בחודשים פברואר–מרס 2016 נערכה חפירה במתחם 'מוסכי העירייה' ברחוב רחה פראייר בבאר שבע (הרשאה מס' 7636-A; נ"צ 181148-373/572548-671; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הכלכלית של עיריית באר שבע, נוהלה על ידי א' שמואלי וע' רסיוק (צילום שטח), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), י' הוסטר (רישום), א' פרייברג (צילום שטח), א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות), י' דלרזון (סרטוט), כ' הרש (ציור ממצא), מ' בלילה וח' ממיליה.
במדרון של גבעה מתונה, סמוך לערוץ של נחל באר שבע, ברח' רחה פראייר, נחשף שטח של כדונם אחד במגרש ששימש בעבר את מוסכי עיריית באר שבע. בשנת 2014 נחפרו חתכי בדיקה במגרש על ידי ו' כרמל-ניקולסקי ואותר בהם בית קברות של קברי ארגז מהתקופה הביזנטית. בית הקברות הוא חלק מבית הקברות של העיר באר שבע בתקופה הביזנטית, שהשתרע ברובו מצפון ומצפון-מזרח לעיר הביזנטית. באזור סמוך, מדרום-מערב לשטח החפירה, נחפר ב-2012 בית קברות של קברי ארגז מהתקופה הביזנטית, ובו קרוב ל-80 קברים (פרץ 2014). מצפון-מערב לאתר נחפרו כ-20 קברים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (וורגה תשנ"ז; לתולדות באר שבע בתקופה הביזנטית ולתפרוסת בתי הקברות שלה ר' גלעד ופביאן 2008; עבאדי-רייס ואייזנברג-דגן 2013).
נחשף מתארם של 31 קברי ארגז שצירם דרום-מזרח–צפון-מערב. הקברים ערוכים בשתי שורות, במפלס אחיד, ולרוב השתמרו היטב. שורה אחת אינה אחידה והקברים בה בולטים החוצה. ייתכן שהיו קברים נוספים גם ממזרח לקברים שנחשפו, אך האזור נהרס בעבודות קרקע בזמן שהשטח שימש את מוסכי עיריית באר שבע. מהחפירה עולה כי בית הקברות משתרע גם מצפון לשטח שנחפר. הקברים בבית הקברות גדולים (מידות חיצוניות כ-2.0 × 0.6 מ') ושימשו כנראה לקבורת בוגרים, וקטנים (מידות חיצוניות כ-1.3 × 0.6 מ') ושימשו כנראה לקבורת ילדים. כל הקברים בנויים מלוחות של אבני קִרטון מהוקצעות חוץ מקבר אחד שנבנה מלוחות של אבני כורכר (L101; איור 3). הקברים נבנו בפיר חפור בקרקע הלס (כ-2 מ' עומק). תחתית הקבר לא דופנה, וקירותיו נבנו מלוחות אבן שהונחו על צדם הצר. מעל הקבר הונחו לוחות כיסוי אחדים. כמחצית מהקברים נמצאו ללא כל אבני הכיסוי, ורק חמישה מהם נמצאו חתומים וכל אבני הכיסוי במקומן (L128 ,L119 ,L118 ,L117 ,L106; איורים 4, 5). הקברים לא נחפרו.
הממצא היחיד בחפירה היה של קנקן מטיפוס 'קנקן עזה' שהוטמן הפוך בקרקע (L125; איור 6).
טבלה 1. הקברים
קבר
|
מידות (מ')
|
איור
|
101
|
0.50 × 1.25
|
3
|
102
|
0.7 × 1.5
|
|
103
|
0.7 × 1.8 |
|
104
|
0.6 × 1.5
|
|
105
|
0.6 × 2.0
|
|
106
|
0.7 × 2.0
|
|
107
|
0.75 × 2.00
|
|
108
|
0.6 × 1.7
|
|
109
|
0.50 × 1.25
|
|
110
|
0.65 × 1.90
|
|
111
|
0.6 × 2.0
|
|
112
|
0.65 × 1.80
|
4
|
113
|
0.7 × 2.0
|
|
114
|
0.65 × 2.00
|
|
115
|
0.65 × 2.00
|
|
116
|
0.65 × 1.10
|
|
117
|
0.70 × 1.55
|
|
118
|
0.7 × 2.0
|
5
|
119
|
0.7 × 2.0
|
|
120
|
0.65 × 2.00
|
|
121
|
0.60 × 1.45
|
|
122
|
0.7 × 1.9
|
|
123
|
0.8 × 1.9
|
|
124
|
0.7 × 1.3
|
|
126
|
0.7 × 1.8
|
|
127
|
0.60 × 1.35
|
|
128
|
0.7 × 1.7
|
|
129
|
0.7 × 1.7
|
|
130
|
0.7 × 1.7
|
|
131
|
0.8 × 2.0
|
|
132
|
0.7 × 1.7
|
|
בחפירה נמצא חלק מבית קברות ששימש את תושבי באר שבע בתקופה הביזנטית. הקבורה בבית הקברות הייתה סדורה בשורות. חשיפת קברים קטנים וגדולים מעידה ככל הנראה על קבורה של ילדים לצד בוגרים. נראה כי חלק מאבני הכיסוי של הקברים נשדד בעבר.
גלעד י' ופביאן פ' 2008. 7,000 שנות התיישבות: השרידים הארכיאולוגיים בבאר שבע מן האלף השישי לפני הספירה עד סוף האלף הראשון לספירה. בתוך י' גרוס וא' מאיר-גליצנשטיין עורכים.
באר שבע מטרופולין בהתהוות. אוניברסיטת בן גוריון בנגב. באר שבע. עמ' 303–331.
וורגה ד' תשנ"ז. באר שבע, המרכז האזרחי. חדשות ארכיאולוגיות קז:131–133.