בחתך בתל עירית תועדו שמונה שכבות, חלקן של אדמה (L107 ,L105 ,L102) וחלקן של חרסים (L108 ,L106 ,L104 ,L103 ,L100), זו מעל זו לסירוגין. הצטברות זו של שכבות מסודרות זו מעל זו מלמדת על שפיכה מכוונת ומתוכננת של השכבות. השכבות נוטות לכיוון דרום, ועל כן נראה כי מרכז השפיכה של השכבות היה מצפון לחתך. השכבות שונות זו מזו בעובי ובהרכב. הצפיפות הגבוהה ביותר של החרסים הובחנה בשכבה 100; נמנו בה 190 ידיות של קנקני עזה, לעומת 56 ידיות בשכבה 106 ו-25 ידיות בשכבה 104. שכבה 102 כוללת אדמה שמעורבים בה אפר וסיגים רבים. בשכבה 104 נמצאו בין החרסים גם מעט שברי לבנים. החרסים שהתגלו בשכבות בחתך גדולים יחסית ואינם שחוקים. בשכבות בחתך התגלו גם פיסה יחידה של מתכת ושבר לסת של כבש או עז. גודל החרסים, העדר השחיקה ומיעוט של ממצאים אחרים מלמדים ששפיכת השכבות בתל ראשונית. נראה כי מקורן של השכבות בפסולת של כבשנים שפעלו בקרבת מקום.

בסוף החפירה הידנית של החתך הוא הועמק באמצעות כלי מכני כדי 0.6 מ' נוספים. בהעמקת החתך, מתחת לשכבה 108, התגלתה אדמה נקייה מממצא ולא התגלו שכבות נוספות של אדמה או חרסים.

 

הממצאים. שכבות החרסים שהתגלו בחתך כוללות בעיקר פסולת של בית יוצר מקומי, ובה שברים של כלי חרס מעוותים ושברי כלים שנצרפו בטמפרטורה נמוכה (איור 5), המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית. המכלול הקרמי כולל קערות פשוטות (איור 1:6, 2), האחת דומה לבסיס של קנקן עזה (איור 1:6); שברים רבים של קערות עמוקות עשויות מטין בהיר נוטה לצהבהב, שלהן שפת מדף או שפה הנוטה כלפי חוץ ומקופלת פנימה (איור 3:6–13) — חלקן עוטר בעיטור בוהן (איור 7:6–12) וחלקן בעיטור טביעה (איור 10:6–13) — כמוהן נמצאו באתרים רבים לאורך מישור החוף וצפון הנגב (נחשוני תשס"ז:92), אך טרם התגלה בית היוצר שייצר אותן וייתכן שהן יוצרו בבית יוצר באזור מפלסים; קערות עמוקות שלהן שפה קצרה אופקית או שפת קרדום (איור 14:6, 15); מגוון קדרות שעוטרו בעיטור גלי וסירוק על החלק העליון של הדופן (איור 19:6–23); כלי בישול, ובהם מכסים (איור 1:7–3), קדרות בישול (איור 4:7, 5), מחבתות (איור 6:7, 7), סירי בישול (איור 8:7–10) ופכי בישול (איור 11:7, 12) שלחלקם שפה צבוטה (איור 12:7); קנקני עזה (Majcherek 1995) מטיפוס 3 (איור 13:7–15) ומטיפוס 4 (איור 16:7, 17); בסיס של גביע (איור 19:7); ופכיות עשויות מחומר של כלי בישול (איור 20:7, 21).

עוד התגלו במכלול הקרמי בתל עירית כלי חרס שלא יוצרו כנראה באתר, ובהם כמה קערות הגשה מיובאות (איור 16:6–18), קנקן שק (איור 18:7) ונרות שמן מטיפוס סנדל (איור 22:7–24).

המכלול הקרמי מהחפירה כולל גם ממצאים מיוחדים מחרס. התגלה גלגל חרס עבה וחלול (איור 25:7), ששימש אולי רעשן (סרי 63:2015), סביבון או גלגל של מרכבת משחק הקשורה אל סוס או סוסים. סוסי חרס ממשחקים התגלו בסביבה בעבר (Rahmani 1981; וכן שני פריטים שנמסרו לאוצרות המדינה מס' 1947-2408 ומס' 2016-49). רוב גלגלי מרכבות המשחק שהתגלו בעבר הם שטוחים, ללא נפח. גלגלים דומים לזה שנחשף בתל עירית נמצאו בחפירה סמוך לכביש 3 (יפורסם בדוח הסופי של אייזנברג-דגן 2016) ובחפירה בגבעת אטון (סרי 61:2015). ממצא מיוחד נוסף הוא שבר של סוס צעצוע מחרס, מעוטר בטביעה של עיגולים קטנים (איור 26:7), ובו חור גלילי. זהו שבר חלקו התחתון של הסוס, שאליו חוברו גלגלי מרכבה. סוסי חרס דומים, עם עיטור טביעה של עיגולים, נמצאו בסקר באזור מפלסים (סרי 46:2015; Rahmani 1981). כן התגלה גוש חמר ובו כמה חורים (איור 27:7). נראה כי גוש זה שימש את הקדר או אולי ילד לשעשוע.

