בחודש דצמבר 2018 נערכה חפירת הצלה ביהוד, מדרום לכביש 461 (הרשאה מס' 8391-A; נ"צ 189380-400/659300-20), בעקבות פגיעה בעתיקות במהלך עבודות תשתית להנחת קו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון תאגיד המים מי אונו, נוהלה על ידי ג' יטאח, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), א' פרץ (צילום), ו' אסמן ומ' קהאן (מדידות ושרטוט), א' דגוט (GPS), י' אגמון (גרפיקה), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), י' מילבסקי (כלי אבן), מ' אורון (פריטי צור), ת' שדיאל (עצמות בעלי חיים), אק"מ ון דן ברינק (ייעוץ מדעי), פ' גנדלמן (הנחיה), וכן ע' עזב וד' בן עמי.
בעשרים וחמש השנים האחרונות נערכו חפירות רבות ביהוד, ונחשפו בהן מפלסי חיים, פירים ובורות מן התקופה הכלקוליתית, מאות קברים, בעיקר מתקופות הברונזה הביניימית, התיכונה והמאוחרת, ושרידי מבנים ומתקני תעשייה המתוארכים למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית (יקואל וון דן ברינק 2014 [איור 1: 6526-A]; יטאח 2016 [איור 1: 7464-A]; יקואל ובארי 2016 [איור 1: 7166-A]; יטאח, גולן וצביבל 2017 [איור 1: 7804-A]; יקואל, אקרמן ואלישע 2018 [איור 1: 7975-A]; Govrin 2015 [איור 1: B-337/2009 ,B-327/2008]). עם זאת, האתר הקדום של יהוד השתרע גם מדרום לתחומה הבנוי של העיר, מדרום לכביש 461. בחפירה שנערכה בשנת 1997 באזור זה נחשפו שרידים דלים מתקופות הברונזה התיכונה 2א' והפרסית, כבשן לייצור כלי חרס מהתקופה הביזנטית, וכן שברי כלי חרס אחדים מן התקופות הכלקוליתית, הברונזה הביניימית והברזל 2 (van den Brink et al. 2014 [איור 1: 2634-A]).
החפירה הנוכחית נערכה גם היא מדרום לכביש 461, במרחק כ-600 מ' ממערב לחפירה משנת 1997 וכ-300 מ' מצפון לנחל יהוד. תועד חתך עמוק, שנוצר כתוצאה מחפירה בכלים מכניים במהלך עבודות התשתית, וכן נחפרו שני ריבועי חפירה במרחק כ-2 מ' מצפון לחתך, והתגלה בהם מפלס חיים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית), ובו ממצאים רבים.
החתך (5 מ' עומק; איורים 2, 3). בחתך הובחנו חמש שכבות אדמה עיקריות (1–5), שרק אחת מהן (2) כוללת ממצא קדום. שכבה 1 העליונה (כ-1 מ' עובי) כוללת אדמת חרסית בצבע חום כהה. שכבה 2 (0.5–1.0 מ' עובי) כוללת אדמה חומה בהירה, שמעורבים בה שברים רבים של כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת, כלי צור ועצמות בעלי חיים. שכבה 3 (1.5 מ' עובי מרבי) כוללת אדמת חמרה בצבע חום בהיר-צהבהב, שלתוכה נחפר מעין פיר (0.5 מ' רוחב, כ-1.3 מ' עומק), אולי חדירה משכבה 2, ובו נמצאו שברי כלי חרס מעטים מן התקופה הכלקוליתית. שכבה 4 (כ-1 מ' עובי) כוללת רובד נוסף של אדמת חרסית בצבע חום בהיר. שכבה 5 התחתונה (0.8 מ' עובי מרבי) כוללת אדמת חמרה בצבע חום בהיר-צהבהב, בדומה לשכבה 3.
