שכבה IV – התקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ)

נחשפו חמישה מבנים (I–V) ושרידי בנייה שאי אפשר לקושרם למבנה מסוים. בחפירת המבנים זוהו שניים עד שלושה שלבים.
 
שטח A
מבנה I. נחשפה חצר וזוהו שני שלבים. שלב ראשון — בפינה הדרומית-מזרחית של החצר, נחשפו נדבכי יסוד של קיר (W155) בנוי מאבני גיר מסותתות גס על גבי חול (L166) ומצפון ניגשה אליו רצפת טיח (L157; איור 4: חתך 1–1). ממערב לקיר נחפרו הצטברויות (L150; איור 5).בחלק הצפוני של החצר נחשפו שרידי בריכה מטויחת. מן הבריכה נחשפו הדפנות הצפונית-מערבית (W138) והדרומית-מערבית (W141) והיא ממשיכה לצפון-מזרח ולדרום-מזרח, מחוץ לשטח החפירה. דופנות הבריכה (0.4 מ' גובה השתמרות) והקרקעית בנויות צרורות אבן 'דבש' מלוכדות במלט לבן ומטויחות מבפנים ומבחוץ בטיח עמיד למים (איור 6). את הבריכה כיסה מילוי (L129) ובחפירתו נמצאה ידית עם טביעת חותם (ר' ידיות נושאות כתובות בערבית).
שלב שני — רצפת הטיח יצאה משימוש וכוסתה בשכבת מילוי עבה (0.7 מ') שעליה הונחה רצפת טיח (L156; איור 4: חתך 1–1). רצפה זו ניגשת מצפון אל תעלת השוד של קיר 155 שהיה בשימוש גם בשלב זה.
מבנה II. נחשפו ארבעה חדרים (D–A) וזוהו שלושה שלבים. שלב ראשון — את חדר C תחמה ממזרח תעלת שוד (L133), בחלקו המערבי בור בדיקה ונחשפו שרידי קיר (W163) בנוי מאבני גיר מהוקצעות שהשתמר לגובה ארבעה נדבכים שהונחו הישר על החול. בחתך שנחפר ממזרח לקיר נחשפה רצפת טיח שניגשה אל הקיר (L159; איור 7). את חדר D תחמו מדרום וממזרח תעלות שוד ונחפרה רצפת טיח (L153A; איור 4: חתך 3–3); הרצפה הונחה על מילוי (L153B) שנחפר עד לחול טבעי, והיא המשיכה מחוץ לשטח הריבוע לכל הכיוונים, למעט בפינה הצפונית-מערבית, חותך אותה בור אשפה משכבה III.
שלב שני — במבנה נערכו כמה שינויים. את חדר A תחמו ממערב ומדרום תעלות שוד (L151) ונחשפה בו רצפת טיח (L134; איור 8) שהמשיכה למזרח ולצפון מחוץ לשטח הריבוע; במערב ובדרום ניגשה אל תעלות השוד. מתחת לרצפה נחפרו מילויים (L158). בחדר B נחשפה רצפת טיח (L135) שהמשיכה לדרום מחוץ לשטח הריבוע, במזרח נפגעה כנראה מפעילויות שוד מאוחרות ובצפון היא ניגשת לתעלת השוד 151.על גבי הרצפה הונח אגן אבן מטויח שהשתמר כדי מחציתו ולפיכך לא ברור השימוש שנעשה בו (איור 9). בחדר D הוחלפה הרצפה A153 ברצפת טיח חדשה (L123; איור 4: חתך 3–3). גם רצפה זו המשיכה מחוץ לשטח הריבוע לכל הכיוונים, למעט בפינה הצפונית-מערבית, שם נחתכה מבור אשפה מאוחר (איור 10).
שלב שלישי — בחדר C פורק קיר 163 עד לגובה נדבך היסוד. מעל יסוד הקיר ומעל מילוי (L159) הונחה רצפת טיח (L137) שממנה השתמרו חלקים אחדים; הרצפה המשיכה למערב ולדרום מחוץ לשטח החפירה, במזרח נפגעה מפעילות שוד מאוחרת ובצפון ניגשה לתעלת השוד 133. בחדר D הוחלפה הרצפה 123 ברצפת טיח איכותית (L116; איור 4, חתך 3–3) שהונחה על גבי מילוי דק. הרצפה המשיכה לצפון מחוץ לשטח הריבוע, למעט בפינה הצפונית-מערבית שם נחתכה מבור אשפה מאוחר. במזרח ובדרום ניגשה אל תעלות שוד. על הרצפה נמצאו חוליה תחתונה של עמוד שיש ומפולת אבנים (איור 11). בקצה העליון של החוליה אפשר לראות מסמר ברזל שחיבר בינה לחוליה הבאה. נוסף על כך, במרכז השטח נחשף קטע קטן ממתקן מטויח.
 
