בחודש פברואר 2017 נערכה חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים-מערביים של חורבת בצעה (צפון; הרשאה מס' 7914-A; נ"צ 201939-47/705431-8), לקראת הנחת קו מים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מקורות בע"מ, נוהלה על ידי ד' קירזנר (צילום שטח), בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ר' מישייב (מדידות ושרטוט), פ' גנדלמן (הנחיה וכלי חרס), י' גורין-רוזן (זכוכית), ר' קול (נומיסמטיקה), ח' בן ארי (GPS), כ' סעיד ומ' מסארווה.
חורבת בצעה משתרעת על תל קטן מדרום-מערב לקיבוץ מענית (איור 1). שטח החפירה נפתח מצפון-מערב לחורבה. בסקר מפת מענית תועדו באתר שרידי בנייה ומתקנים תעשייתיים-חקלאיים. כן הובחנו חרסים שזמנם התקופות הכלקוליתית עד העות'מאנית (נאמן תשנ"א: אתר 33). בחפירות שנערכו בשוליים הצפוניים (מסארווה 2011; איור 1: 6334-A) ובשיפולים המערביים (עד תשע"ב; איור 1: 3283-A) של חורבת בצעה נתגלו שרידים של אזור תעשייתי-חקלאי רחב היקף מהתקופות הרומית והביזנטית ועד תחילת התקופה האסלאמית הקדומה.
שטח החפירה (איור 2) נפגע מהנחת תשתיות ומחקלאות. שכבת פני השטח (0.7 מ' עומק) הוסרה בכלי מכני טרם החפירה. נתגלו שרידים של בית בד, כבשן, משטחי עבודה, רצפות טיח, קירות, חרסים, פסולת של תעשיית זכוכית ומטבעות המתוארכים לתקופות עד האסלאמית הקדומה.
בריבוע בדיקה שנחפר בחלקו הצפוני של השטח נחשף מפלס של אבני גוויל בינוניות וגדולות (L120; איור 3: חתך 3–3), ובו חרסים המתוארכים לתקופה הרומית (איור 1:4, 2). מעל המפלס נמצאו שתי שכבות: אדמה חומה כהה (L115; כ-0.5 מ' עובי), המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת (איור 3:4, 6), ומעליה אדמה חומה בהירה המכילה אבני גוויל קטנות (L114; כ-0.2 מ' עובי), המתוארכת לתקופה הביזנטית (איור 9:4, 10), כנראה זמנו של בית הבד (להלן). מעל שכבות אלו נחשפה שכבה בגוון אדום (L113; כ-0.25 מ' עובי), השייכת כנראה לכבשן (להלן). השכבה האדומה כוסתה בשתי רצפות: מהתקופה הביזנטית (L112; איור 4:4) ומהתקופה האסלאמית הקדומה (B1019 ,L109; איור 5).
בדרום החפירה נתגלו שרידי בית בד: בקצה גבול החפירה הדרומי נחשפה משקולת בורג (L102; איור 6), ומצפון לה נחשף קטע מרצפת פסיפס תעשייתי לבן (L104; איור 7), שנהרסה בחלקה הדרומי מעבודות פיתוח. הרצפה נתחמה בחלקה המזרחי בקיר (W110) הבנוי מאבנים מהוקצעות גדולות. מדרום לקיר נמצא בור (L116) מדופן באבני גוויל קטנות ועליהן שרידי טיח הידראולי, ומצפון לו — משטח עבודה (L111) מרוצף באבני גוויל בינוניות וגדולות. מעל שרידי בית הבד נמצאה שכבת מילוי (L103), ובה חרסים מן התקופה הביזנטית (איור 5:4).
מצפון-מזרח לרצפת הפסיפס, לאחר הסרת מילוי בגוון אפור (L107), נחשפו שרידים של כבשן יוצר עגול (L108; כ-3 מ' קוטר חיצוני; איור 8) בנוי מאבנים מהוקצעות גדולות ומלבני חרס צרופות, המתוארך לשלהי התקופה הביזנטית (איור 11:4, 12).
מצפון לכבשן נחשפה רצפת טיח (L106 ,L105; כ-5 × 5 מ'), שהשתרעה על חלקו הצפוני של שטח החפירה ותוארכה לתקופה האסלמית הקדומה. במרכז שטח החפירה, סמוך לכבשן ומצפון לו, נתגלו יסודות של קירות (W119 ,W117) הבנויים מאבני גוויל גדולות; לא נמצא קשר ברור ביניהם לבין הכבשן או בית הבד.
בחפירה נמצאה פסולת מתעשיית זכוכית, בעיקר נתזים של זכוכית גולמית נקיים ונתזים שעליהם שכבה של פסולת כבשן, וכן שני שברי כלים המתוארכים לתקופה הביזנטית (לא צוירו). בחפירה קודמת באתר נתגלו שרידי פסולת מתעשיית זכוכית, הן משלב ייצור חומר הגלם הן מתעשיית כלי זכוכית (
Gorin-Rosen 2012).
כמו כן נאספו מטבעות מן התקופה הרומית (טבלה 1:1) והביזנטית (טבלה 2:1), ומטבע נוסף, שחדר כנראה למילוי 103, המתוארך לתקופה האומיית (טבלה 3:1).
טבלה 1. מטבעות
מס'
|
לוקוס
|
סל
|
שליט, מטבעה
|
תאריך (לסה"נ)
|
ר"ע
|
1
|
107
|
1046
|
סוורוס אלכסנדר, קיסריה מריטימה
|
222–235
|
161725
|
2
|
107
|
1055
|
ביזנטי
|
383–395
|
161726
|
3
|
103
|
1016
|
אומיי
|
697–750
|
161724
|
בחפירה נחשף חלק נוסף מהאזור התעשייתי-חקלאי שבחלקה הצפוני-מערבי של חורבת בצעה, המוכר מחפירות קודמות.
נאמן י' תשנ"א.
מפת מענית (54) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
עד ע' תשע"ב. אזור התעשייה של חורבת בצעה בתקופות הרומית והביזנטית. עתיקות 113:70–122.
Gorin-Rosen Y. 2012. Remains of a Glass Industry and Glass Finds from Horbat Biz‘a. ‘Atiqot 70:49*–62*.