ריבועי החפירה (D4 ו-E4; איורים 4, 5). שני הריבועים נחפרו לעומק מרבי של 1.5 מ' מתחת לפני השטח. בחלקם הדרומי נחשף מפלס חיים, הכולל שכבה של אדמת חרסית (L106–L103; איור 6), שמעורבים בה שברי כלי חרס, כלי אבן ופריטי צור, המתוארכים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, וכן עצמות בעלי חיים (להלן, שדיאל). על פני השטח (L102–L100) התגלתה הצטברות של אדמת חרסית, שמעורבים בה בעיקר שברי כלי חרס מן התקופה הכלקוליתית ומעט ממצאים מתקופות מאוחרות יותר.
המכלול הקרמי מהתקופה הכלקוליתית כולל 94 שברים ניתנים לזיהוים של כלי חרס, ובהם 21 שפות. בין היתר נמצאו שברים של קערות V (איור 1:7, 2), קערה ששפתה מעובה (איור 3:7), שני מקטרים (איור 4:7, 5), בזיך (איור 6:7), קדרות מטיפוסים שונים (איור 7:7–9), שאחת מהן (איור 9:7) גדולה ומעוטרת בעיטור חבל מתחת לשפה, פערור (איור 10:7), קנקנים, ובהם קנקן ששפתו מופשלת כלפי חוץ (איור 11:7), קנקן עם ידית צבוטה (איור 12:7) וקנקן עם ידית נקב (איור 13:7), ומחבצות (איור 14:7, 15), האופייניות במיוחד לתקופה הכלקוליתית המאוחרת.
במכלול כלי האבן שלושה חלוקי נחל שעליהם סימני שימוש, שתי שפות של קערות בזלת (איור 1:8, 2), אחת (איור 1:8) נמצאה בשפכים מדרום לשטח החפירה והיא מעוטרת בעיטור גאומטרי פנימי, ושבר מעוטר של רגל מקטר עשוי מבזלת (איור 3:8).
בחפירה נמצאו 27 פריטי צור שהשתמרותם טובה במיוחד, רובם עשויים מחומר גלם חום-אפור, לעתים שקוף, כנראה מתצורת מישאש. המכלול כולל בעיקר פסולת סיתות, וכן חמישה גרעינים וחמישה כלים. פסולת הסיתות כוללת נתזים, להבים ולהבון אחד מצור שקוף, האופייני לתעשיית הלהבונים מהתרבות הע'סולית. כל חמשת הגרעינים הם גרעינים לייצור נתזים; נראה שהם חלק מתעשיית סיתות אד הוק שהתקיימה באתר. הכלים כוללים נתזים משובררים, משוננים ונקר. במכלול לא נמצאו כלים אינדיקטיביים או פורמליים, המאפיינים תרבות או תקופה מסוימת, אולם הרכבו תואם את המוכר לנו ממכלולי צור בתקופה הכלקוליתית.
ארכיאוזואולוגיה
תהילה שדיאל
בחפירה נמצאו 18 שברים של עצמות בעלי חיים (טבלה 1), וזוהו בהם עצם אחת של צאן (Capra/Ovis), עצם אחת של בקר (Bos taurus) ועצם אחת של צבי ארץ ישראלי (Gazella gazelle). יתר 15 שברי העצמות לא זוהו לרמת המין, אלא לגודל גוף בינוני של בעלי חיים, כנראה רובם עז או כבש. התפלגות חלקי השלד במכלול (טבלה 2; Stiner 2002) מראה כי רוב העצמות הן שברי עצמות גפיים ארוכות. נקבע הגיל של הבקר ושל הצבי על סמך דגם שחיקת שיניים: הבקר הוא פרט בוגר ואילו הצבי הוא פרט צעיר (בן 1–2 שנים; Grant 1982). יתר העצמות אינן אינדיקטיביות, ועל כן גילם של יתר בעלי החיים במכלול לא ידוע. על שברי העצמות לא נצפו סימנים של לעיסת טורפים, של חיתוך או של שרפה.