שטח B
מבנה III. נחשפה חצר פנימית וזוהו שלושה שלבים.
שלב ראשון — בחלק הדרומי של החצר נחשף קצה קיר (W71; איור 12) שממנו השתמר נדבך יסוד אחד בנוי מאבני גוויל קטנות; הקיר המשיך לדרום מחוץ לשטח הריבוע.
שלב שני — חל שינוי מהותי בתוכנית החצר ואת מרבית שטחה תפס מתקן שנחפר חלקית. בין המתקן לגבול המזרחי של הריבוע נחשף קיר (W74) שחלקו התחתון יצוק אל תוך שכבת חרסית קשה וחלקו העליון בנוי בניית גזית. חלקו היצוק של הקיר לא נחשף במלואו (כ-1 מ' גובה שנחשף; איור 4: חתך 8–8). על הקיר היצוק נבנה קיר מאבני גזית מסותתות למשעי שהשתמר לגובה שלושה נדבכים. במרכז הקיר נחשף פתח קשות (0.6×0.6 מ'; איור 13) שנשען על לוחות גזית דקות שהונחו ישירות על גבי הקיר היצוק. הפתח הוליך אל קמרון חביתי בנוי שכיוונו מזרח–מערב (L574; איור 4: חתך 8–8) שנחפר חלקית. את המתקן תחמו קירות בצפון (W54) ובדרום (W65), בנויים דומה לקיר 74. הקיר המערבי לא נחשף אך אפשר להניח שנבנה דומה. בקצהו הצפוני של קיר 74 בנויה אומנה (W53). כ-0.5 מ' ממזרח לקיר 74 ובגובה בסיס הקשת נחשף מעמד עגול (L573, לא בתוכנית; 0.3 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק; איור 14). מעל הקמרון נחשפה מסגרת בנויה אבני גזית (W62 ,W56–W54; מידות 1.5 × 1.5 מ'), מרוצפת פסיפס (L521; איור 4: חתך 4–4) עשוי מאבנים לבנות ואבנים צהובות אחדות. בפינה הדרומית-מזרחית, במפגש הקירות 54 ו-55, נחשף פתח עגול שהוליך דרך הקמרון שמתחת לרצפת הפסיפס אל המתקן שמתחת. בחלקו הצפוני של הפתח נמצאה באתרה אבן שצורתה פרסה (L580; איור 15); אבן שניצבה מולה חסרה. נראה שהפתח שימש מרזב שניקז מי גשמים אל המתקן שכנראה שימש בור מים. שאיבת המים נעשתה דרך הפתח הקשות. ייתכן כי עיגול האבנים 573 שנמצא סמוך לפתח שימש לעמדת קנקן מים. בפינה הדרומית-מערבית של רצפת הפסיפס נחשף בור שיקוע קטן (L579), שאליו הוליכה תעלה צרה ששרידיה אותרו בין הקירות 55 ו-56. בור השיקוע דופן בלוחות אבן דקים שהונחו על צדן והיה חסר קרקעית. ממדיו הקטנים מעידים כי לא נועד לקלוט כמות רבה של נוזלים. במרכז קיר 54 שולב בין אבניו צינור חרס שניקז את רצפת הפסיפס למזרח. על גבי הנדבך העליון שהשתמר מקיר 74 נחשפה חוליה נוספת של צינור זה. רצפת הפסיפס כיסתה מחצית מהצינור (איור 16) והונחה בשיפוע שניקז את הנוזלים. אל קיר 74 ניגש מדרום קיר נוסף (W75) שהשתמר לגובה נדבך יסוד בנוי משתי שורות צמודות של אבני גוויל. ייתכן שהקיר היה חלק מחדר שהיה מדרום לחצר. ממערב לקיר נחשפו שרידים דלים של רצפת טיח שכיסתה את קיר 71 משלב הראשון. בפינה הצפונית-מזרחית של החצר נחשפו שרידים דלים של שני קירות (W70), שכנראה ניגשו זה לזה. ממערב לקירות נחפר מילוי (L553) ובו חרסים מהתקופה העבאסית.
שלב שלישי — המתקן/בור המים 574 יצא משימוש ונסתם במילוי שהכיל שברי גוף רבים של חרסים לא שחוקים. ממזרח לקיר 74, על מילוי שכיסה לחלוטין את הפתח הקשות, נבנה קיר (W52) שממנו השתמר נדבך יסוד מאבני גוויל קטנות. רצפת הפסיפס 521 כוסתה בשכבת טיח דקה שאינה ניגשת אל הקירות התוחמים וביניהם נותר רווח של כ-10 ס"מ. נראה שהקירות התוחמים היו מצופים בלוחות אבן או שיש שהונחו הישר על רצפת הפסיפס. כאשר צופה הפסיפס בטיח הוא ניגש אל לוחות הציפוי ולאחר שאלו נשדדו נותר הרווח המתואר.
 
