אתר משנה 3

נפתחו שלושה שטחים (CA) שבהם הוגדרו ארבעה שלבים סטרטיגרפיים (I–IV).
שטח A (איורים 2, 3). שלב IV הקדום נחשף בעומק של 3–4 מ', והתגלו בו בורות רבים שחלקם גליליים וחלקם דמויי פעמון (איורים 4, 5). חלק מהבורות נחפרו עד למפלס החלוקים של הנחל, ששימש מעין רצפה בקרקעית הבורות. במילוי האדמה שהתגלה בבורות נמצאו חרסים, פריטי צור ועצמות של בעלי חיים. באחד הבורות התגלה ריכוז של צדפים שמקורם בנהר הנילוס ובים התיכון. כן התגלו בבורות זרעידגנים רבים וייתכן לפיכך שהבורות שימשו ממגורות.
בשלב III מולאו הבורות משלב IV. מעל אחד הבורות התגלתה מצבה מאבן משולשת גדולה שהונחה על צדה הצר (איור 6). מעל רוב הבורות הונחו חלוקים ומעליהם הותקנה רצפה מאדמה אפורה כהה מהודקת (ר' איורים 3, 6). על הרצפה נחשפו כמה מוקדי אפר ולידם סירי בישול באתרם (איור 7). ליד אחד הסירים התגלה אגן חרס גדול באתרו ובתוכו קערה מטיפוס V shape (איור 8). מוקדי האפר מלמדים שהרצפה הייתה מפלס פני השטח בשלב זה. מעל הרצפה התגלתה הצטברות של אדמת סחף דקת גרגר (1.8 מ' עובי; איור 9) ללא שרידים אנתרופוגניים. ייתכן שמקורה של הצטברות זו בהצפה של הנחל שהובילה לנטישת המקום. בחתכי בדיקה שנערכו בין שטחים B ו-D התגלו רבדים של סחף נחלי המחזקים הנחה זו.
בשלב II נחשפו עיקר שרידי היישוב: התגלו ארבע מערכות תת-קרקעיות גדולות(איורים 10, 11) ובורות שנחפרו לתוך אדמת הסחף שכיסתה את השרידים משלב III. במערכות התת-קרקעיות נחשפו חללים (7 × 8 מ' גודל מרבי; 2.5 מ' עומק מרבי), ובין חלקם מחברות מנהרות אופקיות או משופעות (איור 12). דופנותיהם של חלק מהחללים דופנו בחלוקים גדולים שהובאו מהנחל או בלבני בוץ. בפני השטח נחפרו גרמי מדרגות המובילים מטה אל המערכות, חלקם דופנו באבנים (איור 13). מעל לחלק מהחללים התגלה פיר לאוורור ולתאורה (איורים 14, 15). אחת המערכות נפגעה מסלילתו של כביש 31 והשתמר מתארה החיצוני בלבד. מעל רצפות החללים התגלו שברים של כלי חרס, בהם כלי אגירה, כלי בישול ומחבצות. לאחת המערכות פתח מלבני ולפניו הונחה אבן שחיקה גדולה ששימשה מדרגה (איור 16). עוד התגלו אבני שחיקה גדולות, פריטי צור, ובהם להבי מגל רבים, וכלי עצם. נוסף על המערכות התת-קרקעיות התגלו בשלב זה בורות רבים, חלקם גדולים, שעומקם מטרים אחדים, וחלקם קטנים ורדודים (0.5–1.0 מ' עומק). דופנותיהם של חלק מהבורות דופנו בחלוקים גדולים שהובאו מהנחל או בלבני בוץ (איורים 17, 18). במילוי אדמה בחלק מהבורות התגלו גרעינים של חיטה, שעורה ועדשים וחרצני זיתים. כן התגלו שני בורות שרפה סגלגלים (1.4 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק) מלאים באפר.
בשלב I מולאו רוב המערכות התת-קרקעיות והבורות משלב II באדמה (איור 19), ונחשפו בה פיטוליתים (מינרלים סיליקטים אמורפיים הנוצרים בתוך צמחים); ספירוליתים (סידן פחמתי מיקרוסקופי הנוצר בגללים של בעלי חיים); גרעיני חיטה ושעורה; שברים של כלי חרס, בעיקר קערות מטיפוס V shape ומחבצות; פריטי צור, ובהם להבי מגל רבים; שני ראשי אלה מאבן; ושברים של כלי אבן, בהם כלי שחיקה וכתישה. במילוי אדמה באחד הבורות הגדולים משלב II (2.5 מ' קוטר, 2.4 מ' עומק; איור 20) התגלו פריטי צור, בהם גרעינים, להבונים ואלפי נתזים, ככל הנראה פסולת סיתות. על חלק מפריטי הצור זוהו סימנים הנוצרים לרוב מתהליך חימום מכוון של סלעים צורניים. מעל למילוי האדמה של רוב הבורות התגלו ערמות של חלוקים, שנועדו אולי לסמן את מיקום הבורות (איור 21, ר' איורים 11, 15, 16). מעל כמה מהבורות התגלו שני מתקנים דמויי פרסה (איורים 22, 23), שקירותיהם נבנו מחלוקים גדולים לגובה מרבי של שני נדבכים ונקבע בהם פתח. במתקנים לא התגלו ממצאים. בדרום השטח התגלה מבנה מלבני גדול (2 × 3 מ'; איור 24), שקירותיו (1 מ' רוחב, 1.3 מ' גובה השתמרות) נבנו מחלוקים והושתתו על בורות משלב II ועל מפלס החלוקים של הנחל. חלקו הדרומי של המבנה נהרס וכוסה בחלוקים עקב הצפות הנחל.
 
