נחשף חלקו הדרומי של מבנה (12.7 מ' רוחב), שנבנה באבנים מהוקצעות מגיר רך. לאורך הקיר הדרומי של המבנה (W2) סדורים בשורה שלושה חדרים, שרצפתם עשויה גיר כתוש (10-5 ס"מ עובי). בחדר המזרחי (5.1 מ' רוחב), הגדול מיתר החדרים, נקבע פתח בקיר הדרומי. בחדר האמצעי (2.2 מ' רוחב) נחשפו הקירות הדרומי, המזרחי והמערבי. על רצפת החדר המערבי (3.2 מ' רוחב) התגלה טבון מעוגל (1 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק). מעל לשרידי המבנה נערמו מפולות של אבני גזית גדולות (0.5×0.6×0.7 מ' מידות מרביות) ומילוי אדמה הכולל אפר המלמד על הרס וחורבן. במילוי אדמה זה התגלו שברי כלי חרס, ובהם בעיקר קערות, קנקנים, סירי בישול וכלי ייבוא רבים. מכלול קרמי זה אופייני לאתרים בגליל המערבי, והוא מתוארך לתקופה הביזנטית (המאה הו' וראשית המאה הז' לסה"נ). בתוך רצפת החדר האמצעי ובמילוי שמעל שרידי המבנה התגלו שלושה מטבעות, מהם שניים תוארכו למאה הד' לסה"נ (ר"ע 106151, 106152). מטבע נוסף שזמנו דומה התגלה על פני השטח (זמנו 361-346 לסה"נ; ר"ע 106153).

 

מעל לשרידי המבנה נחשף קיר ארוך של מדרגת עיבוד (W1; אורך 9 מ', רוחב 0.3 מ', גובה 1.5 מ'), שנבנה היטב מפן אחד של אבנים מהוקצעות בגודל בינוני (0.25×0.30×0.35 מ'). בצדו הדרומי של הקיר, לכיוון המדרון, התגלו מילויים מהודקים ומפלסי חיים המגיעים עד ליסוד הקיר. במילויים אלו לוקטו שברי כלי חרס ומקטרות, המתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית (המאה הי"ח לסה"נ). חלקו המזרחי של הקיר צמוד למבנה רבוע שלא נחפר משלהי המאה הי"ט לסה"נ, ממנו גלויים קטעי קירות במערב (W4) ובדרום (W6). קירות המבנה נבנו באבנים מהוקצעות בשימוש משני, שמקורן כנראה במבנה מהתקופה הביזנטית.

 

באעבלין נערכו בעבר חפירות רבות בהן נחשפו מתקנים, מערות קבורה ומחילות מסתור. בחפירה זו נחשף לראשונה חלק ממבנה מגורים מהיישוב מהתקופה הביזנטית. המבנה מלמד על בנייה כפרית איתנה, העושה שימוש באבני גזית גדולות במיוחד.