שטח A. בחלקו הדרומי של המסגד, בין שתי שורות עמודים, נחפר ברצפת האבן חתך עד לסלע האם (0.45 מ' עומק; איור 1) והתגלו בו שלוש שכבות של תשתית הרצפה. בשכבה העליונה נחשפו מטבע מהתקופה הרומית ומעט חרסים מהתקופה הביזנטית.

 
שטח B. נחפרו שני ריבועי בדיקה בסמטה ממזרח למסגד, ששימשה בתקופה הביזנטית וחדלה לשמש בתקופה האסלאמית הקדומה עם בניית הקיר המזרחי של המסגד. ריבוע אחד נחפר צמוד לקיר המסגד והתגלו בו שכבות מפולת והצטברויות לס המלמדות על תקופת נטישה. תחתן ועד לסלע האם התגלו רצפות עפר מהודק מהתקופה הביזנטית שהונחו על שכבות תשתית. הריבוע השני נחפר במעלה הסמטה ונחשפה בו רצפה מהתקופה הביזנטית.
 
שטח C. נחפר ריבוע במכלול מגורים גדול הפונה אל רחבת המסגד. החפירה הופסקה מסיבות טכניות.
 
שטח D. בפינת חדר במבנה שפתחו נאטם בבנייה (איור 2) נחפר ריבוע בדיקה עד לסלע האם. בשכבה העליונה נחשפו אבני בנייה רבות, בהן אבני קשת ולוחות אבן גדולים ששימשו תקרה. בין אבני הבנייה נחשפה אדמת לס שהצטברה לאחר קריסת המבנה. על רצפת המבנה נחשפו שברי נרות מהמאות הו'–הז' לסה"נ. מתחת לרצפה נחשפה תשתית ובה חרסים ומטבעות מהתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ לכל המוקדם).
 
שטח E. נחפר ריבוע בערמת אשפה שהצטברה במבנה שננטש (איור 3), מצפון-מערב למאגר המים הצפוני. בערמת האשפה נחשף אפר בגוון אפור אחיד וממצא עשיר ובו חרסים מהתקופה האומיית (המאות הז–הח' לסה"נ), זכוכית, שרידי אריגים, עצמות בעלי חיים, גללי בעלי חיים וממצא בוטני, בעיקר זרעי תמר, זית, שעורה וחיטה. רצפת המבנה עשויה עפר מהודק ועליה התגלו מעט אבני מפולת. ברצפה ומתחתיה נחשפו שכבות עשירות בעצמות בעלי חיים (עז/כבש וחזיר) ובחומר אורגני וזרעים (גפן, זית, חיטה ושעורה). כן התגלו בהן חרסים ומטבעות מהתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ).
 
שטח F. סמוך לפתח של מבנה מגורים (בית הבריכה) נחשף משקוף ששימש מדרגה בשימוש משני (איור 4). בחלקו העליון של המשקוף שלוש רוזטות(?) שחוקות ומעליהן נכתב ביוונית "האטריום(?) של הכנסייה הקדושה". הכתובת נצבעה באדום ועוטרה בצלבים משני צדיה. לצד המשקוף הונחו שתי אבנים שטוחות ומוחלקות ששימשו מדרגות נוספות. תחת המדרגות ועד לסלע האם נחשפה תשתית ובה מעט ממצא מהתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ).
 
שטח G. בחדר הדרומי של בית הבריכה, ששימש אורווה ובה שני אבוסים, נחפר חתך ליד האבוס המזרחי. בחלקו העליון של החתך נחשפה אדמה ובה ממצא מעורב מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה לצד ממצא בן זמננו (איור 5). תחתיה התגלתה מפולת ותחת המפולת, על סלע האם, נחשפה שכבת אדמה עשירה בחומר אורגני, שתוארכה לתקופה האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ).
 
שטח H. נחפרו ארבעה ריבועים במאגרי המים הצפוני (H1) והדרומי (H4–H2). סמוך לקיר הדרומי של המאגר הצפוני נחפר חתך (ריבוע H1; כ-3 מ' עומק), ונחשפה בו רצפת המאגר, עשויה טיח אפור ומשופעת לצפון. הרצפה הונחה על שני מפלסים של אבנים קטנות שהונחו על סלע האם. מעל לרצפה התגלתה שכבת אדמה (0.5 מ' עובי) ללא אבנים, ובה רבדים דקים של אדמה חומה בהירה ששקעה במים בעת השימוש במאגר (איור 6). סמוך לקיר הצפוני של המאגר הדרומי נחפר חתך (ריבוע H2; כ-2.5 מ' עומק), ונחשפה בו רצפת המאגר, משופעת קלות לדרום-מערב. על הרצפה התגלתה שכבת טיח ותחתיה שתי שכבות של אבנים קטנות שלוכדו במלט אפור והונחו על סלע האם. בשכבות העליונות בריבועים התגלה ממצא בן זמננו, ומעל לרצפות של מאגרי המים ותחתיהן התגלה ממצא מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ).
 
