חפירה א'. נפתח ריבוע בתוך הצטברות אדמה שהכילה כמות גדולה למדיי של חרסים (איור 2). בשכבה העליונה אותרו שברים של כלים מטיפוס 'ראשייה אל-פוחאר', המתוארכים לתקופה העות'מאנית ולימי המנדט הבריטי (Stern 2016), וכן אולר (איור 3) שנמצא בין שורשיו של עץ זית. בתצלומים מראשית המאה הכ' נראה כי בשטח זה ניטעו עצי זית בשלהי שנות ה-40 של מאה זו (מילשטיין 2005). לפיכך נראה כי האולר וכלי החרס הם מזמן נטיעת הזיתים במקום.
בשכבת קרקע עמוקה יותר נמצאה כמות קטנה של שברי פיטסים וידיות העשויים מחומר גס מטיפוס GCW, אשר מוכרים בגליל (איור 1:4), ומתוארכים לתקופה ההלניסטית. מן התקופה הרומית המאוחרת נמצאו שברי קערות מטיפוס כפר חנניה B3 (איור 2:4) וכפר חנניה C1 (איור 3:4), וכן קנקן שלו שפה מדורגת הדומה לאלו שיוצרו בשיחין (איור 4:4). לתקופה הביזנטית ניתן לייחס קנקן שלו שפה מעובה כלפי חוץ ורכס בבסיס הצוואר (איור 5:4).

 

חפירה ב'. בריבוע שנפתח נחשפו בחתך המערבי אבני בנייה מסותתות, וחציבה שהייתה אולי כניסה למבנה שלא השתמר (איור 5). סמוך לחציבה נפערו בסלע פתחים אחדים אל חלל תת-קרקעי (איור 6) שבו הובחנו שרידי משכבים חצובים של מערת קבורה, בדומה לאחרות שזוהו בשטחים הסמוכים (ברגר, לירן ונגר 2017). חלל המערה לא נחפר; הוא כוסה ונאטם, והריסתו נמנעה. הממצא בחפירה היה דל, וכלל מעט חרסים שחוקים מן התקופות הרומית, הביזנטית והממלוכית.