שטח B (איור 25). בשלב II נחשף מבנה רוחב גדול (5 × 12 מ'), ובו שני חדרים. קירות המבנה (0.8 מ' רוחב מרבי) נבנו מלבני בוץ והושתתו על יסודות רחבים מחלוקים, שחלקם העליון שטוח. בקיר המזרחי הותקנה כניסה למבנה והיא נבנתה מגרם מדרגות משלוש אבנים גדולות ושטוחות; אחת האבנים היא אבן שחיקה. המדרגות הובילו לרצפת המבנה, שהייתה שקועה כ-0.8 מ' מתחת לחצר ולפני השטח של אותה עת. צמוד לקיר המערבי של המבנה התגלה פיר מדופן בחלוקים ותחום בשני קירות עבים (1 מ' עובי). הפיר מוביל לחלל תת-קרקעי שלא נחפר. צמוד למבנה נחשפה חצר שמתארה אינו סדור, מרוצפת בחלוקים קטנים. ליד החצר התגלו שני בורות רדודים. באחד הבורות התגלה אפר וייתכן ששימש לצריפה של כלי חרס. על רצפות המבנה התגלו רבדים של אפר, שברים של כלי חרס, כלי אבן ופריטי צור רבים. על רצפת החדר הדרומי התגלה ריכוז של פלכי טווייה, חלוקים במגוון מידות ובהם חורים מפולשים ותליון מעצם. באדמה שהצטברה בחצר התגלה ראש אלה מנחושת.
בשלב I יצא המבנה משימוש, פרט לחצר. מעל למבנה נבנו שלושה מתקנים סגלגלים מחלוקים ונחשפו מפלסים מאדמה מהודקת, ועליהם חרסים רבים המלמדים שאלה היו מפלסי הפעילות בשלב זה.
 
שטח C. נפתחו כמה ריבועי בדיקה לאורך תעלה (2–3 מ' עומק) שנחפרה על ידי חברת מקורות לצורך הנחת צינור מים. בחלק התחתון של הריבועים התגלו ריכוזי חלוקים וממצאים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת. החפירה בשטח זה לא הורחבה בשל עומקם של השרידים ומכיוון שהשטח לא יועד לפיתוח.
 
אתר משנה 4
שטח D (כ-250 מ"ר; איור 26) נפתח באתר משנה 4, המשתרע משני צדיו של כביש 31, ממזרח לכביש. נחשפו שרידי יישוב בן שלב אחד. מתחת לרובד פני השטח (0.3–0.5 מ' עובי) נחשפו 15 בורות רדודים (כ-0.5 מ' עומק; איור 27). חלק מהבורות נסתמו במכוון במילוי של חומרים אורגניים, והתגלו בו שברים של כלי חרס, בהם קערות מטיפוס V shape ומחבצות, פריטי צור, כלי אבן, משקולות נול ופלכי טווייה. מעל למילוי של חלק מהבורות התגלו ריכוזי חלוקים, הדומים לריכוזי החלוקים שהתגלו בשלב I בשטח A. סמוך לבורות התגלה בעבר מבנה (גוברין תשמ"ח), וייתכן שהם קשורים לפעילות שהתקיימה בו.
 
שני אתרי המשנה שנחפרו נבדלים זה מזה במשך הפעילות שבהם: באתר 3 התגלו ארבעה שלבים סטרטיגרפיים המעידים על משך פעילות ארוך, ובאתר 4 התגלה שלב אחד בלבד. עם זאת, הדמיון בין שני האתרים, הניכר בריבוי של קערות V shape, מחבצות וחלוקים שבהם חורים מפולשים ובמנהג לסמן את הבורות בחלוקי נחל, מלמד ששניהם בני תקופה אחת – הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית).
במערכות התת-קרקעיות שנחשפו בשטח A הטמפרטורה קבועה וממוזגת, בניגוד לאקלים החם השורר בבקעת באר שבע, והן הותאמו לאחסון ולחלק מהפעילות היום-יומית. סביב המבנה בשטח B נחשפו בורות, מתקנים וכלים המלמדים על הפעילות היום-יומית של משק הבית, שכללה עיבוד מזון, חביצת חלב, אחסון מזון, אריגה וטווייה. הממצא הרב שהתגלה על רצפות המבנים, הכולל מיני דגנים וקטניות ועצמות בעלי חיים, יחד עם כלי הטווייה, המחבצות, להבי המגל וכלי הכתישה והשחיקה מלמד שיושבי האתר עסקו בחקלאות רב-שנתית מגוונת, שכללה גידולי שדה, מטעים ועדרים. חרצני הזיתים שהתגלו מלמדים על עצי זית שגדלו באזור או על הבאת זיתים מהר חברון.
אתרי המשנה 3 ו-4 מצטרפים לאתרים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית) שהתגלו בנחל באר שבע, ובהם ח' מטר, ביר א-ספאדי, ח' בתר (ח' אל-ביטאר) ותל שבע (דותן תשי"ח; באומגרטן תשמ"ד; פרו 1992; פז ואחרים 2014; Perrot 1955; Gilad, Rosen and Fabian 1991).