ח' אום א-תות (כ-40 דונם) שוכנת על דרך המסתעפת מדרך הים (אהרוני תשמ"ז:35–41), שהסעיף העיקרי שלה עבר בוואדי ערה. כביש 70 בקטע פורידיס–יקנעם חותך את שוליו הצפוניים של האתר. עיקרו של האתר מדרום לכביש, ואילו השטח שנחפר בחפירה הנוכחית נמצא מצפון לו. נראה כי השטח נפגע בעבר, כנראה מסלילת כביש בימי המנדט הבריטי, ששרידיו הוסרו טרם החפירה. סמוך לאתר גשר החוצה את נחל דליה. החורבה סמוכה למפגש הנחלים דליה ותות. מקורות המים של היישוב היו באר בשוליים המערביים של האתר, באר ארטזית נוספת, המרוחקת כ-300 מ' ממערב לה, ואולי גם מי הנחלים שזורמים סמוך מאוד לאתר. הנוף הטבעי הוא עמק בין גבעות מתונות המכוסות חורש ים תיכוני. האתר נחפר בעבר (קלטר תש"ס; אבנר תשס"ח), ונחשפו בו מבנים ומתקנים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.

בחפירה (כ-100 מ"ר) נחשפו ארבע שכבות (IVI; איור 1). בשכבות IV ו-III נחשפו מתקנים חקלאיים בתוך רובד של חלוקים, כנראה מישור הפשט של נחל דליה המוצף עונתית, והם מתוארכים לתקופה הביזנטית. בשכבות II ו-I נחשפו מבני מגורים המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. על פני השטח נמצאו חרסים מהתקופה הממלוכית ללא הקשר אדריכלי.

 
שכבה IV. לתוך רובד החלוקים שוקע אגן מאבן גיר (0.3–0.6 מ' קוטר, כ-1 מ' עומק), שבדופנו, סמוך לקרקעית, נקדח חור מפולש (כ-5 ס"מ קוטר; איור 2). אל שפת האגן ניגש ריצוף אבני גוויל (30L). על משטח האבנים נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית.
 
שכבה III. מעל למפלס האגן נחשף קיר מטויח (1W; כ-4 מ' אורך חשיפה). בחלקו התחתון של הקיר הטיח עבה יותר ויוצר שיפוע. הטיח שנחשף על הקיר הוא טיח הידראולי, ועל כן אפשר להסיק כי הקיר תוחם בריכה (9L). במילוי מצפון לקיר, בשטח הבריכה, נמצאו חרסים רבים המתוארכים לתקופה הביזנטית, ובהם קדרות (איור 3:3, 4). מצפון-מערב לבריכה 9 נחשפה בריכה נוספת מרוצפת פסיפס לבן (26L), ששרדו ממנה שני קירות (3W, 4W; 0.5 מ' גובה), שנבנו מאבני גזית והשתמרו לגובה שני נדבכים. הקירות טויחו מפנים ומחוץ בטיח אפור. בשלב כלשהו חודשה רצפת הבריכה, והונחה רצפת פסיפס לבן במפלס הגבוה כדי 7 ס"מ ממפלס הרצפה הקודמת. נראה שזוהי בריכת שיקוע שדרכה עברו המים שהובלו אל בריכה 9. אל בריכה 26 הוליכה תעלה (23L, 24L; כ-0.25 מ' רוחב, כ-0.2 מ' עומק), שנבנתה מחוליות של אבנים שסותת בהן מעין מרזב; קירות התעלה נבנו מאבנים מסותתות ומעליהן הונחו לוחות אבן לכיסוי. בתעלה לא נתגלו שרידי טיח או חומר אוטם אחר.
 
שכבה II. קיר 1 משכבה III הוגבה, ונוספו לו שתי שורות של אבנים מסותתות, שלוכדו בחומר מליטה אפור. אל קיר 1 ניגש קיר (2W), שנבנה משורה אחת של אבנים מסותתות. הקירות תחמו אולם (21L, 22L; 3 × 10 מ'), שרוצף בקפידה מאבנים מסותתות. על רצפת האולם (22L) נתגלו קערה (איור 1:4) ונר מטין צלהב (איור 5:4) שזמנם התקופה האומיית. ממזרח לקיר 2 ומדרום לקיר 1, השתרע חלל נוסף (6L), ללא ריצוף, אולי חצר. בהצטברות אדמה בחלל זה נמצאה קערה שחורה ממורקת עשויה ביד (איור 2:4), המתוארכת לתקופה האומיית.
 
שכבה I. זוהו שני שלבי בנייה. לשלב הקדום יוחס קיר (5W) שנבנה על ריצוף האולם מאבני גזית; הוא חילק את האולם לשני חדרים. כן יוחסו לשלב זה שלושה קירות (7W, 8W, 11W), שנבנו מאבנים מסותתות, ורצפות אבן (18L, 19L, 25L), שאיכותן נופלת בבירור מזו של רצפת האולם משכבה II. על הרצפות נמצאו שברי פכים (איור 6:5, 8) מן התקופה העבאסית, וכן חרסים קדומים יותר — קדרות (איור 1:3, 5) וקנקנים (איור 7:3, 10–13, 16) מן התקופה הביזנטית וקנקן (איור 4:4) מן התקופה האומיית.
בשלב המאוחר, לאחר הנחת מילוי של עפר (7 ס"מ עובי מרבי), הוצבו שתי חוליות עמודים ושתי אבנים גדולות מעל רצפות 18, 19 ו-22 (איור 6). בשל ההשתמרות הדלה של שלב זה קשה לקבוע למה שימשו האבנים. בהצטברות שמעל הרצפות (7L, 15L–17L; לא בתכנית) נתגלו שבר של קנקן (איור 3:4) מהתקופה האומיית, וכן קערות (איור 1:5–3), קנקן (איור 5:5) ופך (איור 7:5) מהתקופה העבאסית. כן נמצא כלי זואומורפי, כנראה חמור או סוס (איור 1:7). כלי דומה נמצא בבית שאן ומתוארך לתקופה האומיית (צפריר ופרסטר תשנ"ה). נמצאו גם לוחית עצם מעוטרת לשיבוץ (איור 2:7), אולי בקופסת עץ, שדומה לה נמצאה בבית שאן ותאריכה אינו ברור (אבשלום-גורני תשס"ד:105), וכן ספטולה (איור 3:7).
כן נחשפו שרידים של שני מתקנים רבועים (12L, 13L; כ-1.2 × 1.2 מ', כ-1 מ' עומק; איורים 8, 9), שנבנו מאבנים מסותתות שהונחו על הפן הצר שלהן. דומה כי יש לייחס מתקנים אלה לשכבה I, אך לא ברור לאיזה שלב בשכבה זו. במילוי בתוך מתקן 13 נמצאו שברי קנקנים מהתקופה הביזנטית (למשל, איור 9:3).
 
נראה כי בתקופה הביזנטית שימש המקום אזור מלאכה: בשכבה IV נערכה בו פעילות סחיטה או ריסוק באגן האבן המשוקע, ובשכבה III נוסף מתקן לאצירת מים או לשימוש כלשהו במים. בשכבה II נחשפו שרידי מבנה שבנייתו טובה, אולי מבנה ציבור, ועל סמך איכות הבנייה נראה כי זמנו התקופה האומיית. בשכבה I, כנראה בתקופה העבאסית, הוסב המבנה ליחידות מגורים. שרידים דומים עלו מחפירותיהם של אבנר (תשס"ח) וקלטר (תש"ס).