בחודש פברואר 2017 נערכה חפירה בכפר העתיק של עין גדי (רישיון מס' 448/2017-B; נ"צ 2373/5965; איור 1). החפירה, מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, נוהלה על ידי ג' הדס וא' פלג-ברקת בסיוע ר' מרחב (מנהלה), ד' פורוצקי (תכניות), א' דה-וינסנס (מחקר כלי חרס) והשתתפו בה מתנדבים מחו"ל ומן הארץ, רובם ותיקי משלחת עין גדי, סטודנטים מן המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, מדריכי בית ספר שדה עין גדי, חניכי מכינת מלח הארץ שבעין גדי ופקחי שמורת עין גדי. החפירה נעזרה בתרומות מקרנות ופרטים בחו"ל ומסיוע של רשות הטבע והגנים.
מטרת החפירה הייתה לחבר את שני חלקי הכפר הביזנטי שנחפרו בשנים 1996–2002 על ידי י' הירשפלד, בשטח שמצפון לבית הכנסת העתיק של הכפר כדי להפכם לאתר מורשת אחד (Hirschfeld 2007).
עד לינואר 2016 חצה צינור מים גדול את שטח החפירות של הירשפלד מצפון לדרום ומנע את האפשרות לחפירה רצופה בכל השטח. הצינור פונה והחפירה החלה בשטח שבו היה מונח (איור 2).
כמו בכל שטח המישור של הנווה, גם כאן פגעה הכשרת קרקעות בשנות החמישים של המאה הקודמת בשרידים הארכיאולוגיים הקרובים לפני השטח וכתוצאה מכך לא שרדו מבנים מן התקופה הממלוכית אלא רק שכבת חורבן ושרפה מתקופה זו, שנחשפה במפלס הגבוה בכמה סנטימטרים מעל שכבת שרפת החורבן של השלב הביזנטי (איורים 3, 4). מתחת לשכבת השרפה הממלוכית, שכאמור לא כללה שרידים אדריכליים, נחשפו שרידי בתי הכפר מן התקופה הביזנטית שנבנו בחלקם התחתון מאבני גוויל ומבוץ ששימש חומר מליטה וטיח, ואילו החלק העליון של הקירות וכמה מן הקירות הפנימיים נבנו בלבני בוץ מיובשות בשמש.
בחפירה (איור 5) נחשף קטע חדש של סמטה – המשכה מזרחה וצפונה של 'סמטת תעלת הניקוז' שנחפרה ב-2016, המובילה לבית הכנסת של הכפר. הקטע החדש של הסמטה חובר צפונה ל'סמטת בית הכנסת' שנחפרה על ידי הירשפלד. מצפון ל'סמטת תעלת הניקוז' נחשפו חדרים אחדים.
ל'חדר הדרומי' (L7010) צורת טרפז ישר-זווית (5.0 × 5.5 מ'), רצפתו עשויה משכבות אחדות של טין צהבהב עדין. התברר שהקיר המזרחי (W700; כ-0.7–0.8 מ' רוחב, 0.4–0.5 מ' גובה השתמרות) בנוי על גבי קיר קדום, אולי מן התקופה הרומית הקדומה (W700A; כ-1.2 מ' רוחב) שראשו נחשף ברצפת החדר.
לאורך הקיר הדרומי (W812) שנחשף וקיר 700 המזרחי, המרוחק כשני מטרים ממערב לקיר המערבי של 'הבריכה העליונה' (W119), נמשכת צפונה סמטה שהיא המשכה של 'סמטת תעלת הניקוז' שנחפרה בעונות הקודמות ומתחברת לסמטה שחשף הירשפלד ממזרח לצינור (
Hirschfeld 2007:75, Fig. 110).
ל'חדר הצפוני' (L7011) שני פתחים, בדרום ובצפון. הפתח הדרומי (כ-1.1 מ' רוחב) מוביל לחדר 7010 והצפוני נחשף רק בחלקו. נחשף חלקו המזרחי של החדר והתברר שלחדר צורת
T שראשו, הפונה מערבה (כ-9 מ' אורך מזרח–מערב, 6 מ' רוחב מרבי), נחפר על ידי הירשפלד וכונה על ידו 'חדר התעשייה', וגם 'חדר שלושת הטבונים' (L3523 ,L3420; ר'
Hirschfeld 2007:71) ונותרה בו מחיצה על גבי התנור האמצעי. בניקוי השטח ליד המחיצה נחשפה שכבת אפר טבונים עבה וקשה. נחפר בור בדיקה, סמוך לפינת הקיר הדרומי (L7012 ,W813), לעומק 0.8 מ' מתחת לרצפה ונחשף נדבך היסוד של הקיר המערבי של חדר 7010 (W628). בחתך הבור נראו עוד כארבע שכבות אפר טבונים בכל עומק הבור.
מצפון ל'חדר הצפוני' נחשף חלקית חדר (L7013) במפלס ראשי הקירות הדרומי והמערבי. השטח גדוש במפולות אבנים ולבנים בעיקר בפינות המערבית והמזרחית.
במהלך החפירה נאספו מעט מטבעות, חרסים ושברי זכוכית. מן הצומח נאספו כמה גושי עץ מפוחמים ומן החי נאספו עצמות. מעניין לציין שרוב המטבעות נאספו בחדר 7010; בחדר 7011 נמצא מטבע אחד בלבד.
אופי הממצא האדריכלי בעונה זו שונה מאופי מבני המגורים שנחשפו בעונות הקודמות בכפר (
הדס 2013). הקירות הביזנטיים שנחשפו השתמרו לגובה נמוך מאוד (0.2–0.5 מ' בלבד), ומעליהם נמצאה שכבת החורבן הממלוכית, סמוכה מאוד אל הרצפות הביזנטיות. כמו כן לא נמצאו על הרצפות גזעי דקלים שרופים, וגם לא כלי חרס שלמים או מרוסקים ומסמרי ברזל. לא נמצאו בעונה זו מתקנים המאפיינים את בתי המגורים, דוגמת תנורי הבישול והמכתשים.
בעונה זו נחשף המשכה המזרחי של 'סמטת תעלת הניקוז'. עתה ברורה הדרך מחלקו הצפוני-מזרחי של הכפר אל בית הכנסת, כפי שהציע הירשפלד (
Hirschfeld 2007: 73). כן החלה חשיפתו מחדש של 'חדר התעשייה' שטיבו אינו ברור עדיין. בעונה הבאה יימשך פינוי המחיצה מעל הטבון המרכזי במערב חדר 7011 ותימשך כמובן חשיפת השרידים מצפון לשטח שנחפר בעונה זו.
Hirschfeld Y. 2007. En-Gedi Excavations II: Final Report (1996–2002). Jerusalem.