בחודש יולי 2016 נערכה חפירת בדיקה באתר העתיקות חורבת גילן (דרום; הרשאה מס' 7762-A; נ"צ 20370-95/710031-93), לקראת הנחת צינור קו גז. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ, נוהלה על ידי ע' מסארווה (צילום), בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוטים), א' דגוט וח' בן ארי (GPS), פ' גנדלמן (הנחיה) כ' סעיד ומ' חאטר (מחוז חיפה).
האתר שוכן על שלוחה מתונה בשיפולים הדרומיים של רמות מנשה, בגדה הצפונית של נחל עירון. החפירה נערכה בשוליים הצפוניים-מזרחיים של אתר העתיקות ח' גילן וכ-800 מ' מצפון-מזרח לצומת משמר הגבול (איור 1). באתר העתיקות ח' גילן (דרום) נערכו בעבר חפירות ארכיאולוגיות (גורזלזני 2005 [איור 1: 3686-A]; מילבסקי 2005 [איור 1: 4166-A]; מחאג'נה 2006 [איור 1: 4105-A]; גורזלזני ושרביט 2007 [איור 1: 4005-A]; דגן ושדה 2008 [איור 1: 3822-A]; עודה 2008 [איור 1: 3625-A]) ונחשפו בהן שרידי יסודות של מבנים, בארות וקברים חצובים בסלע, מתקנים חקלאיים, גתות יין, בית בד ורצפת פסיפס שזמנם למן תקופת הברונזה הביניימית ועד הביזנטית.
בחפירה נחשפו ותועדו שרידי גת, מחצבה לכריית אבני בנייה וספלול (איור 2).
גת. בקצה הצפוני-מערבי של שטח החפירה נחשפו שרידי גת שלה משטח דריכה מלבני (L100; כ-1.25 × 1.10 מ', 0.25 מ' עומק חציבה מרבי; איורים 3, 4) משופע לדרום-מערב ותעלה חצובה המובילה לבור איגום מעוגל (0.78 × 0.72 מ', 0.6 מ' עומק). זוהי גת מסוג 'גת פשוטה' (Frankel 1999:51–52). החלק העליון, שעליו נעשית עבודת המעיכה והדחיסה, משופע בדרך כלל והנוזלים נאספים דרך תעלה או נקב לבור איגום. טיפוס הגת הזה קדום מאוד וממשיך לשמש בתקופות הרומית והביזנטית. לא נמצא ממצא מתארך ולא ניתן לתארך את הגת על פי צורתה.
מחצבה. בקצה הדרומי של שטח החפירה תועדו שרידי מחצבה לכריית אבני בנייה (6.1 × 9.5 מ'; איורים 5, 6). באזור האתר נפוץ סלע קרטון המכוסה בשכבה דקה של אבן נארי. על הסלע תשלילי חציבה של אבני בנייה במגוון גדלים וכיוונים – מצפון לדרום או ממזרח למערב. נראה כי החוצבים שאפו לנצל את השכבה הדקה של אבן הנארי המתאימה לבנייה. קושיה הבטיח הפקה של אבני בנייה איכותיות אף שהיא רכה דיה לאפשר חציבה יעילה ומהירה. משהסירו החוצבים את שכבת הנארי לא המשיכו לחצוב בקרטון הרך.
מחצבות דומות נחשפו בחלקו הדרומי של נחל עירון (גורזלזני תשס"ז; ינאי תשע"א) ואפשר לפיכך לתארך את המחצבה למאות הד'–הה' לסה"נ.
ספלול. תועד ספלול חצוב בסלע (0.3 מ' קוטר, 0.23 מ' עומק; איור 7). אין אפשרות לתארכו.
הממצא מהחפירה מצטרף לממצא מחפירות קודמות בחורבת גילן (דרום) שנערכו במסגרת פרויקט סלילת כביש 6.
גורזלזני א' תשס"ז. מחצבות אבן בחורבת גילן שבהרי מנשה. עתיקות 37:55–44.
ינאי א' תשע"א. חורבת נצור: שרידי יישוב מתקופת הברזל ועד לתקופה ההלניסטית ואזור תעשייה מהתקופה הביזנטית. עתיקות 63:64*–97*.
Frankel R. 1999.Wine and Oil Production in Antiquity in Israel and Other Mediterranean Countries (ASOR Monographs 10). Sheffield.