שטח A. כ-40 מ' ממזרח למעיין נראו על פני השטח שרידים של מבנה גדול (11.6 × 16.0 מ', 1.9 מ' עובי קירות; איור 1). הסקר הבריטי זיהה במבנה כנסייה מן התקופה הצלבנית

(SWPIII:100), אחרים סברו שהיא מן התקופה הביזנטית. בחפירה פורקו מדרגות עיבוד שנבנו בתוך המבנה ועל גבי שרידי הקירות החיצוניים. הפן החיצוני של הקיר הצפוני  בנוי אבני גזית גדולות (0.55-0.27 מ' גובה) והפן הפנימי (5.3 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 2) בנוי אבני גוויל (0.37-0.24 מ' גובה) שצופו בפרסקו. בחלקו המערבי של הקיר נראית קשת ובחלקו המזרחי חלון צר כלפי חוץ שהולך ומתרחב כלפי פנים. בקיר המערבי אותר פתח המבנה (1.66 מ' רוחב). במרכז הקיר המזרחי, במקום המשוער של האפסיס, היתה מפולת של אבני גזית. מקורן ככל הנראה בקיר המזרחי שהתמוטט אולי אל תוך קריפטה. הממצא כולל שברי כלי חרס המתוארכים בעיקר לתקופה הביזנטית וכן שברי רעפים דקים, שברי שיש וכמות גדולה של אבני פסיפס לבנות וצבעוניות. על פי ממצאים אלה נראה שיש לתארך את המבנה לתקופה הביזנטית. עם זאת הקשת בקיר הצפוני היא כנראה אחת מסדרת קשתות צולבות שנועדו לקירוי האופייני לתקופה הצלבנית. נראה אם כן שהמבנה שימש בשתי התקופות. לצד הקיר המזרחי של המבנה נתגלה מטבע מהמאה הי"ט.

 

שטח B. כ-40 מ' ממערב למעיין נראו על פני השטח קירותיו הצפוני והמערבי של מבנה גדול

(8.5 × 12.7 מ') שכיוונו צפון–דרום (2 מ' עובי קירות, עד 2.4 מ' גובה שתמרות). הקירות בנויים מאבני גוויל גדולות (0.45-0.27 מ' גובה, 0.68-0.30 מ' אורך, עד 0.7 מ' עומק). נחשפו גם חלקים מן הקירות הדרומי והמזרחי. בפינות המבנה שולבו אבנים מהוקצעות. שברי כלי החרס שנתגלו על פני השטח במבנה וסביבו מתוארכים רובם לתקופה הממלוכית ומיעוטם לתקופה הביזנטית.

 

שטח C. כ-35-25 מ' מדרום-מערב למקום הנביעה החיצוני של המעיין נמצאת בריכת אגירה תת-קרקעית שהיא חלק ממערכת הנביעה הפנימית של המעיין. לבריכה (6.0-5.5 מ' אורך, 5.3-4.6 מ' רוחב, 6-5 מ' גובה; איור 3) תקרת בטון מתקופת המנדט שהחליפה תקרה קמורה קדומה. נחשפה תקרת הבריכה ונפתחו שני ריבועי חפירה, ממזרח לבריכה ומצפונה במטרה לחשוף ולהבין את חלקיה הקדומים של מערכת המים. בריבוע הצפוני נתגלה פיר מכוסה שממנו ניתן לרדת אל הניקבה המוליכה מן הבריכה אל המעיין. על פני השטח ובשני ריבועי החפירה נמצאו כמויות גדולות של שברי כלי חרס המתוארכים בעיקר לתקופות הביזנטית והממלוכית. הממצא כולל גם לבנים רבות, שברי צינורות חרס של בית מרחץ

(tubuli) ואבני פסיפס המעידים על בית מרחץ שהיה בקרבת מקום. על פני השטח נתגלו שני מטבעות: מטבע זנגי של אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד (1174-1146 לסה"נ; ר"ע 92795) והשני מהתקופה העות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ).

 

שטח D. בין המעיין למבנה מקאם מוסלמי שנמצא 10 מ' מדרומו, נוקו ותועדו כמה תעלות ומיתקני מים. המיתקנים שייכים לשלב השימוש האחרון של המעיין על ידי תושבי הכפר קבו בימי המנדט הבריטי. סמוך לבריכת האגירה החיצונית נתגלה בסיס מיתקן סחיטה של בית בד.