בחודש ינואר 2016 נערכה חפירת הצלה בעילוט (הרשאה מס' 7866-A; נ"צ 224524/736080), לקראת בניית בניין מגורים חדש. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ע' דללי-עמוס (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ק' קובלו-פארן (הנחייה), מ' שמר (פריטי צור) ופועלים מהכפר מנדא.
שטח החפירה (4 × 6 מ'; איור 1) משתרע בערוץ נחל לרגלי הר בהרן, במרחק כ-300 מ' מצפון למסגד הכפר. בשתי חפירות שנערכו בעבר במרחק 250–300 מ' מדרום-מזרח לשטח, באזור העתיק של הכפר, נחשפו שרידי בנייה למן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה העות'מאנית וכן חרסים מתקופות הברונזה התיכונה 2 והברזל (דללי-עמוס 2009; שלו 2016). במרחק כ-700 מ' מצפון-מזרח לשטח התגלו עדויות לכרייה וסיתות ראשוני של כלי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (הרשאה מס' 7478-A). במרחק כ-2 ק"מ מצפון-מזרח לשטח החפירה נחשף אזור סיתות נרחב מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (ירושביץ 2016).
שטח החפירה נחפר לעומק מרבי של 1.7 מ', ונחשפו בו מחשופי סלע גיר קשה וסדוק ומעליהם אדמת חרסית קשה (איור 2). על פני הסלע התגלו פריטי צור אחדים שהופקו בטכניקת לבלואה (איור 3), האופיינית לתקופה הפליאוליתית התיכונה (250–45 אלף שנה טרם זמננו). פריטי צור אלה שחוקים מאוד, ועל כן נראה כי הם לא הופקו במקום אלא נסחפו לכאן.
נראה כי שטח החפירה נמצא מחוץ לאזור העתיק של הכפר עילוט, בשולי אזור נרחב של מחשופי סלע גיר קשה וסדוק, ששימש חומר גלם לעיבוד כלי צור בתקופה הפליאוליתית התיכונה. חלקים מאזור זה התגלו גם בחפירות שמצפון-מזרח לשטח.