שטח A

שטח A (לפחות 500 מ"ר; איורים 3, 4) משתרע במדרון המערבי של הגבעה, מדרום למערה חצובה שטרם נחפרה, ששימשה כנראה בית בד בתקופה ההלניסטית ולמסתור במהלך מרידות היהודים נגד הרומאים. נחפרו 34 ריבועים (4 × 4 מ' כל אחד) והתגלו שרידים מהתקופה ההלנסיטית, שרידי היישוב א-דוואימה וכן מעט חרסים המתוארכים לתקופות הברונזה הקדומה, הרומית הקדומה, הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
 
סוף התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית. נחשף מפלס פעילות ללא בנייה וכן מילויים, ובהם שברי כלי חרס המתוארכים לסוף התקופה הפרסית ולתקופה ההלניסטית, וכן אבני בנייה האופייניות לתקופה ההלניסטית. נראה שממצאים אלה קשורים למערה שמצפון לשטח החפירה, ששימשה כנראה בית בד בתקופה ההלניסטית; בממצא הקרמי בשטח התגלו נרות שמן רבים מהתקופה ההלניסטית, המחזקים מאוד אפשרות זאת.
 
שלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי. נחשפה יחידת מגורים גדולה, השייכת לכפר א-דוואימה. היחידה כוללת לפחות חמישה חדרים (L111 ,L102 ,L95 ,L77 ,L75) ושתי חצרות (L66 ,L50) מצפון וממערב לחדרים; נראה שסמוך לחצרות בנויים חדרים נוספים שלא נחפרו (איור 4). החדרים והחצרות נבנו במפלסים שונים. הכניסה לחדרים 75 ו-95 הוליכה מחצר 50. רצפות החדרים טויחו בטיח לבן-אפור בהיר ואילו החצר רוצפה באבני קירטון כתושות. תקרות החדרים קשותות. חלק מקירות החדרים טויחו בטיח צבעוני כחול, צהוב, אדום ושחור (W10008 ,W10007 ,W10004). בחלק מהחדרים זוהו שלבי שינויים, הכוללים הגבהת רצפות, ביטול מתקנים וטיוח קירות ורצפות בטיח חום-אדום. בחצר 50 התגלו לפחות שלושה פתחים של מתקנים בנויים או חצובים בסלע.
 
שטח B (תקופת הברונזה הקדומה)
בשטח זה נחפרו 48.5 ריבועים (איורים 5, 6), ובהם נחשפו שלוש שכבות של יישוב כפרי, המתוארך על סמך מיון ראשוני של כלי חרס, פריטי הצור וכלי אבן, לתקופות הברונזה הקדומה 1 ו-4. מיקומו של יישוב זה בגבעה שונה ממיקומו של היישוב מהתקופות המאוחרות שנחשף בגבעה. בחפירה בשטח התגלו גם חרסים מעטים מתקופות הברונזה הקדומה 2 ו-3.
השכבה הקדומה ביותר בשטח כוללת ספלולים חצובים בסלע (L247 ,L240 ,L237). שכבה זו נחתמת ברובד של אדמת חמרה, שמכסה את רוב שטח האתר במטרה למלא שקעים בין הסלעים ולפלס את השטח. בשכבה זו נתגלו שברי כלי חרס מעטים.
בשכבה התיכונה נחשפו שרידי מבנים, בהם הובחנו שני מאפיינים. האחד, קירות המבנים נבנו על שכבת החמרה או על הסלע, חלקם נבנו בהמשך לסלע. השני, הרצפות נחפרו לתוך אדמת החמרה, הנמוכה כדי 0.15 מ' מגובה בסיסי הקירות, כלומר, רצפות המבנים נמוכות מפני השטח שמחוץ למבנים.
בשכבה המאוחרת ביותר נחשפו קירות, שנבנו על אדמת מילוי אפורה; חלק מן הקירות נבנו על קירות קדומים.
בשטח התגלו שברי כלי חרס השייכים למגוון רחב של טיפוסים. בכל השטח התגלו כלים מצריים וחיקויים מקומיים לכלים אלה, המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1א; במקום אחד (L1323) התגלו כלים אלה בשכבת מילוי הישר מעל סלע האם. כן התגלו בכל השטח פריטי צור רבים, ובהם להבי מגל ארוכים, חלק ניכר מהם התגלה על מפלסי הרצפות (L320 ,L305), והם מלמדים שהמבנה שימש בשלב מאוחר של תקופת הברונזה הקדומה. על חלק מלהבי המגל ניתן להבחין בברק שימוש. פריטי הצור כוללים גם מקבות, להבי מגל קטנים וגרעינים.
 
