מיתקנים חצובים בסלע
אגנים רדודים מאורכים
. אלה טיפוס המיתקנים הנפוץ ביותר. האגנים סגלגלים ברובם (0.35–0.45 מ' אורך, 0.20–0.25 מ' רוחב, כ-0.15 מ' עומק; איור 1) ושימשו ככל הנראה משטחי סלע לשחיקת מוצרי מזון יבשים כגון חיטה או שעורה.

 

מכתשים עגולים עמוקים. מיתקנים קטנים מעוגלים (0.20–0.25 מ' קוטר, 0.40–0.45 מ' עומק) שנמצאו תמיד לא הרחק מהאגנים המאורכים ולעתים בתוכם. המיתקנים, קרוב לוודאי, מכתשים לטחינה וריסוק של מוצרים דומים לאלה שעובדו באגנים המאורכים, או אולי לאצירת שמן זית. בזיקה למיתקנים אלה התגלו כמה חפצי אבן ובהם אבני שחיקה וטחינה וכן שברים של כלים מאבן גיר (מכתשים ניידים?). קדמותם היחסית של שרידים חצובים אלה ניכרת בבליה של פני הסלע ובהצטברויות כלקוליתיות באתרן בין המיתקנים או על גביהם. האגנים המאורכים והמכתשים זוהו לראשונה בשנת 1985 כמיתקנים אפשריים לטחינת חיטה ושמן זית בסקר של אתרים כלקוליתיים שערך ד' עיטם (BCH Supplement 26:65–90). שני טיפוסי המיתקנים נחשפו לאחרונה באתר נבלט הסמוך, שם הם מיוחסים בוודאות לשרידי יישוב כלקוליתי (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117). הממצאים מחפירתנו תומכים ומחזקים ייחוס זה.

 

אגנים עגולים גדולים. כ-30 אגנים גדולים, חצובים, עגולים ושטוחים (12–15 מ' קוטר), לעתים ליד מקבצים של ספלולים. הבליה שלהם דומה לזו של הספלולים. קשה היה לתארך אגנים אלה ועם זאת ניתן להציע כמה אפשרויות. כ-1.5 מתחת לפני השטח התגלה אגן גדול ומעוגל ובו הצטברות של אדמה וכמויות גדולות של קרמיקה כלקוליתית. במקום אחר נראה אגן בודד, שטוח ומוארך (כלקוליתי) חותך אגן עגול גדול קדום ממנו או בן זמנו. אגנים גדולים אלה שאינם ידועים באתרים אחרים בני התקופה, למעט באתר סמוך למבוא חורון (ב' הר-אבן, מידע בעל פה), שימשו אולי גרנות.

 

שרידים אחרים
פירים.
זוהו לפחות ארבעה פירים עגולים גדולים, מלאים באדמה, המוליכים למערות. למעט אחד, כולם מקובצים בחלק הגבוה של מדרון הגבעה, ומצביעים אולי על שטח של בורות אגירה ומגורים תת-קרקעיים. פיר אחד שנחפר במלואו, הוליך לבור דמוי פעמון חצוב בקפידה (2.5 מ' קוטר, 2 מ' עומק) ובו כמות ניכרת של שברי קנקנים וקערות מתקופת הב"ק 1א. החרסים הגדולים יחסית היו שקועים בתוך שכבה  של קרקע אלוביאלית עדינה (1 מ' עובי) שכיסתה את רצפת הסלע. עניין מיוחד יש בקערת אבן טיפוסית מתקופת הב"ק 1א העשויה פוספוריט ולא בזלת האופיינית לתקופה. פיר אחר הוליך למה שנדמה בור עמוק, או סביר יותר, חלל קרסטי טבעי. החפירה הופסקה בעומק של כ-3.5 מ' מתחת לפני השטח, מבלי שנמצאה עדות לשימוש בידי אדם.

 

שורות של אבני שדה. שורות דמויות קיר נמצאו בשוליים של מחשופי הסלע, שרובם היו מסותתים. לעתים הן קישרו שטחים פתוחים בין מחשופי הסלע. אולי שימשו קירות טרסה בשלב כלשהו, אך אין בהן הצטברות אדמה המעידה על היותן טרסה חקלאית. בשני מקומות לפחות הונחו מערכות אלה הישר על גבי מחשופי הסלע עם אגנים שטוחים ומאורכים. נראה כי רוב שורותי האבן הן מתקופה מאוחרת.

 

ערמות אבן. שבע ערמות אבן נמצאו מרוכזות בעיקר בשתי הטרסות הנמוכות של הגבעה. חרסי שדה בתוכם וסביבם הצביעו על התקופה הכלקוליתית ו/או תקופת הב"ק 1א. חפירות בדיקה שנערכו בשלוש ערמות קטנות, בחלקן עד לסלע הטבעי, חשפו שתי שכבות אדמה, לעתים זו על גבי זו. השכבה העליונה הכילה שרידי בנייה המתוארכים לתקופות הביזנטית, הב"ק 1א והכלקוליתית. השכבה התחתונה כיסתה ישירות את הסלע הטבעי והכילה שרידים פזורים על שכבת עפר שלא היתה שייכת לשרידי בנייה כלשהם אלא ככל הנראה לספלולים. נמצאו מגרדים דו-פניים עגולים משובררים בקפדנות (איור 2) המתוארכים לתקופה הכלקוליתית. שלוש הערמות נמצאו בסביבה הקרובה של הספלולים והאגנים. אף שבעת העתיקה היתה להם אולי זיקה זה לזה, לא ניתן להוכיח זאת. הערמות משקיפות על ערוץ יבש שהובחנו בו כמויות גדולות של קרמיקה כלקוליתית, לכאורה על רצפות מבנים. עדות נוספת להתיישבות עשויה להימצא מדרום, מעבר לערוץ, על גבעה בעלת נוף דומה – מחולק על ידי מחשופי סלע, ומכיל ספלולים עגולים וסגלגלים רבים, וכן אגנים עגולים גדולים, שטרם נחקרו.

 

נחפרו 11 חתכי בדיקה, חלקם עד לסלע הטבעי, בשטחים הפתוחים בין מחשופי הסלע עם הספלולים. אלה נועדו לבדוק את ההצטברויות הארכיאולוגיות בזיקה לשרידים הללו. לפחות בארבע בדיקות נמצאו שרידים כלקוליתיים באתרם על גבי משטחי אדמה עם תפזורת של חרסים וצור כמו בשכבה התחתונה בערמות האבן  שבמורד הגבעה ואולי מאותה תקופה. אולם, באף אחד ממשטחי האדמה האלה לא נמצאו שרידים של בנייה למגורים. עם זאת, נראה שהמידע המצטבר מצביע על נוכחות של קהילה (או קהילות) כלקוליתית משגשגת שגרה כנראה בבתים באזורים הנמוכים של מדרון הגבעה, או במערות וחללים במעלה הגבעה וניצלה לכאורה במלואם את המשאבים הטבעיים המועטים הזמינים. הממצא ממשטחי האדמה היה שברי כלי חרס, כלי צור, אבני שחיקה וטחינה, כלי בזלת ואבן גיר, ובאופן מפתיע עצמות בעלי חיים אחדות בלבד.