מבנה IV. נחשפו חצר פנימית ושני חדרים, שבהם זוהו שלושה שלבים.
שלב ראשון — את החצר הפנימית תחמו מצפון וממזרח תעלות שוד והיא המשיכה למערב מחוץ לשטח החפירה. בפינה הדרומית-מזרחית נחשף חלק של בריכה מטויחת (L567). חלקה המערבי של הבריכה לא השתמר והיא המשיכה לצפון מחוץ לשטח הריבוע. דופנות הבריכה והקרקעית בנויות צרורות אבן מלוכדות במלט ומטויחות בטיח עמיד במים בגוון ורוד. כ-0.7 מ' ממערב לבריכה נחפר נדבך יסוד של קיר אבן רחב (W68; כ-0.65 מ' רוחב; איור 17) שכנראה תחם את החצר מדרום; קצהו המזרחי שדוד והוא המשיך למערב מחוץ לשטח הריבוע. הקיר והבריכה בנויים על גבי חרסית בגוון ירוק (L561) שבחפירתה נאספו שברי כלי חרס וזכוכית (ר' דוח זכוכית) מהתקופה העבאסית. בחלק הצפוני של החצר נחשפו שלוש רצפות זו על גבי זו (איור 4: חתך 7–7). תחילה הונחה על החרסית הירוקה רצפת טיח שנחשפה חלקית (L578). רצפה זו הוחלפה ברצפת טיח חדשה (L577) שעליה הונחה רצפת טיח נוספת (L576). שלוש הרצפות נפגעו בצדן הדרומי; במערב נחתכו מבור ספיגה מאוחר ובמזרח ניגשו לתעלת שוד (L549; איור 18). במחצית המערבית של חדר A נחשפה רצפת טיח (L548; איור 4, חתך 5–5) שהונחה על גבי מילוי אדמה (L551). חלקה המזרחי חסר והיא המשיכה לדרום מחוץ לשטח הריבוע. בצפון ניגשה אל תעלת שוד ובמערב ניגשה אל תעלת השוד 549 (איור 19). בחפירת המילוי נאספו חרסים וכלי זכוכית (ר' דוח זכוכית) מן התקופות האומיית והעבאסית. בחדר B לא נחשפו שרידי בנייה משלב זה.
שלב שני — חל שינוי בחלק הצפוני של החצר עם בנייתו של בור ספיגה קטן (L543; קוטר פנימי 1 מ') בנוי אבני גוויל קטנות שחלקו הדרומי חסר. הבור חתך את הרצפות מהשלב הקודם שהוחלפו ברצפת טיח חדשה (L575; איור 4: חתך 7–7) שהשתמרה חלקית וניגשה אליו ממזרח. בחדר A הוחלפה רצפת הטיח מן השלב הקודם ברצפת טיח חדשה (L544; איור 4: חתך 5–5) שהונחה על מילוי (L545). חלקה המזרחי חסר והיא המשיכה לדרום מחוץ לשטח הריבוע. בצפון-מערב ניגשה אל תעלת השוד 549. גם משלב זה לא נחשפו שרידים בחדר B.
שלב שלישי — בור הספיגה 543 יצא משימוש ונסתם במילוי. לאחר מכן, הוגבה מפלס החיים (L518) ומעליו הונחה רצפת טיח (L515; איור 4: חתך 7–7) שכיסתה את מרבית שטח הריבוע. בחדר A יצאה הרצפה 544 משימוש והוחלפה ברצפת טיח חדשה (L522; איור 4: חתך 5–5), שהונחה על גבי מילוי (L542). השתמרות הרצפה דומה לזו של הרצפות הקדומות והיא ניגשה אל אותן תעלות שוד. סמוך לחתך הדרומי של החדר נחשף בור אשפה מאוחר שחתך את הרצפה (איור 20). במרכז חדר B נחפרו שרידים דלים של רצפת טיח (L550) שנפגעה מקיר מאוחר (W58) ומתעלת שוד (L549).
 
מבנה V. נחשף חלק מהחצר הפנימית וממזרח לה חלק קטן מאחד מחדרי המבנה. זוהה שלב אחד דומה לשלב הראשון ביתר המבנים. את החצר תחמו במערב ובדרום תעלות שוד ובמזרח קיר (W67) בנוי אבני גזית בינוניות. בקצהו הצפוני משולבת בו אומנה (0.5×0.5 מ'). במרכז החצר נחשפו שרידי בור שיקוע (L562), שממנו השתמרה קרקעית עשויה אריחי חרס ומעט מן הדפנות (איור 4: חתך 6–6). אל בור השיקוע התנקז מצפון-מערב צינור חרס (L552) ומן הדופן הדרומית שלו יצאה תעלת ניקוז שהשתמרותה דלה (L563; איור 21). ממערב לבור השיקוע ולתעלת הניקוז נחפרה הצטברות (L568) ומתחתיה נחשפה רצפת טיח (L570) שניגשה לבור השיקוע ממערב. ממזרח ומדרום לקיר 67 נחפרו מילויים (L559, L555, L540) ובהם חרסים מהתקופה העבאסית.
 
שרידי בנייה דלים נחשפו בדרום-מזרח שטח B ובהם קצה קיר (W63) שחלקו הדרומי נשדד ותעלת השוד שלו ניכרת היטב בחתך הדרומי של הריבוע. מהקיר השתמר נדבך יסוד אחד בנוי אבני גוויל קטנות שהונחו על שכבת חרסית בגוון ירוק (איור 22). בחפירת הצטברות (L517) נאספו שבר כלי זואומורפי וכלי זכוכית (ר' דוח זכוכית). מדרום נחפרה הצטברות נוספת (L528), תחתיה נחשפו שרידים דלים של תעלת ניקוז (L535; איור 23).קרוב לפינה הדרומית-מערבית של הריבוע נחשפו שרידים דלים של רצפת טיח (L531). בחפירת ההצטברות 528 נמצאה ידית עם טביעת חותם (ר' ידיות נושאות כתובת).
 
