.
אייזיק נ' ופלג י' תשס"ט (ב). מגדלי שדה מזרחית לחיננית. בתוך א' יזרסקי, עורכת. חפירות ותגליות בשומרון (9JSP ). ירושלים. עמ' 197–201.
דר ש', טפר י' וספראי ז' תשמ"ו. אום-ריחן: עיירה מתקופת המשנה. תל אביב.
זרטל א' ומרקם נ' תש"ס. סקר הר מנשהג: מנחל עירון לנחל שכם. חיפה.
מהריאן א' תשס"א (א). שקד (מערב). חדשות ארכיאולוגיות 52:112–54.
מהריאן א' תשס"א (ב). ריחן. חדשות ארכיאולוגיות 54:112–57.
Dar S. 1986. Landscape and Pattern: An Archaeological Survey of Samaria 800 B.C.E. – 636 C.E. (BAR Int. S. 308). Oxford.