בחודשים מרס ויולי 2016 נערכה חפירה בעין שפרעם (הרשאה מס' 7655-A; נ"צ 218033-67/746739-74; איור 1), לקראת הקמת מבנה מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון זאהי ג'רג'ורה, נוהלה על ידי נ' פייג (צילום), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), מ' קאהן ור' לירן (מדידות ושרטוט) וח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס).
נפתחו שלושה ריבועי חפירה על מדרון מתון של גבעה מצפון לעין שפרעם, בשטח המוניציפלי של אעבלין. נחשפו מתקן ומבנה, שנבנו בשני שלבים (II ו-I; איורים 2, 3), מתקופות הברונזה התיכונה 2א' ו-2ב'. כ-15 מ' מצפון-מזרח התגלו בעבר מבנה מתקופת הברונזה הקדומה 1ב', אסמים מתקופת הב"ת 2ב' ומבנה מתקופות הב"ת 2ב'–הברונזה המאוחרת 1 (פייג 2014). בסקר שנערך באזור בעבר התגלו חרסים מתקופות הב"ת, הברזל, ההלניסטית והרומית (עולמי וגל תשס"ד:34, אתר 51).
שלב II. נחשף מתקן מעוגל (L108; כ-1.1 מ' קוטר; איור 4), ששרד ממנו קיר (W115). במתקן התגלו קערה, פיטסים וקנקן (איורים 1:8, 6:9, 10, 13) שזמנם בין תקופת הב"ת 2א' ל-2ב' (להלן).
שלב I. נחשף מבנה מלבני (4.5 × 13.0 מ'; איור 5) שקירותיו חדרו אל המתקן המעוגל. למבנה חדר מרכזי (L105), שנחשף במלואו, וסביבו שלושה מרחבים (L109 ,L107 ,L106) ששרדו חלקית. קירותיו של חדר 105 (W112 ,W110 ,W104 ,W103) הושתתו על סלע האם ושרדו לגובה שני נדבכים. הרווחים בין סלע האם לנדבך התחתון של הקירות מולאו באבנים ליצירת מפלס אחיד שישמש תשתית לבנייה (איור 6). קירות 110 ו-112 רחבים במיוחד (1.2–1.6 מ' רוחב), ואילו קיר 104 צר יחסית (0.7 מ' רוחב) ושימש אולי קיר מחיצה פנימי. בפנים החדר נחשף רובד אדמה כהה ועליו כלי חרס (איור 8:9, 16; להלן). במרחב 106 נחשפו אבן שחיקה (איור 4:11; להלן) ושני שקעים טבעיים בסלע, שהורחבו, הועמקו בחציבה והוסבו לספלולים (L118 ,L117). במרחב 109 נחשף הפן הדרומי של קיר (W119), ומרחב 107 נחפר בחלקו. המבנה בשלב בנייה זה תוארך לפי החרסים (להלן) לזמן המעבר בין תקופת הב"ת 2א' ל-2ב' ועד תום תקופת הב"ת 2. מעל קירות המבנה, בעיקר מעל קיר 104 ועל פני השטח, התגלו חרסים משלהי תקופת הברזל 1 וראשית תקופת הברזל 2א' (להלן). כ-7 מ' מצפון למבנה נחשף מתקן חצוב (L114; כ-1 מ' קוטר, 0.6 מ' עומק; איור 7) ועל קרקעיתו שברי קנקן (איור 12:9; להלן) מתקופת הב"ת 2.
הממצא
החרסים מתוארכים לתקופות הב"ת 2א'–ראשית תקופת הברונזה המאוחרת 1 ולסוף תקופת הברזל 1–הברזל 2א'. בולטים בהם כלי אגירה (קנקנים ופיטסים) וקדרות. כן התגלו כמה כלי אבן.
חרסים מתקופות הב"ת 2א'–ראשית הברונזה המאוחרת 1. התגלו קערות מטיפוסים אחדים: קערות עגלגלות (איור 1:8–3) המתוארכות לתקופת הב"ת 2א' עד הלמעבר לב"ת2ב'; קערה מזווה (איור 4:8) המחקה כלי Eggshell ומתוארכת למן תקופת הב"ת 2ב' ועד לראשית תקופת הברונזה המאוחרת 1; בסיסי קערות (איור 5:8, 6); בסיס אדן (איור 7:8), האופייני לקערה מזווה, מתקופת הב"ת 2; וידית זיז (איור 8:8) של קערה מתקופת הב"ת 2א'.
נמצאו קדרות שלהן ידית מדף ישרה (איור 9:8–11) – הבולטות מבין הקדרות שהתגלו, הופיעו לראשונה ביקנעם בראשית תקופת הב"ת 2 וייצורן פחת מאוד בשלהי התקופה (
Ben Ami and Livneh 2005:270). כן התגלו קדרות משלהי תקופת הב"ת 2 (איור 12:8, 13).
נמצאו סירי בישול, כ-90% מהם התגלו במרחב 109. הסירים מזווים (איור 1:9–5) ולחלקם שפת מרזב. סירים כאלה נחשפו ברחבי הלבנט ותוארכו למן תקופת הב"ת 2ב' ועד לראשית תקופת הברונזה המאוחרת (
Ben Ami and Livneh 2005:276, Type CP C).