טבלה 1. התפלגות עצמות בעלי החיים לפי מין ולוקוס
המין
|
L102
|
L103
|
L106
|
סה"כ
|
עז/כבש
|
-
|
1
|
-
|
1 (5.5%)
|
בקר
|
-
|
1
|
-
|
1 (5.5%)
|
צבי ארץ ישראלי
|
-
|
-
|
1
|
1 (5.5%)
|
בעלי חיים בעלי גוף בינוני
|
1
|
8
|
6
|
15 (83%)
|
סה"כ
|
1 (5.5%)
|
10 (55.5%)
|
7 (39%)
|
18 (100%~)
|
טבלה 2. התפלגות חלקי השלד לפי מין
חלק השלד
|
בקר
|
עז/כבש
|
צבי ארץ ישראלי
|
בעלי חיים בעלי גוף בינוני
|
סה"כ
|
ראש
|
1
|
1
|
1
|
2
|
5
|
עצמות גפיים
|
-
|
-
|
-
|
8
|
8
|
צלעות
|
-
|
-
|
-
|
5
|
5
|
סה"כ
|
1
|
1
|
1
|
15
|
18
|
הממצאים שהתגלו בחתך ובחפירה מלמדים כי במקום התקיימה פעילות אנושית בתקופה הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית). ממצאים אלה קשורים לאתר מהתקופה הכלקוליתית, ששרידיו נחשפו בשנים האחרונות בתחומה של העיר יהוד (Itach et al. 2019:191–193). לאור הממצאים מן החפירה הנוכחית נראה כי יש להרחיב את תחומו של האתר מהתקופה הכלקוליתית לכיוון דרום-מערב. חפירה זו מצטרפת אל חפירות אחרות, חלקן מן השנים האחרונות, המלמדות על פעילות משמעותית בתקופה הכלקוליתית לאורך אגן נחל איילון (Itach 2018: Fig. 1).
יטאח ג' 2016. תל יהוד. חדשות ארכיאולוגיות 128.
יטאח ג', גולן ד' וצביבל א' 2017. יהוד. חדשות ארכיאולוגיות 129.
יקואל א', אקרמן א' ואלישע י' 2018. יהוד, רחוב העצמאות. חדשות ארכיאולוגיות 130.
יקואל א' ובארי ר' 2016. יהוד, רחוב העצמאות. חדשות ארכיאולוגיות 128.
יקואל א' וון דן ברינק א' 2014. תל יהוד, פרויקט לוגנו. חדשות ארכיאולוגיות 126.
Brink E.C.M. van den, Shmueli O., Yannai E., Kolska Horwitz L. and Vadaei E. 2014. Middle Bronze Age IIA and Later Settlement Remains near Yehud on the Coastal Plain. ‘Atiqot 79:131–174.
Govrin Y. 2015. Excavations at Yehud: The 2008–2009 Seasons. ANGSBA 3:7–160.
Grant A. 1982. The Use of Tooth Wear as a Guide to the Age of Domestic Animals. In B. Wilson, C. Griggson and S. Payne eds. Aging and Sexing Animal Bones from Archaeological Sites (BAR Intl. S. 109). Oxford. Pp. 91–108.
Itach G. 2018. An Enigmatic Structure from the Late Chalcolithic Period near Ben-Gurion Airport. JIPS 48:97–107.
Itach G., Brink E.C.M. van den, Golan D., Zwiebel E.G., Cohen-Weinberger A., Shemer M., Haklay G., Ackermann O., Roskin J., Regev J., Boaretto E. and Turgeman-Yaffe Z. 2019. Late Chalcolithic Remains south of Wienhaus Street in Yehud, Central Coastal Plain, Israel. JIPS 49:190–283.
Stiner M.C. 2002. On In Situ Attrition and Vertebrate Body Part Profiles. JAS 29:979–991.