שטח C
שטח C משתרע במדרון הצפוני-מזרחי של הגבעה וצופה אל המורד המערבי של הר חברון. נחפרו 18 ריבועי חפירה (איורים 7, 8), ונחשפו חרסים מתקופות הברונזה הקדומה והברזל, שרידי יישוב מהתקופות הפרסית והרומית הקדומה ושרידי היישוב א-דוואימה. על פני השטח נחשפה עמדה צבאית בת זמננו, שנבנתה באבני גזית בשימוש משני. במרחק 2.5 מ' מדרום-מזרח לעמדה זו נחשף בונקר, שקירותיו נבנו מבלוקים ותקרתו מבטון. אל הבונקר הובילה תעלה מכיוון דרום. העמדה והבונקר חדרו לשכבות קדומות באתר. בשטח התגלו תרמילי כדורים אחדים מנשק קל.
 
תקופות הברונזה הקדומה והברזל. במזרחו של השטח התגלה מעל סלע האם מילוי של אדמה (L507 ,L492), ובו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה 1. נראה כי מילוי זה הונח מעל הסלע טרם בניית המבנה בתקופה הפרסית. כן התגלו בשטח חרסים אחדים מתקופת הברזל, ללא הקשר סטרטיגרפי.
 
התקופה הפרסית. נחשפו חלקי קירות (W40027 ,W40026) ושרידי רצפת אדמה מהודקת (L511) של מבנה. יסודות הקירות נבנו מאבנים גדולות, ועל כן נראה כי היה זה מבנה רחב מימדים. על רצפה 511 נבנו כמה תנורי אפייה. הממצא בשטח כולל כלי אטי יחיד, שברי כלי חרס, ובהם בעיקר פערורים, חרוזים, שברי זכוכית, פלכים וכן משקולות נול רבות שהתגלו על רצפה 511 ומלמדות שבמקום היה נול.
 
התקופה הרומית הקדומה. נחשף חלק ממבנה רחב (10 × 13 מ'). אל המבנה הוליכו שני פתחים, שנקבעו בקיר המזרחי (W40014). הפתח הדרומי מהשניים הוליך אל חדר, שבו התגלה מתקן עגול חצוב בסלע, כנראה מכתש (L457). בחדר זה נחשפה רצפה מטויחת (L487), הניגשת אל הפתח. מצפון-מערב לחדר זה נחשפו צמד בורות מים חצובים דמויי פעמון (L476 ,L474) וביניהם צמד ממגורות עגולות חצובות בסלע (L483 ,L481). נראה כי הבורות והממגורות נחצבו בשטח של חצר. ממזרח לבורות ולממגורות נחשפה רצפה של אדמה מהודקת (L486), ועליה התגלו קורות עץ מפוחמות, שהתמוטטו כנראה מתקרה. בשכבה זו נתגלה ממצא רב, הכולל שברי כלי מידה, ובהם ספלים וקערות, מכלול קרמי עשיר, הכולל נרות הרודיאניים, סירי בישול, קנקנים ועוד, אבני שחיקה, מטבעות מן המאות הא'–הב' לסה''נ וכן זרעים. ייתכן ומבנה זה היה מבנה שירות לווילה שנתגלתה בשטח D (להלן).
 
שלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי. נחשפו שרידי מבנים וכמה בורות מים השייכים לכפר א-דוואימה. בחלק המערבי של השטח נחשף מבנה מגורים (5.8 × 8.8 מ'), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל; בחלקים מהמבנה שימש סלע האם כיסוד לקירות. המבנה כולל שני חדרים (L411 ,L409), והכניסה אליו הייתה מכיוון מזרח. בין שני החדרים נבנתה מדרגה, כתוצאה מהפרשי גבהים ביניהם; סלע האם גבוה יותר בחלק המערבי של השטח. במבנה נחשפו שלושה בסיסי קשתות, המלמדים כי תקרת המבנה הייתה קשותה. ממזרח לפתח נחשפה רצפת טיח לבן, כנראה חלק מחצר שבה התגלה בור מים (L475). בור המים הותקן על חציבה קדומה. פתחו נבנה באבנים לגובה שלושה נדבכים, ועל שפתו התגלה קנקן מים מטיפוס זיר מן התקופה העות'מאנית. בחלק הדרומי של השטח נחשף מכלול חדרים נוסף, השייך כנראה לאותו מבנה מגורים; הוא נתחם מדרום בקיר רחב (W40004). הממצא בשכבה זו כולל מגלים ממתכת, כלי חרס מטיפוס כלי עזה, סוליות נעלים, שברי בקבוקים, קליעי מרגמות ששימשו בשימוש משני ככלי כתישה, וכן מטבעות 'פלסטינה' מתחילת המאה הכ'.
 
שטח D
השטח ממוקם במקום הגבוה ביותר באתר ונחפרו בו 45 ריבועים (איורים 9, 10). נחשפו מבנה רחב מימדים מהתקופה הרומית הקדומה, כנראה ווילה, וכן שרידים מהיישוב א-דוואימה.
 
התקופה הרומית הקדומה. בחלק המזרחי של השטח נחשף מבנה רבוע רחב מימדים, כנראה ווילה, שנבנה בכיוון צפון–דרום. מעל חלקו הדרומי של המבנה התגלו מפולות של מבנים מהיישוב א-דוואימה, שהוסרו בכלים מכניים, ואילו חלקו הצפוני של המבנה נהרס כתוצאה מבנייה ביישוב זה. המבנה מחולק לשלושה אגפים. באגף המערבי התגלה חדר גדול, כנראה טרקלין (L1141 ,L1108 ,L1103 ,L1102). באגף המרכזי התגלתה חצר מרכזית, שרוצפה בפסיפס (L1148), ובמרכזה נבנתה בריכה מלבנית (L1157; שטח 23.9 מ"ר). באגף המזרחי של המבנה נחשף בית מרחץ. נראה שקירותיו החיצוניים של המבנה לא השתמרו, פרט לקיר המערבי (W5700; כ-24.5 מ' אורך השתמרות, 1.40–1.64 מ' גובה השתמרות) וחלקים מהקיר הדרומי (W5703; כ-20 מ' אורך השתמרות, 0.40–0.72 מ' גובה השתמרות); שני הקירות משתלבים זה בזה ויוצרים את הפינה הדרומית-מערבית של המבנה. חלקים מקירות אלה נחצבו בסלע. הפן הפנימי של הקירות טויח בטיח אפור בהיר. המבנה מתוארך על סמך שברי כלי חרס אחדים וסגנון הפסיפס לתקופה הרומית הקדומה.
 
שלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי. במערבו של השטח נחשפו שרידי מבנה (10 × 15 מ'), שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום. נחשפו הקירות התוחמים את המבנה ממזרח, מצפון ומדרום (W5702 ,W5701 ,W5000). קיר 5000 התוחם את המבנה ממזרח (כ-14.8 מ' אורך, 0.72 מ' רוחב, 0.7–1.1 מ' גובה השתמרות) הוא הקיר האיתן ביותר במבנה, ונראה שממזרח לו הייתה סמטה. יסודות קיר זה נבנו הישר על סלע האם. הנדבכים התחתונים של הקיר נבנו מאבנים גדולות, ואילו הנדבכים העליונים נבנו מאבנים בינוניות וקטנות. יסודות קירות 5701 ו-5702 נבנו אף הם ישירות על סלע האם (כ-8.5 מ' אורך, 0.55–0.70 מ' רוחב). בבניית הקירות נעשה שימוש בחומר מליטה חום, העשוי מאדמה ואבנים קטנות. תקרת המבנה נתמכה בשלוש קשתות, כל אחת נשענת על שתי אומנות; השתמרו חמש אומנות. האומנות נבנו באבנים מסותתות גדולות, חלקן בשימוש משני אולי מהמבנה מהתקופה הרומית הקדומה. במבנה נחשפו מפולות של שתי קשתות שנבנו מאבנים גדולות וטויחו בטיח לבן. הקירות הפנימיים במבנה נבנו משורה אחת של אבני גיר רכות והשתמרו לגובה מרבי של שלושה נדבכים; יסודות הקירות הפנימיים נבנו על רצפת דבש חומה.
מדרום-מזרח לשרידי המבנה נחפרו שני ריבועים במטרה לגלות את רצפת הסמטה ואת יסודות קיר 5000. ברוב שטח זה נחשפו מפולות אבנים בינוניות וקטנות. על סלע האם נחשפו כמה ספלולים חצובים (0.15 מ' קוטר) וכן קטע של תעלה חצובה שחתכה חצי עיגול (כ-5.2 מ' אורך חשיפה, כ-0.15 מ' רוחב, כ-0.2 מ' עומק). התעלה נחצבה בכיוון דרום–צפון ועוברת לאחר פנייה מתחת לקיר 5000; היא לא נחשפה במלואה.
בשרידי המבנה התגלו בעיקר שברי כלי עזה מן התקופה העות'מאנית, וכן מעט כלי חרסינה, כלי עבודה ממתכת המתוארכים לתקופה העות'מאנית ולימי המנדט הבריטי, כדורי רובה וכמה מטבעות מימי המנדט. בחציבות בסלע התגלו מעט חרסים מתקופת הברזל, המלמדים אולי שבמקום שכן אתר מתקופת זו נהרס על ידי היישוב א-דוואימה.
במרחק של כ-25 מ' מצפון-מערב למבנה נחפרו ארבעה ריבועים נוספים, והתגלו שרידי מבנים דלים של היישוב א-דוואימה וכן מערה ובה שרידי בית בד בן זמננו. מעל המערה נתגלו אבני פסיפס גס, אולי חלק מרצפת פסיפס שנהרסה.
 
שטח E (שלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי)
שטח זה משתרע בדרום-מזרח האתר, ובו נחפרו 12 ריבועים (איורים 11, 12). במרכז השטח נחשף חלק ממבנה, הכולל חדר ובו מפלס נמוך (L627) ומפלס גבוה (L625). במפלס הנמוך התגלה אזור מפוחם ומלא באפר, ונראה שעמד כאן תנור. במפלס הגבוה נחשפה רצפת טיח שנפגעה כתוצאה מהרס המבנה. קיר (W40207) מפריד בין המבנה לרחוב (L641), שרוצף בחומר מליטה מהודק והנמוך מהמבנה כדי 0.5 מ'. ברחוב התגלו מפולות רבות של אבני בנייה גדולות. ממזרח לרחוב נחשף מבנה נוסף (L631), שרצפתו עשויה מאדמת חמרה מהודקת וגבוהה מהרחוב. בחלק המערבי של החפירה נחשף פתח של מערה (L604). בפתח המערה התגלו שברי כלים מטיפוס עזה, המלמדים שהיא הייתה בשימוש תושבי היישוב. מעל תקרת המערה התגלו קיר (W40201) וסמוך אליו רצפה מפולסת (L611). הממצא בשטח כולל מגוון רב של כלים ממשפחת כלי עזה, כלי מתכת רבים, ובהם חרמשים, גרזן, פטיש וכלי עבודה, המלמדים על אופיו החקלאי של היישוב, וכן סוליות נעליים רבות, גולות, בקבוקי זכוכית לתרופות תכשיטי נחושת ומטבעות, ובהן כמה מטבעות מיל פלסטינה משנות השלושים של המאה הכ', שהתגלו בחלקם בתוך רצפות במבנה.
 
בחפירה התגלו שרידי יישובים ששכנו בשטח הגבעה למן האלף הד' לפסה"נ ועד לימי המנדט הבריטי לא ברציפות. בצפון הגבעה נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברונזה הקדומה. בחלק גדול משטחי החפירה נחשפו שרידי יישוב, המתוארך למן סוף התקופה הפרסית–תחילת התקופה ההלניסטית ועד מרד בר כוכבא (132–135 לסה''נ). נראה שיישובים אלה לא השתרעו בכל שטח הגבעה, אלא הם השתרעו בשטחים שונים בתקופות השונות. יישובים אלה שכנו בגבעה לאורך תקופות ארוכות בשל מיקומה האסטרטגי, על הגדה הדרומית של נחל לכיש ובצומת דרכים קדומות.