נמצאו פיטסים, רובם סמוך למתקן 108 בשלב
II ומעליו, צמוד לנדבך העליון של קיר 112 בשלב
I, ובהם שלושה טיפוסים: פיטסים דמויי חבית שלהם שפה מעובה (איור 6:9, 7), פיטסים שלהם מפתח רחב (איור 8:9) ופיטסים סגלגלים (איור 9:9). פיטסים מטיפוסים אלה נחשפו בעבר באתרים המתוארכים לשלהי תקופת הב"ת 2א' עד שלהי הב"ת 2 (
Ben Ami and Livneh 2005:285). הפיטסים דמויי החבית התגלו גם באתרים מראשית תקופת הברונזה המאוחרת (
Ben Ami and Livneh 2005:286, Type PII). כן התגלו בסיסי פיטסים (איור 10:9, 11).
נמצאו קנקנים מטיפוס כנעני (איור 12:9, 13), שהיה נפוץ בתקופת הב"ת 2א' ופחת בסופה של תקופת הב"ת 2, וקנקנים (איור 14:9–16) המתוארכים לתקופת הב"ת 2א' וכן לתקופת הב"ת 2ב', אך בכמויות קטנות יותר ובתפוצה נרחבת פחות (
Ben Ami and Livneh 2005:292). לרוב הקנקנים בסיס פחוס, ולחלק קטן מהם בסיס שטוח (איור 17:9).
על ראש קיר 104 נחשף נר (איור 18:9) מתקופת הב"ת 2 ועליו סימני פיח.
מכלול דומה של כלי חרס מתקופות הב"ת 2א'–ראשית תקופת הברונזה המאוחרת 1 נחשף בעבר בתל יקנעם (
Ben Ami and Livneh 2005).
חרסים מסוף תקופת הברזל 1–תקופת הברזל 2א'. התגלו כלי חרס בלוקוסים עליונים בחדר 105 ובמרחב 109 ומעל קירות 103 ו-104, בהם: סירי בישול (איור 1:10–3) האופייניים לראשית תקופת הברזל 2 ומופיעים כבר בסוף תקופת הברזל 1 בשכבה XVII בתל יקנעם ובתענך (
Mazar 2015:12–13); קדרה מטיפוס האופייני לאתרי צפון הארץ בתקופות הברזל 1–ראשית הברזל 2א' (איור 4:10;
Mazar 2015:11); קדרה מראשית תקופת הברזל 2א' (איור 5:10); קנקן משלהי תקופת הברזל 1 (איור 6:10), שכמותו התגלה בשכבה H9 במגידו, המתוארכת לתקופה זו (
Mazar 2015:15); קנקן (איור 7:10) שכמותו מופיע במכלולי תקופת הברזל 2א' באתרי החוף הצפוני (
Lehmann 2015:119); שבר מעוטר של פך משלהי תקופת הברזל 1 (איור 8:10) שכמותו נחשף בשכבה H9 במגידו (
Mazar 2015:15); ופך מסננת (איור 9:10) מתקופת הברזל 1.
כלי אבן. התגלו עליים מבזלת (איור 1:11, 2), אבן כתישה (איור 3:11) ואבן שחיקה (איור 4:11). הכלים שימשו לכתישת מזון ולטחינת דגנים והם מוחלקים למשעי ומבריקים משימוש.
כלי האגירה שנמצאו במתקן המעוגל מלמדים שהמתקן שימש כנראה אסם. האסם מצטרף לאסמים שהתגלו בעבר מצפון לאתר, ומחזק את ההנחה שבאתר ובסביבתו אגרו תבואה שסופקה כנראה לאחד מהיישובים בתלי החוף ששגשגו בתקופות הב"ת 2א' ו-2ב'. בשלב מסוים חדל האסם לשמש ומעליו נבנה מבנה. ייתכן שהאסם חדל לשמש בעקבות משבר כלכלי שפקד את האזור בשלהי תקופת הב"ת 2, והביא לנטישת תל כברי (
פייג 2017), אם כי לא ברור אם השימוש באסמים פסק באזור כולו. המבנה שנבנה מעל לאסם חלש מהגבעה על שטח נרחב סמוך לרצועת החוף. קירותיו רחבים במיוחד ואולי שימש מבצר שאפשר שליטה על שטחים חקלאיים, כגון חורבת מלטה (
Covello-Paran 2008), ועל דרכי אספקת התוצרת. כלי החרס משלהי תקופת הברזל 1–ראשית תקופת הברזל 2א' מלמדים על המשך ההתיישבות באתר בתקופות אלה.
עולמי י' וגל צ' תשס"ד.
מפת שפרעם (24) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
פייג נ' תשע"ח. ממצאים מתקופות הברונזה והברזל ממערב לתל בירה. עתיקות 89:*39–*74.
Ben-Ami D. and Livneh A. 2005. The Typological Analysis of the Pottery of the Middle Bronze and Late Bronze Ages. In A. Ben-Tor, D. Ben-Ami and A. Livneh. Yoqne‘am III: The Middle and Late Bronze Ages; Final Report of the Archaeological Excavations (1977–1988) (Qedem Reports 7). Jerusalem. Pp. 247–348.
Covello-Paran K. 2008. Excavations at Horbat Malta, Lower Galilee. 'Atiqot 59:5–79.
Lehmann G. 2015. Iron Age IIA–B: Northern Coastal Plain. In S. Gitin ed. The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors from the Iron Age through the Hellenistic Period 2. Jerusalem. Pp. 115–133.
Mazar A. 2015. Iron Age I: Northern Coastal Plain, Galilee, Samaria, Jezreel Valley, Judah, and Negev. In S. Gitin ed. The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors from the Iron Age through the Hellenistic Period 2. Jerusalem. Pp. 5–69.