שכבה III – התקופה הפאטימית (המאות הי'–הי"א לסה"נ)
שרידים מהתקופה הפאטימית נחשפו רק בשטח B. בפינה הדרומית-מזרחית של החצר במבנה III נחפר מילוי (L556) ומתחתיו נחשפו שרידים דלים של רצפת טיח ובחלק הצפוני נחפר מילוי נוסף (L526). בחפירתם נאספו כלי חרס וכלי זכוכית מהתקופה הפאטימית (ר' דוח זכוכית). בתעלת השוד 549 שבמבנה IV נאספו חרסים מתקופה הפאטימית המעידים כי הקיר נשדד בתקופה זו. במערב השטח נבנה קיר אבן (W51) שממנו השתמרה תשתית עשויה גיר כתוש ושתי אבני גזית. בחפירת מילוי שעליו נבנה הקיר (L533) נאספו חרסים שהמאוחרים בהם מתוארכים לתקופה הפאטימית (המאות הי'–הי"א לסה"נ).
 
שכבה II – התקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ)
בשני שטחי החפירה נחשפו שרידי בנייה דלים מהתקופה הממלוכית. מן החפירה עולה כי מרבית תעלות השוד הן מתקופה זו. בשני שטחי החפירה נחפר מילוי אדמה בגוון כהה שכיסה בהיקף נרחב את שרידי הבנייה מן התקופות הקדומות (1.2 מ' עובי ממוצע). בחפירת המילוי (L750 ,L566 ,L504–L503 ,L139) נאספו חרסים רבים מהתקופה הממלוכית. בשטח A בולטת במיוחד מציאתן של כמה קערות תמימות שחלקן נמצאו הפוכות (איור 24) וכן שפות, בסיסים ושברי גוף רבים של קערות אלו. איתם נמצאו שברים של קערות גדולות עשויות ביד וממורקות אדום ובהן אחת שלמה שלבסיסה דבוקה שכבת טיט לבנה המעידה כי הוצמדה לרצפה (L119).
 
שטח A.
מבנה I. בפינה הצפונית-מערבית של החצר נחפרו שרידים דלים של רצפת פסיפס (L128; איור 4, חתך 1–1) שהונחה על גבי תשתית טיח דקה. הרצפה עשויה אבני פסיפס קטנות (1×1 ס"מ) חלקן צבעוניות ובדרום ניגשת אל תעלת השוד של קיר 155. בחלקה המערבי של החצר נחפר נדבך יסוד של קיר רחב (W127; איור 25). הקיר המשיך לדרום מחוץ לשטח הריבוע והמשכו לצפון נשדד אך אפשר להבחין שרצפה 128 ניגשה אליו. חלק מהקיר פורק ונחפר מילוי שעליו נבנה (L168). נראה כי זהו חלק ממבנה שעשה שימוש בקיר הקדום 155, ושאליו נוסף קיר 127. בפינה הצפונית-מערבית של החצר נחפרה רצפת אדמה מהודקת (L111). בצפון-מזרח השטח נחשף בור מים עגול (L103; איור 26) שהשתמר בשלמותו ולו פתח רבוע. הבור לא נחפר אך בעת שהחלו עבודות הפיתוח באתר הוא נחתך והתבררו מידותיו (4 מ' קוטר ועומק). בחפירת הצטברות סביב הבור (L131) נאספו חרסים מהתקופה הממלוכית. בפינה הצפונית-מערבית של חדר D שבמבנה II נחפר בור אשפה (L126) שחתך את כל הרצפות מהתקופה העבאסית.
 
שטח B.
בחלקו הצפוני של חדר B שבמבנה IV נחשף קיר בנוי מאבני גוויל קטנות (W58) שהשתמר לגובה חמישה נדבכים. הקיר נבנה הישר על גבי רצפת טיח קדומה (L550; איור 27) והמשיך מערבה מחוץ לשטח החפירה.
 
שכבה I – ימי המנדט הבריטי (1918–1948)
בעומק של כ-0.6 מ' מתחת לפני השטח נחשף משטח מרוצף בחלוקי נחל (L101; איור 28) שהונח על שכבת מלט לבן. המשטח כיסה את כל שטח A למעט שורת הריבועים המערבית והמשיך למזרח, לצפון ולדרום מחוץ לשטח החפירה. המשטח חתם מילוי עבה שהכיל חרסים רבים ושרידי בנייה מהתקופה הממלוכית ובכלל זה את בור המים 130. כדי לצמצם את חדירת המילוי אל הבור, הונחה אבן גזית גדולה שסתמה את פתח הבור, אך לא אטמה אותו. בשכבת עפר שמתחת לריצוף נמצאו ספלי פורצלן אחדים וזכוכית (L527 ,L502 ,L501) מימינו.
 
ממצא כלי חרס
התקופה העבאסית. שתי קערות מטיפוס FBW (איור 1:29, 2), קערה מזוגגת בצהוב מעוטרת בפסים (איור 3:29), סירי בישול (איור 4:29, 5), אגן (איור 6:29), פך מזוגג (איור 7:29), פכים (איור 8:29–12) וקנקן (איור 13:29). נוסף על אלה נמצאו נרות ושברי נרות (איור 1:30–6), בהם נר שתחתיתו עשויה בדפוס (איור 5:30) ונר רבוע (איור 6:30).
 
התקופה הפאטימית. קערה מטיפוס Gold Luster (איור 14:29), פך מזוגג בירוק ומעוטר בחריטה (איור 15:29) ופך (איור 16:29).
 