שטח I. בחדר במבנה מגורים שננטש, סמוך לשטח E, נחפר ריבוע במטרה לבדוק אם המבנה ננטש עקב רעידת אדמה. מעל הרצפה התגלו שכבה של אדמת לס ומעליה מפולת של אבני בנייה, ובהן אבנים של קשת שלמה ולוחות אבן מהתקרה (איור 7), המלמדות כי המבנה קרס לאחר נטישתו. תחת הרצפה ועד לסלע האם נחשפו שברים רבים של כלי חרס וזכוכית מהתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ לכל המוקדם). בתשתית הרצפה התגלה מטמון מטבעות קטן מאמצע המאה הו' לסה"נ לכל המאוחר.   
 
שטח J. מצפון-מערב למאגר המים הצפוני נחפר ריבוע במבנה מגורים שפתחו נאטם בבנייה. בשכבות של פני השטח ועד לרצפת המבנה התגלו אבני בנייה רבות. מעל לרצפה נחשפו לוחות אבן גדולים ששימשו תקרה קורות גג גדולות ואבני קשת (איור 8). אומנת הקשת נחשפה בחתך המזרחי של הריבוע. על הרצפה התגלו מעט חרסים מהתקופה הביזנטית. צמוד לחתך הצפוני של הריבוע נחשף תנור. תחת הרצפה ועד לסלע האם התגלתה אדמה מהודקת ובה מעט ממצא המתארך את זמן הקמת המבנה למאה הה' לסה"נ לכל המוקדם.
 
שטח K. נחפרו שני ריבועים (K2 ,K1) בערמת אשפה במבנה שננטש, מצפון-מזרח למסגד ולכנסייה הדרומית. ריבוע K1 נחפר בחדר המזרחי של המבנה, ומעל לרצפה נחשפה בו ערמת אשפה בגוון אפור אחיד ובה ממצא בוטני עשיר: אגוז, רימון, זית, תמר, חיטה, שעורה ועוד, וזואולוגי: עז/כבש ודגים, ושברים של כלי חרס וזכוכית מראשית התקופה האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ). תחת ערמת האשפה נחשפה הרצפה, העשויה עפר מהודק, ועליה מפולת אבנים וטיט מהקירות. תחת הרצפה נחשפו חרסים מהתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ לכל המוקדם). בקיר המערבי של החדר, ששימש מחיצה בינו ובין החדר המערבי (להלן), נחשף פתח שנסתם בבנייה (איור 9). ריבוע K2 נחפר בחדר המערבי של המבנה, ובו, בראש ערמת האשפה, נחשף מתקן ובו חלוקי נחל שרופים רבים ששימשו לבישול או לאפייה. בערמת האשפה התגלה ממצא דומה לזה שנחשף בערמה בחדר המזרחי. על הרצפה נחשפו מתקן פינתי עשוי אבנים בינוניות וטיט, ובו שרידי פחם, עצמות וקשקשי דגים רבים. תחת הרצפה התגלה ממצא מהתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ לכל המוקדם).
 
שטח L. נחשפה תעלת ניקוז שניקזה מי ביוב של מבני מגורים אל מחוץ ליישוב (איור 10). התעלה בנויה וקורתה בלוחות אבן, לצדה נחשפה רצפת אבן שהונחה על תשתית עפר מהודק. תחת הרצפה נחשפו שכבות עפר, אבנים ואפר, ובהן חרסים מהתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ לכל המוקדם). באדמה שהצטברה בתוך התעלה התגלו עצמות בעלי חיים, קשקשי דגים ושברים של ביצי עופות.
 
שטח M. נחפרו שני ריבועים בערמת אשפה בשולי היישוב (איור 11). בריבוע הצפוני נחפרה שכבת פני השטח בלבד ונחשפו בה כלי חרס ומטבעות מהתקופה הביזנטית (המאה הו'–ראשית המאה הז' לסה"נ) ומעט כלי עזה שחורים מהמאה הכ' לסה"נ. בריבוע הדרומי נחפר חתך משכבת פני השטח ועד לסלע האם ונחשפו בו שכבות נטויות של עפר, אפר, פסולת חציבה, פסולת סיתות וחומרי בנייה. שכבות האפר הכילו עצמות בעלי חיים, ממצא בוטני: אגוז, זית, תמר, גפן, חיטה ושעורה, אריגים ושברים של כלי חרס וזכוכית מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).
 
שטח N. נחפר חתך בערמת שפכים בשולי היישוב, מדרום-מזרח לשטח M. מיעוט הממצא הארכיאולוגי וממצא בן זמננו מלמדים כי הערמה נוצרה במאה השנים האחרונות, קרוב לוודאי בזמן החפירות של משלחת קולט באתר.
 
