נחפרו תשעה ריבועיםבהתאמה לתוואי השטח ולצומח המוגן (איור 2). הממצא מפני השטח כלל שפכים מודרניים וממצא קרמי מועט של שברי גוף של קערות ופכים מטיפוס עזה (לא צוירו) ומקטרת חרס (איור 1:3), המתוארכים לתקופה העות'מאנית. מתחתם נחפרה שכבת מילוי עבה ובה ממצאים סחופים מהתל. השכבות בסחף הורבדו הפוך – התקופות המאוחרות הן אלו שנסחפו ראשונות, ונמצאו בהן כלים מתקופות מגוונות: קערה מזוגגת בירוק שלה בסיס חצוצרה (איור 2:3) ופך שלו עיטור גיאומטרי (איור 3:3) מהתקופה הממלוכית, שברי גוף, בעיקר של קערות וקנקנים מן התקופות הצלבנית והאיובית (לא צוירו), קערה מטיפוס Late Roman C (איור 4:3) וקנקן (איור 5:3) מהתקופה הביזנטית ונר (איור 6:3) מהתקופה הרומית המאוחרת.

תחת שכבות הסחף מהתל, בצפון שטח החפירה, נחשפו שרידי שלושה קירות (W3–W1) סחופים מאוד בשל תלילות השטח (כמעט 15º), בגובה נדבך אחד, מאבני גוויל בגדלים מגוונים, ללא חומר מליטה. חלקו המערבי של קיר 1 (4 מ' אורך, 1 מ' רוחב) וחלקו הדרומי של קיר 2 (1.8 מ' אורך כ-0.9 רוחב) נסחפו והדרדרו דרומה. צמוד למפולת קיר 2 התגלה קטע קטן של רצפת עפר מהודק מעורב במעט גיר כתוש (L104). קטע רצפה דומה נתגלה בדרום-מערב שטח החפירה (103). גם מקיר 3 השתמר קטע קטן מאוד (1 מ' אורך, כ-0.7 רוחב). השתמרותם הגרועה של הקירות והעדר קשר פיזי ביניהם אינם מאפשרים הבנה מלאה של אופי הבנייה.
הממצא על שרידי שתי הרצפות (L104 ,L103) כלל קערת יבוא אטית (איור 8:3), קערת דגים (איור 9:3) ובסיס קערת מורטריה (איור 10:3) מהתקופות הפרסית וההלניסטית הקדומה וקנקן (איור 11:3) ופך (איור 12:3) מהתקופה הרומית הקדומה.
בצפון-מערב החפירה נחשף משטח סלע גבוה, שבדרומו שרידי חציבה (כ-0.2 מ' עומק) של מתקן או של תעלת יסוד של קיר (L115; איור 4). החציבה מולאה באבני גוויל במגוון גדלים ובאבן מהוקצעת גדולה שבראשה מגרעת קטנה. ייתכן כי אלה הם שרידי קיר סמוך שהתמוטט אל תוך השטח החצוב. נמצא חרס אינדיקטיבי יחיד של קנקן (איור 7:3) המתוארך לתקופה הרומית הקדומה.
הממצא על גבי משטח הסלע כלל ברובו שברי כלים: קערה (איור 13:3), קערת יבוא (איור 14:3), סיר בישול (איור 15:3) וקנקנים (איור 16:3–19) מהתקופות הפרסית וההלניסטית הקדומה וקערת טרה סיגלטה מזרחית (איור 20:3) מהתקופה הרומית הקדומה.
 

תיארוך הממצא הקרמי מהחפירה חשוב לתיארוך השכבות שעל התל. החרסים בסחף מייצגים את כל שכבות התל הסמוך, מהתקופה הפרסית ועד העות'מאנית. לא נמצאו שברי כלים מהתקופה האסלאמית הקדומה ונראה כי האתר לא היה מיושב בתקופה זו. שברי כלי החרס המאוחרים ביותר שנתגלו בין אבני הקירות ועל הרצפות מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, ונראה כי יש לתארך את שרידי הבנייה לתקופה זו. ממעט השרידים אי אפשר להבין את צורת המבנה ואת תפקידו.