התקופה הממלוכית. קערה מזוגגת ירוק בהיר (איור 1:31), קערה עשויה Frit צבועה בכחול ותכלת (איור 2:31), קערות מיובאות מאיטליה: האחת מזוגגת בחום צהבהב, (איור 3:31), קדרה עשויה ביד וממורקת באדום בחלקה הפנימי (איור 4:31), קערה פשוטה (איור 5:31), וקערות נוספות שיובאו מאתרים נוספים לא מזוהים ובהן קערה מזוגגת ירוק (6:31), קערה מעוטרת בחריטה שכנראה יובאה מקפריסין (איור 7:31), קערה מזוגגת בחלקה הפנימי בצהוב ומעוטרת בפסים חומים (8:31) וקערה מזוגגת בצהוב ומעוטרת בפסים בחום (איור 9:31). נוסף על אלה נמצאו כלים לאגירה ולהגשת נוזלים, בהם קנקנית (איור 1:32), שני קנקנים (איור 2:32, 3), שני פכים (איורים 4:32, 5) ופכית (איור 6:32).
 
 
ממצא מיוחד. נמצאו שתי קערות אבן סבון המתוארכות לתקופה האומיית (איור 1:33, 2), 'רימון' מן התקופה הממלוכית (איור 1:34), שברי כלים זואומורפיים מן התקופה האומיית (איור 2:34–4) ושתי אבני משחזת (איור 5:34, 6).
 
בחפירה נחשפו חמישה מבנים שנבנו בתקופה העבאסית וזוהו שלושה שלבי בנייה (המאות הח'–הי' לסה"נ). המבנים שהיו בשימוש גם בתקופה הפאטימית לא נחשפו במלואם. נראה כי לאחר התקופה הפאטימית המקום ננטש או נחרב מסיבה שאיננה ידועה. בתקופה הממלוכית שימשו שרידי המבנים הקדומים מקור לשוד אבני בנייה ולאחר מכן כוסו במילוי עבה שהכיל חרסים רבים, המאוחרים שבהם מתוארכים לתקופה הממלוכית ובהם קערות תמימות. מן התקופה הממלוכית נחשפו שרידים אחדים ובהם בור מים, שאינם מתחברים לכדי תוכנית כלשהי. בשטח A חתם את המילוי ושרידי הבנייה משטח מרוצף בחלוקי נחל מתקופת המנדט הבריטי. עניין מיוחד מהמבנים והמתקנים שנחשפו בחפירה מעורר מתקן 574 שנחשף בשטח B. כאמור לעיל, רק חלק קטן מהחלל המקורה בקמרון נחפר. עם זאת, מניתוח הנתונים נראה כי זהו בור מים שחלקו התחתון בנוי דפנות יצוקות אל תוך שכבת חרסית, שעליהן נבנו קירות בבניית גזית. את הבור כיסה מבנה רבוע שנשען על קמרון חביתי ובקיר המזרחי נקבע פתח קשתי. על הקמרון הונחה רצפת פסיפס. אם אכן שימש המתקן בור מים, הוא נבדל מכל בורות המים מן התקופה האסלאמית הקדומה שנחשפו עד היום ברמלה, שהם רבועים או עגולים, דופנותיהם בנויות צרורות אבן, הם קורו בקמרון או כיפה ובראשם פתח רבוע.
 
ידיות נושאות כתובות בערבית
ניצן עמיתי-פרייס
 
נמצאו שלוש ידיות הנושאות כתובות בערבית. שלוש הידיות הן של שלושה קנקנים מטיפוס זיר, מהתקופה העבאסית (איור 1:35–3).
 
1. ידית מלוקוס 129. הטביעה נמצאת בחלק העליון של הידית. הידית נושאת כתובת ערבית בת שלוש שורות שפירושה מדיר סמואיל.
من   دير
سمو
ئل 
זוהי טביעה שנעשתה ביישוב שנקרא דיר סמואיל (נבי סמואיל מצפון לירושלים), ובטביעה עצמה נזכר שם היישוב שבו יוצר הקנקן. בבית יוצר מהמאה הח' לסה"נ שהתגלה באתר החפירות של נבי סמואיל התגלו קנקנים רבים ובהם ידיות טבועות. הידיות הטבועות בחלקן טבועות עם כתובות ואחרות עם דגמים (Magen 2008: 332–334, Pls. 1–3 respectively). בנבי סמואיל התגלו ארבעה כבשנים לייצור קרמיקה מהתקופה האומיית (Magen 2008:331). מגן הציע כי הקנקנים הגדולים יוצרו בדיר סמואיל ובמרכזי ייצור נוספים. אתר נוסף שאותו מזכיר מגן הוא כפר מור בקרבת רמאללה, שבו נמצאו קנקנים שהכילו שמן, במחסן מהתקופה האומיית (Magen 2008:329-330). הקנקנים שמולאו בשמן יוצאו בדרך הים למצרים ולסוריה, מרכז השלטון האומיי, דרך נמלי צור וצידון (Magen 2008:335). ידיות מוחתמות של קנקנים עם שם היישוב דיר סמואיל כמרכיב בכתובת שלהם נמצאו ברמלה (Sharon 2004:123), בקיסריה (Sharon 1999:290–293) ובאתרים נוספים שטרם פורסמו תוצאות חפירותיהם. התבנית שבה נעשתה הידית מרמלה זהה לזו של הידית מנבי סמואיל (Magen 2008:335, No. 2).
 