 

על סמך השברים הרבים של קנקני עזה שהתגלו בחפירה נראה אלה היו הכלים העיקריים שיוצרו בבית היוצר הסמוך לתל. שני הטיפוסים של קנקני עזה שהתגלו בתל עירית מתוארכים למן אמצע המאה הה' ועד למאה הז' לסה"נ. הקנקן מטיפוס 4 מאוחר מעט מהקנקן מטיפוס 3, והוא נמשך אל המחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ. שני טיפוסי הקנקנים התגלו באותן שכבות, ולכן אפשר שהם יוצרו בעת ובעונה אחת, אם כי אפשר גם שניקיון הכבשן ובית היוצר לא נערך לאחר כל צריפה וכי השפכים בתל אינם מייצגים פעילות כרונולוגית של בית יוצר.

קנקני עזה עשויים מטין עשיר בלס, שמקורו במישור החוף הדרומי; בעבר הניחו שמקור הטין בעזה ומכאן שם הקנקנים. נראה כי קנקני עזה יוצרו בבתי יוצר רבים, כמוהם התגלו בשנים האחרונות במישור החוף הדרומי, ובהם למשל בשכונת שמשון באשקלון (פדר ואריקסון-גיני 2012), באחוזת המיל השלישי באשקלון (Israel and Erickson-Gini 2013), בחורבת ברקה בגן יבנה (Gadot and Tepper 2003), ביבנה (סגל 2011), בח' אל-חנונה בניר עם (פרץ 2008), בצומת ניר עם (סרי 2010), בתל אשדוד (באומגרטן תש"ס) ובצומת גבעתי (באומגרטן תשס"ב, וראה שם רשימת כבשנים מלאה). חמישה בתי יוצר נוספים תועדו לאורך נחל בשור ונחל שקמה במהלך סקר שנערך בשנת 1991 (ישראל 1993). כן התגלו אתרים, ובהם למשל תל עירית, ובהם פסולת בית יוצר ללא הכבשן עצמו. אם מוסיפים אתרים אלה לבתי היוצר שהתגלו במישור החוף הדרומי, אזי נראה כי מספר בתי היוצר במישור החוף הדרומי עולה באופן משמעותי.

קנקני עזה שימשו בעיקר לאחסון של יין, אך גם של מצרכי מזון אחרים. בתי יוצר רבים נבנו לצד גתות ולעתים גם לצד בתי בד (Hadad 2009). קנקני עזה מותאמים בצורתם המוארכת לאחסון והובלה ימיים. בכמה מקומות ברחבי אירופה התגלו קנקני עזה (McCormick 2001:37; Opris and Rațiu 2016; Tomber and Williams 1986), המלמדים על קשרי מסחר ענפים עם ארץ ישראל בשלהי התקופה הביזנטית.

מדרום לאשקלון, במרחק של כ-10 ק"מ מצפון-מערב לאזור מפלסים, ובמרחק כ-50 מ' מחוף הים, התגלה מחסן בנוי ובו מעל 70 קנקני עזה (Fabian and Goren 2001). הקנקנים במחסן התגלו ניצבים, בסיסם שקוע בחול והם פקוקים בלס מעורב בקש; בבסיס הקנקנים זוהה משקע יין. נראה שקנקנים אלה יועדו לייצוא. בדיקות פטרוגרפיות מלמדות שהקנקנים יוצרו בבתי יוצר באזור מפלסים. בנוסף לעשרות הקנקנים התגלו במחסן 17 מטבעות ברונזה מהשנים 518–601 לסה"נ (Sokolov 2001). תאריך זה תואם לממצא הקרמי משלהי התקופה הביזנטית שהתגלה בתל עירית, ועל כן נראה כי חלק מקנקני עזה שיוצרו בתל עירית יועדו לייצוא. תל עירית היה חלק ממערך נרחב של ייצור וייצוא, שפעל במאה הו' ובתחילת המאה הז' לסה"נ במישור החוף הדרומי.

על סמך הממצאים בחפירה נראה כי לצד הייצור התעשייתי של קנקנים וכלי חרס נוספים ייצרו בבית היוצר הסמוך לתל עירית גם צעצועים. צעצועי גרירה דמויי חיות, שלהם גלגלי חרס, עצם ועץ, היו נפוצים בתקופה הביזנטית (פורת ולוי 1993; Rahmani 1981). נראה כי אחד מסימני ההיכר של הצעצועים שיוצרו בבית היוצר באזור מפלסים הוא השימוש בעיטור טביעה של עיגולים. עיטורי טביעה נפוצים גם על כלי הגשה מאזור מפלסים (Rahmani 1983).