בחודש אפריל 2014 נערכה חפירת הצלה בכפר סולם (הרשאה מס' 7088-A; נ"צ 231830-870/723650-85; איור 1) לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזם, מר זועבי סעיד, נוהלה בידי פ' אבו זידאן, בסיועם של י' יעקבי (מנהלה), ר' מישייב ור' לירן (מדידות), י' ביבס (צילום), א' שפירו (GPS) וח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס).
כפר סולם שוכן למרגלותיה הדרומיים-מערביים של גבעת המורה והוא מזוהה עם היישוב שונם הנזכר ברשימות תחותמס ג' ובמקרא. באתר נערכו בעבר חפירות ארכיאולוגיות רבות ונחשפו בהן שרידי יישוב עתיק יומין שזמנו למן תקופת הברונזה הקדומה ועד ימינו (קובלו-פארן 2006; אלכסנדר 2008; חנא 2008; דללי-עמוס 2009; צינמון 2010; קובלו-פארן 2010; מיטלר 2010; חושקר 2014).
החפירה נערכה בחלקו הצפוני-מזרחי של הכפר, כ-50 מ' מצפון למורדות התל העתיק שבמרכז הכפר המשמש היום בית קברות.
בשטח החפירה (50 מ"ר) נחשפו שלושה ריכוזים של אבני גוויל קטנות (L19 ,L12 ,L10; איור 2). מנח האבנים אקראי ולא הובחנו בהן קווי בנייה כלשהם. מהותם של גלי האבנים אינה ברורה.
בחלק הדרומי של החפירה, צמוד לריכוז אבנים 19 נחשף מפלס אדמה בהירה מהודקת, אולי מפלס חיים.
בחתכיהם של שני בורות בדיקה (L18 ,L17; כ-1.5 × 2.0 מ' כל אחד) ניתן היה להבחין בשני מפלסי אפר (L21 ,L20); מעליהם נמצאו שלדי אדם אחדים פזורים בשטח ללא כל סימן לקבורה מסודרת (איור 2: חתך 1–1).
בחומר שהצטבר על שכבות האפר נמצאו שברי כלי חרס, בהם שש קערות (איור 1:3–6),מכסה (איור 7:3), קדרת בישול (איור 8:3) ושלושה קנקנים (איור 9:3–11), כולם מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית – תחילת התקופה האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ) וכן טבעת ברונזה (איור 4).
בשטח החפירה המצומצם נחשפו ממצאים דלים מאוד המעידים כי השטח מחוץ לגבולות היישוב העתיק. חיזוק לכך ניתן בהעדרם של שרידים ארכיטקטוניים.
שלדי האדם שנמצאו מעל מפלסי האפר היו פזורים ללא הקשר ולכן לא ניתן לקבוע אם היו כאן קברי שוחה חפורים באדמה ומכוסים בגלי אבנים או שאלו שרידיהם של מי שנפלו בקרב שאולי היה כאן במאה הז' לסה"נ, הקשור אולי למאורעות הפלישה הפרסית בשנת 614 לסה"נ.