2. ידית קנקן מלוקוס 531. הטביעה נמצאת בחלק התחתון של ידית.
3. ידית קנקן מלוקוס 528. הטביעה נמצאת בחלק העליון של הידית.
שתי הידיות נושאות כתובת אחת בת שלוש שורות שפירושה 'מהתוצרת הטובה ביותר שלי'.
من
بنك
عملي
כתובת זהה לזו שהופיעה על הידיות 2 ו-3 טבועה על שתי ידיות קנקן, אחת נמצאה בחפירות קיסריה בשטח של בית קברות מוסלמי מצפון לחומה הנוכחית; הכתב הוא מראשית המאה השנייה להג'רה (המאה הח' לסה"נ; Sharon 1999:291–292). הידית השנייה היא מחפירות ליד החומה הצפונית בירושלים (Hamilton 1940:16, Fig.11, Pl.XI, 20). ארבע הטביעות הידועות עד עתה, שתיים מחפירה זו ברמלה, זו מירושלים וזו מקיסריה, נעשו כולן באותה תבנית. שרון הציע על סמך מידע שהיה ברשותו בשנת 1999 כי כתובת זהה על ידית שנמצאה בירושלים ועל ידית שנמצאה בקיסריה יכולה להצביע על מוצא הקנקנים שידיותיהם נשאו כתובת זו 'מהתוצרת הטובה ביותר שלי' – דיר סמואיל. בדיקות פטרוגרפיות מראות על סיכוי גבוה שמוצא שלוש ידיות אלה הוא אכן נבי סמואל (ר' כהן-וינברגר, להלן).
 
בדיקה פטרוגרפית של שלוש ידיות קנקנים נושאות טביעות מהתקופה הערבית הקדומה
ענת כהן-וינברגר
 
מקור חומר הגלם של שלוש ידיות הקנקנים הוא בתצורת מוצא מהקנומן התחתון. החסמים מאופיינים בגבישי דולומיט ומקורם בתצורת עמינדב המונחת על גבי תצורת מוצא.
הקנקנים יוצרו באתר כלשהו בהרי יהודה או הרי השומרון. בית יוצר אשר פעל בתקופה הערבית הקדומה בנבי סמואל (Magen 2008) הוא מקור אפשרי, כמו בתי יוצר נוספים באזור ההר המרכזי הנחקרים בעת הזאת (Amitai-Preiss and Cohen-Weinberger forthcoming).
 
