שטח A. נוקה כתם של אדמה חומה כהה, ונחשף קטע (5 x 7 מ') ממפלס חיים מתקופת הברונזה הקדומה, אשר נפגע מן הכלים המכנים. נחשפה אדמה קשה בגוון אפור כהה ובה שרידי טיח, אולי עדות לרצפה, וסימני שרפה שהעידו על מוקדים. אלה ועובי הצטברות מפלס החיים – כ-0.3 מ' – מעידים על חנייה זמנית בשטח פתוח. הממצא כלל מעט שברי כלי חרס מתקופת הב"ק 1, בהם שני בסיסי כלים (איור 1: 1, 2) ושפה של פך מחופה אדום (איור 1: 3), וכן מעט עצמות שרופות ושבר של חרוז.

 

שטח B. נתגלתה באר מים (כ-2 מ' קוטר, כ-4 מ' עומק), והובחנו בה שני שלבי שימוש (איורים 2, 3). בשלב ראשון נחפרה הבאר ודופנה: הפן הפנימי של הדופן נבנה אבני כורכר מסותתות ואחידות בגודלן (0.4 x 0.4 מ'); הפן החיצוני נבנה אבני כורכר קטנות אשר סותתו בגסות ולוכדו בטיח. בשלב שני נוסף לבאר מיתקן שאיבה, וכך שימשה באר אנטיליה. מן המיתקן שרדו חוליית שרשרת מברזל (איור 4: 11), שנמצאה בתוך הבאר וכן המסד שהוקם מצפון-מזרח לבאר ושנבנה מאבני גוויל ומאבנים בסיתות חלקי שלוכדו בטיח אפור. דופן הבאר עובתה בשלב זה גם בצדה המערבי בהוספת אבני גוויל סביב הדופן מן השלב הקודם.

 

כדי לנסות ולקבוע את זמן בניית הבאר נעשה חתך בדיקה לצד הבאר, מדרום לה, במקום שבו לא עובתה בשלב השני. במילוי שאינו מתקשר לבאר נתגלו שברי חרסים מהתקופה הביזנטית, אשר כללו שתי שפות של קערות מטיפוס Late Roman C (איור 4: 1, 2), קדרה (איור 4: 5) ושפה של קנקן עזה (איור 4: 7). כן נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה הרומית הקדומה ובהם שפה של קערה מחופה אדום (איור 4: 3), בסיס קערה מטיפוס טרה סיגילטה (איור 4: 4) ושפה של סיר בישול (איור 4: 6). עוד נתגלה שבר שיש מגולף (איור 4: 10) ומטבע של סוורוס אלכסנדר (235-222 לסה"נ; ר"ע 80506). את שלב השימוש השני ניתן לשייך ככל הנראה לתקופה העות'מאנית, כאשר בארות מטיפוס אנטיליה פשוטה היו נפוצות באזור אשקלון ועזה. בתוך הבאר נתגלו שפת קנקן וזרבובית פך שתאריכם התקופה העות'מאנית או מאוחר יותר (איור 4: 8, 9).