בחודשים נובמבר ודצמבר 2009 נערכה חפירת הצלה ממערב לכביש מס' 1, בגבול שכונת ארזי הבירה בירושלים (הרשאהמס' 5759-A; נ"צ 22148/63311), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת CBD, נערכה על ידי א' זילברבוד וי' רפיואנו, בסיוע ר' אבו חאלף וי' אוחיון (מנהלה), מ' קונין, ט' קורנפלד, ב' אנטין וא' בלשוב (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח) וחברת סקיי וויו (צילום אוויר).
החפירה נערכה מצפון למחצבה שנחפרה בקיץ 2009 (הרשאה מס' 5702-A) ומצפון לגבנון סלע סדוק ומבותר מאוד שממנו התרחקו החוצבים מלכתחילה. בראש גבנון הסלע נחפרו לאחר קום המדינה תעלות קשר ונבנו עמדות בטון כחלק מ"הקו העירוני" שחצה את ירושלים עד 1967.
נפתח שטח (כ-1500 מ"ר) ונחשפה מחצבה קדומה. על פני שטח נרחב שרדו מדרגות גדולות (1.5–2.5 מ' גובה) שבהן ניכרים תשלילי אבנים גדולות, תעלות חציבה רבות ועקבות כלי חציבה. המחצבה נחלקת לארבע יחידות (1–4).
יחידה 1
היחידה משתרעת על שטח קטן יחסית (איורים 1–3). בקצה הדרומי העמיקה החציבה וניתן להבחין בחמש מדרגות (0.5–2.0 מ' גובה; איור 2: חתך 1–1). ברצפות המחצבה נחשפו תעלות רבות של חציבה וניתוק אבנים (1.5–2.0 מ' אורך, 0.1–0.2 מ' רוחב, 0.15–0.50 מ' עומק) המאפשרות לשחזר את מידות האבנים שהוצאו (עד כ-1.1×1.5 מ').
בין יחידה 1 לבין מערת קבורה שלא נחפרה הנמצאת ממערב לה נחשף מתקן ריבועי חצוב בסלע (L560; מידות 1.5×1.5 מ') ששלוש מדופנותיו השתמרו היטב (1.5–2.0 מ' גובה) ודופנו הצפונית (0.45 מ' גובה השתמרות) נחתכה על ידי המחצבה. בדפנות הדרומית והמערבית, כ-0.8 מ' מעל הרצפה, נחשפו שני שקעים משולשים (כ-10 ס"מ גובה, כ-4.5 ס"מ עומק) ששימשו ככל הנראה לירידה למתקן. ברצפת המתקן בדרום נחשפה גומת שיקוע עגולה (L561; קוטר 0.2 מ', עומק 0.15 מ'). על הרצפה ועל הדפנות נותרו קטעי טיח אפור (איור 4). ככל הנראה המתקן הוא בור איסוף של גת, שקדמה למחצבה וששאר חלקיה נהרסו בפעולות החציבה.
יחידה 2
מצפון-מזרח למערת הקבורה נחשף הגבול המזרחי (כ-10 מ' אורך לפחות) של יחידה הנמצאת ברובה מחוץ לתחומי החפירה. נחשפו 4–5 מדרגות חציבה (0.5–1.0 מ' גובה) הפונות לצפון ולמערב (איור 5) וכן תעלות (עד 0.5 מ' עומק).
בצפון, מתחת למדרגות החציבה, נתגלו שרידי קבר בנוי (L567) שלא נחפר. הקבר כוסה במילויי עפר ופסולת חציבה, שבתוכם נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית.
יחידה 3
היחידה נחצבה סביב גבנון סלע בולט שממנו משתפלות לדרום ולצפון מדרגות חציבה (כ-1.5 מ' גובה; איורים 2: חתך 2–2, 6). הגבול הצפוני של היחידה נמצא מחוץ לתחומי החפירה.
בצפון נחשפה באתרה אבן שנותקה חלקית מן הסלע (L562; אורך 1.5 מ', רוחב 0.8 מ', גובה 0.5 מ'; איור 7). מלבד אבן זו לא נותרו במחצבה אבנים.
יחידה 4
נחשף בעיקר המפלס התחתון של היחידה, המכיל פסולת חציבה שבה אבנים קטנות (איור 2: חתך 4–4). ברצפה נותרו תעלות חציבה רדודות יחסית (עד 0.15 מ' עומק; איור 8). בדופן הדרומית-מערבית נחשף גבול היחידה (כ-12 מ' אורך לפחות), שבו נחצבו מדרגות חציבה גדולות מאוד (עד 2 מ' גובה; איורים 2: חתך 3–3, 8) הפונות לצפון.
בצמוד למדרגות, בשכבה של שבבי אבנים שכיסתה את הרצפה, נתגלו שני עמודי אבן שבורים; סדקים שנמצאו בהם גרמו לשבירתם במהלך חציבתם (איור 9).
על שכבת הסלע שבתחתית המחצבה ובין מילויי העפר ופסולות שבבי האבן, נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית. בשכבות המילוי הקרובות לפני השטח, שהצטברו על המילוי הקדום, נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית שהגיעו ככל הנראה ממבנים או מתקנים שמחוץ לשטח החפירה.
המחצבה שנחשפה היא חלק מאזור נרחב של מחצבות שהשתרע במחשופי סלעי הגיר הקשה שמצפון לחומות ירושלים. מחצבות אלה סיפקו אבני בנייה לשכונות הצפוניות של העיר בתקופת בית שני ולאחריה.