ממצא זכוכית
תמר וינטר
 
בחפירה נמצאו כ-160 חפצי זכוכית שבורים המייצגים מגוון עשיר של טיפוסים וטווח כרונולוגי רחב. הממצא כולל שברי קערות, כוסות, צנצנות, בקבוקים, פכים, נרות, קסת דיו, שמשות חלונות וצמיד. הכלים מעוטרים במגוון שיטות ובהן הוספת חוטים, ניפוח בתבנית, צביטה, חריתה ושיקוע חוטים בשיטת המרוורינג (טבלה 1; איורים 36–40). כלי הזכוכית מתוארכים ברובם לתקופה האסלאמית הקדומה, אחד או שניים הם מהתקופה הממלוכית ואחדים (מלוקוסים 501– 503, 527) מיוחסים לעת החדשה. אחדים מהכלים שגרתיים ואילו אחרים ראויים לציון מיוחד ויידונו להלן. הקערות והכוס (איור 36) אופייניים למאות הח'–הי' לסה"נ וכלים דומים נמצאו באתרים אחרים, לדוגמה בבית שאן (Hadad 2005:164–165, Pls. 25, 26). כלים נוספים אופייניים למאות הח'–הי' לסה"נ (איור 37). עם זאת, אחדים מהם (כמו הכלי באיור 1:37 ושברים מלוקוסים 509 ו-551 ,ר' להלן), טיפוסיים לתקופה האומיית. כמה מהכלים ובהם בקבוק מעוטר בחוט גלי (איור 1:37), בקבוק כחול מאורך (איור 3:37) ושברי צוואר וגוף נוספים מבקבוקים כחולים מאורכים (מלוקוסים 502, 517 ו-556; לא צוירו), כלי כחול הנושא עיטור חרות (איור 7:37), בקבוק קטן שלגופו חתך מרובע (איור 8:37) וכוס הנושאת עיטור חתוך (איור 9:37), דומים לכלים שנחשפו בחפירות קודמות ברמלה (Gorin-Rosen 2010: 213–264, Pls. 10.1:19; 10.2:8, 12; 10.8:6; 10.10:7, 8; 10.5:4–6; 10.10:7–9 בהתאמה). הבקבוק הקטן עם הידית (איור 2:37) הוא גרסה נפוצה פחות של בקבוקים שלהם צוואר מרוכס, שהיו נפוצים מאוד בתקופה האסלאמית הקדומה. בקבוקים דומים עם ידית נמצאו בהקשר שתוארך לתקופות העבאסית והפאטימית בבית שאן (Hadad 2005: 164–165, Pl. 38:762, 763). השפופרת שלאורכה שקעים (איור 4:37) שייכת לבקבוק קטן הדומה לפריט מהמאה הח' לסה"נ שנמצא בחפירה קודמת ברמלה (Pollak 2007: 128–129, Fig. 11:74). הרגל הגלילית על זיזים (איור 5:37) היא מאפיין נדיר למדי; ייתכן שתמכה בכליה דומה לבקבוק, שלו צוואר מרוכס ורגל דומה, שנתגלה בקיסריה, בהקשר שתוארך על ידי החופרים למחצית השנייה של המאה הח' לסה"נ (Pollak 2003: Fig. 2:28). הכלי הכחול המעוטר בחוטים לבנים גליים בשיטת המרוורינג (איור 6:37) אופייני למאות הח'–הט' לסה"נ (Carboni 2001: 301, Cat. Nos. 78a, 78b). חלקו העליון של כלי עם פתח סגלגל (איור 10:37) שייך כנראה לקסת דיו. קסתות דיו מזכוכית היו נפוצות ב-scriptoria המוסלמיים ומקושרות למעמד חברתי גבוה; הן מתוארכות בדרך כלל למאות הט'–הי' לסה"נ. בחפירות קודמות ברמלה נמצאה קסת דיו מטיפוס שונה מזה שנדון כאן (Gorin-Rosen 2010: 253–254, Pl. 10.11:6; ר' שם דיון והפניות לקסתות דיו באוספי מוזיאונים). שברים נוספים האופייניים למאות הח'–הי' לסה"נ, שלא צוירו בשל ממדיהם הקטנים, כוללים שבר קערה מזכוכית כחולה ירקרקה המעוטרת בחוט חום שהוסף ושוקע לתוך השפה (L551); שבר קטן מזכוכית כחולה ירקרקה המעוטר בחוט גלי מוסף בצבע חום (L509); ושבר גוף הנושא עיטור צבוט הכולל שלושה טורים אנכיים של נקודות (L561). שלושת הכלים האלה דומים לכלי זכוכית אחרים שנמצאו ברמלה (Gorin-Rosen 2010: 213–264, Pls. 10.1:1, 4, and 10.2:1; Pl. 10.2:2; Pl. 10.8:4, 5 בהתאמה). כלי הזכוכית האופייניים למאות הי'–הי"א לסה"נ מופיעים באיורים 38 ו-39. טיפוסים אחדים ובהם צלחות גדולות שלהן שפה ריבה מופשלת (איור 1:38–3), צנצנת גדולה (איור 4:38), תחתית קערה (איור 5:38), בסיס מלא (איור 6:38) ובקבוק גדול (איור 41:39) דומים לכלים שנמשו מספינה טרופה בסרצ'ה לימני, שמטענה תוארך לראשית המאה הי"א לסה"נ (Bass, Brill, Lledó and Matthews 2009: Figs. 6-1, 6-3, 6-4; Fig. 28-4; Figs. 41-4: BA413, BA419, BA434, BA441; 41-5: BA505; Fig. 41-4: BA507, BA517; Fig. 20-3: TT85, TT89).
הצלחות הגדולות (איור 1:38–3) הן הראשונות מטיפוס זה המתועדות בארץ-ישראל ולצד כלי זכוכית אחרים מרמלה, שדוגמתם נמצאו במטען הספינה הטרופה בסרצ'ה לימני, הן מחזקות את ההבנה ביחס למקורו של מטען הזכוכית מהאנייה שהגיע ממרכז ייצור אחד או אחדים בג'ונד פילסטין. הבקבוק המעוטר בחוט הכרוך סביב צווארו (איור 2:39) והצנצנת הקטנה (איור 3:39) אופייניים גם הם למאות הי'–הי"א לסה"נ, כפי שמעידים לדוגמא ממצאים מבית שאן (בהתאמה Hadad 2005: Pls. 13:250, 43:889–892). התקופה הממלוכית מיוצגת על ידי קערה סגולה המעוטרת בחוטים לבנים בשיטת המרוורינג (איור 1:40) ודומה לקערה שנמצאה בהקשר שתוארך לתקופה הממלוכית בחפירה ברחוב הפלמ"ח ברמלה (חדשות ארכיאולוגיות 121: איור 2:13). לקערה הנושאת עיטור של נקודות שנעשה בניפוח לתבנית (איור 2:40) פס אופקי לבן מתחת לשפה (ור' טבלה 1). נראה שהקערה אופיינית לתקופה הממלוכית, אולם ייתכן שקערות דומות הופיעו עוד קודם, במאות הט'–הי"א לסה"נ.
 
