במבנה שני חדרים (A — כ-2 × 10 מ', 2.4 מ' גובה עד לרצפה המודרנית, B — כ-2.8 × 2.8 מ', 2.2 מ' גובה עד לרצפה המודרנית; איור 2), מקורים בתקרת קמרון; החדרים הם חלק ממכלול מבנה גדול, ובנויים בשיטה מסורתית, המאופיינת בקשתות ובקמרונות, בדומה לחדרים אחדים בסביבה הקרובה. נחפר ריבוע בדיקה בחלקו הצפוני של חדר A.

 

הדופן המערבית של חדר A ישרה ובנויה באחידות מחמישה נדבכי אבן מעל הריצוף עד תחילת הקמרון (איור 3). לעומתה, הדופן המזרחית של החדר אינה ישרה ואינה אחידה; היא בנויה מאבנים במגוון גדלים, וניכרים בה עבודות תיקון או תוספות בנייה, חלקים ממנה מחופים בטיח מודרני שנעשה בעבודות שיפוץ לאחרונה ובקצה הדרומי שלה נישה (1 × 1 מ', 1.3 מ' גובה). פתח הכניסה המקורי של המבנה היה במרכז הדופן הדרומית. הפתח והמדרגות שהובילו מהרחוב אל החדר בוטלו טרם החפירה, והפתח צומצם והוסב לחלון. הכניסה לחדר הותקנה אז בדופן הצפונית שלו, לאחר שחלון שהיה בה הורחב והפך לפתח כניסה.
בקצהו הצפוני של החדר נחפר ריבוע (כ-2 × 2 מ'; איור 4). מתחת לריצוף המודרני (F1; איור 2: חתך 1–1) נחשפו שרידי רצפת טיח (F2), דופן מטויחת, אולי של תעלה, ותעלה בנויה (L304, להלן). שרידי רצפת הטיח נחשפו כ-0.35 מ' מתחת לרצפה המודרנית במקוטע, והם ניגשים אל הדפנות המזרחית והמערבית של החדר. אפשר כי הם נפגעו בעבודות השיפוץ שקדמו לחפירה. רצפת הטיח הונחה על שכבת אדמה (L301; כ-0.3 מ' עובי) ומתחתיה שכבת אבני שדה (L302; כ-0.25 מ' עובי), כנראה תשתית לרצפה. שרידי הדופן המטויחת בטיח גירני חום נחשפו בעומק של כ-1.65 מ' מתחת לריצוף F1, ומתחת ליסוד הקיר המזרחי של החדר (איור 5). דופן זו בולטת כ-0.3 מ' מקו הקיר, ונחשפה לגובה של כ-0.6 מ'. אפשר שהיא שייכת לתעלה מטויחת שדופנה המקבילה נהרסה בעבר, או שהיא שייכת למתקן מטויח כלשהו. בעומק של כ-2.25 מ' מתחת לרצפה המודרנית, נחשפה תעלה (L304; כ-0.8 מ' גובה השתמרות, 0.5 מ' רוחב), בנויה משתי דפנות של אבני בנייה, ולה חתך דמוי האות U, ומכוסה בלוחות אבן (0.3–0.5 × 0.8 מ', 0.1 מ' עובי). התעלה לא נחפרה.
הממצא שהתגלה במילויי העפר (L303) בחפירה היה דל ועיקרו ממצא קרמי המתוארך ברובו לתקופה העות'מאנית, למעט שבר של רעף מהתקופה הביזנטית ושבר אחר מזוגג בצבע טורקיז מהתקופה הפאטימית.
 
הממצא הקרמי המאוחר נמצא חתום ברצפת טיח F2 — עדות כי רצפת החדר היא מן התקופה העות'מאנית. קירות החדר הושתתו הישר על התעלה הבנויה, ועל כן אפשר שלכל המאוחר היא בת זמנו של החדר. הקיר המזרחי של החדר הושתת על הדופן המטויחת בטיח חום, השייכת לתעלה או למתקן כלשהו שקדם למבנה ולתעלה. אפשר כי היא מן התקופה הפאטימית או הביזנטית, על סמך הממצא הקרמי שהתגלה יחד עם הממצא העות'מאני. אפשר גם שהממצא הקדום נסחף בעבר למקום ואינו קשור בשרידים הבנויים.