שטח O. נחפר חתך בערמת אשפה בקרבת ערוץ נחל זיתן, ונחשפו בה שכבות של פסולת בנייה וחציבה ולבני בוץ, וביניהן שכבות מעטות של אפר ובהן ממצא מהמאות הו'–הז' לסה"נ.
 
שטח P. נחפר ריבוע מפני השטח ועד לסלע האם בערמת אשפה סמוך לשטח M (איור 12), ונחשפו בו עצמות בעלי חיים, ממצא בוטני וחרסים מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ), בהם קרמיקה נבטית וסיגילטה מזרחית.
 
שטח Q. נחפר ריבוע לצד קיר (0.2–0.3 מ' רוחב) התוחם את האתר ממזרח, סמוך לתעלה בנויה המנקזת שפכים אל מחוץ ליישוב, ונחשף בו מעט ממצא מהתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ לכל המוקדם).
 
שטח R. בחתך שנחפר בשובך יונים מדרום-מערב לשבטה (Hirschfeld and Tepper 2006:86–94) נחשף הקיר ההיקפי של השובך (1 מ' רוחב), שהפן החיצוני שלו נבנה מאבן והפנימי מלבני בוץ.בחלל השובך התגלו עצמות יונים, צינורות חרס ומעט חרסים מהתקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ לכל המאוחר).
 
שטח S. נחפרו שני ריבועים ברצפת הסיטרות הדרומית והמרכזית של הכנסייה הדרומית. בתשתית הרצפה נחשף ממצא מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ).
 
שטח T. נחפר חתך ברצפת סמטה, סמוך לקירות תמך של מבני מגורים ולפתח האטום של המבנה בשטח J. נחשפו שתי רצפות הניגשות לקיר תמך ומאוחרות לו ותחתיהן רצפה הקדומה לקיר, שהושתתה על סלע האם. התגלה ממצא מהתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ).
 
הממצאים מערמת האשפה בשטח P מלמדים שהיישוב בשבטה נוסד בתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ). עיקר הממצא באתר מתוארך לתקופה הביזנטית (המאה הה'–ראשית המאה הז' לסה"נ) ולכן נראה כי היישוב התרחב ושגשג בתקופה זו. בערמות האשפה שנחפרו מחוץ ליישוב התגלו ממצאים מהתקופה הביזנטית המלמדים כי האשפה פונתה בתקופה זו באופן מאורגן וקהילתי. ייתכן שהפסולת האורגנית שימשה לטיוב השדות החקלאיים שפרחו בעת ההיא. סימנים לנטישת היישוב ניכרים לפני המאה הז' לסה"נ, הבתים ננטשו והפתחים הראשיים של חלקם נאטמו בבנייה (Tepper, Weissbord and Bar-Oz 2015). נראה שחלק מגגות הבתים קרסו לאחר מכן ברעידת אדמה שזמנה המדויק והיקפה אינם ידועים. בערמות האשפה שנחפרו בבתים נטושים בתוך היישוב התגלה ממצא מהתקופה האומיית (המאה הח' לסה"נ לכל המאוחר) המלמד שבתקופה זו פינוי האשפה אל מחוץ ליישוב פסק וכן פסק השימוש בפסולת אורגנית לטיוב שדות. כן נראה שמספר הבתים המאוכלסים פחת מאוד בתהליך שהחל כבר במאה הו' לסה"נ והתעצם בראשית התקופה האומיית. מכאן שבתקופה האומיית חל שינוי בהיקף היישוב, בארגונו ובניהולו. המשקוף נושא הכתובת והצלבים, ששימש מדרגה בשימוש משני, מלמד כי חל שינוי גם בדתם של התושבים, שלא היו נוצרים עוד. המסגד תוארך בעבר למאה הח' לסה"נ ונטען ששימש לצד הכנסייה הדרומית הסמוכה (Moor 2013), אך בבחינה מחודשת התגלה שימוש משני נרחב בפריטים ארכיטקטוניים, חלקם נושאים צלבים, שמקורם אולי בכנסייה שנהרסה. נוסף על כך, נראה שבעת בניית המסגד נאטמו פתחים קודמים ובוטלה סמטה סמוכה. לכן נראה כי הכנסייה הדרומית והמסגד לא פעלו זה לצד זה ושהמסגד אף הוקם רק לאחר שהכנסייה נהרסה או ננטשה. לאור זאת, ייתכן שבין שלהי התקופה הביזנטית לראשית התקופה האסלאמית היה בשבטה פער יישובי והאוכלוסייה הנוצרית התחלפה באוכלוסייה מוסלמית. היישוב ננטש לחלוטין בשלהי המאה הח'–ראשית המאה הט' לסה"נ.