טבלה 1. ממצא הזכוכית
 
איור מס'
לוקוס מס'
סל מס' 
תיאור
1:36
543
2192
קערה קטנה עם שפה מופשלת (80 מ"מ קוטר); ללא צבע עם גוון ירקרק
2:36
543
2192
קערה קטנה (30 מ"מ גובה) עם שפה נוטה חוצה (90~ מ"מ קוטר), דפנות אנכיות ותחתית קעורה (80 מ"מ קוטר); ללא צבע עם גוון ירקרק
3:36
519
2128
קערה קטנה (30 מ"מ גובה) עם שפה מופשלת (80~ מ"מ קוטר), דפנות כמעט אנכיות ותחתית כנראה שטוחה (70 מ"מ קוטר); כחול  ירקרק בהיר
4:36
543
2192
כוס עם שפה מעוגלת (60 מ"מ קוטר) ותחתית קעורה (30 מ"מ קוטר); ללא צבע עם גוון כחלחל
1:37
524
2101
בקבוק שלו חוט גלי מוסף כרוך סביב הצוואר (15~ מ"מ קוטר); ירוק חום
2:37
166
1185
בקבוק קטן עם דפנות עבות ושפה מעוגלת (18 מ"מ קוטר), צוואר מרוכס אופקית וידית אוזן קטנה; כחול  ירקרק בהיר
3:37
553
2259
שבר צוואר של בקבוק מאורך עם דפנות דקות, השפה חסרה; כחול קובלט
4:37
524
2148
חלק תחתון של שפופרת עם שקעים לאורכה, חתוכה בתחתיתה; כחול ירקרק בהיר
5:37
144
1121
רגל גלילית (10~ מ"מ קוטר) נשענת על זיזים, מתוכם ארבעה שלמים; ירוק  כחלחל
6:37
536
2196
שבר גוף של כלי המעוטר בחוט לבן בשיטת המרוורינג בדגם גלי; כחול
7:37
166
1185
שבר גוף קטן הנושא עיטור גיאומטרי חרות; כחול
8:37
556
2229
בקבוק קטן שלו חתך מרובע, דפנות עבות ובלתי אחידות, שפה שטוחה (16–17 מ"מ קוטר), צוואר גלילי וכתף אופקית; חסר צבע
9:37
512
2075
שבר גוף קטן של כוס הנושאת עיטור גיאומטרי חתוך הכולל פס ישר, פס מעוגל ופאה מלוטשת; חסר צבע
10:37
129
1107
קסת דיו שלה פתח סגלגל (18–28 מ"מ קוטר); ללא צבע
1:38
536
2229
צלחת גדולה עם שפה מופשלת (260–270 מ"מ קוטר); כחול ירקרק בהיר
2:38
536
2156
צלחת גדולה עם שפה מופשלת (280 מ"מ קוטר); כחול ירקרק בהיר
3:38
536
2156
צלחת גדולה עם שפה מופשלת (שבורה) ותחתית קעורה (240~ מ"מ קוטר); ירוק
4:38
143
1120
צנצנת גדולה עם שפה מופשלת (140 מ"מ קוטר); ללא צבע עם גוון ירקרק
5:38
536
2156
קערה עם תחתית עבה (75–80 מ"מ קוטר); ירוק
6:38
119
1106
בסיס מלא (40 מ"מ קוטר); ירוק זית בהיר
1:39
536
2156
בקבוק עם שפה מעובה (35 מ"מ קוטר), צוואר גלילי תחתית קעורה (60 מ"מ קוטר); כחול ירקרק בהיר
2:39
543
2192
בקבוק עם שפה מעוגלת ולא אחידה (20–21 מ"מ קוטר), צוואר גלילי שלו דופן דקה וחוט עבה כרוך סביבו; ללא צבע עם נימים בסגול בהיר
3:39
537
2144
צנצנת קטנה עם שפה מופשלת (34 מ"מ קוטר) וכתף קמורה; ללא צבע
1:40
524
2101
קערה פערורית (70–80 מ"מ קוטר השפה) עם חוטים לבנים משוקעים אופקית על השפה ומתחתיה; סגול
2:40
119
1106
קערה עם דפנות עבות ומעוקלות ושפה מעוגלת (140–180 מ"מ קוטר) שמתחתה פס אופקי לבן; הפס נוצר על ידי חוט זכוכית לבן שהוסף ושוקע, או על ידי צבע לבן סמיך ששוקע כשהכלי חומם בשנית. על הדופן עיטור נקודות רדוד שנעשה בניפוח בתבנית; ללא צבע עם גוון ירוק זית

 



טורגה ח' וכהן מ' 2002. רמלה (ב'). חדשות ארכיאולוגיות 114: 80.

גליק ד' וגמיל ד' 1997. רמלה. חדשות ארכיאולוגיות ק"ז: 77.
Amitai-Preiss N. and Cohen-Weinberger A. forthcoming. The Provenance of Early Islamic Stamped Handles from Palestine: Economical and Distribution Patterns.
Bass G.F., Brill R.H., Lledó B. and Matthews S.D. 2009. Serçe Limani II: The Glass of an Eleventh-Century Shipwreck. College Station, Texas.
Carboni S. 2001. Glass from Islamic Lands: The Al-Sabah Collection, Kuwait National Museum. New York.
Gorin-Rosen Y. 2010. The Islamic Glass Vessels. In O. Gutfeld. Ramla: Final Report of the Excavations North of the White Mosque (Qedem 51). Jerusalem.
Hadad S. 2005. Islamic Glass Vessels from the Hebrew University Excavations at Bet Shean (Qedem Reports 8). Jerusalem.
Hamilton R.W. 1940. Excavations Against the North Wall of Jerusalem, 1937-8. QDAP 10:1–54. 
Magen Y. 2008. Oil Production in the Land of Israel in the Early Islamic Period. In Y. Magen. Judea and Samaria Researches (JSP 6). Pp. 257–344. 
Pollak R. 2003. Early Islamic Glass from Caesarea: A Chronological and Typological Study. Annales du 15e Congrès de l’Association Internationale pour l’Histoire du Verre. New York−Corning 2001. Nottingham. Pp. 165–170.
Pollak R. 2007. Excavations in Marcus Street, Ramla: The Glass Vessels. Contract Archaeology Reports II (Reports and Studies of the Recanati Institute for Maritime Studies Excavations, University of Haifa). Haifa. Pp. 100–133
Sharon M. 1999. Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae, II/B–C. Leiden.
Sharon M. 2004. Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae, III/D–F. Leiden.

Toueg R. 2007. Excavation in Marcus Street Ramla. In Contract Archaeology Reports II. Haifa. Pp. 11–30.