בחודש מרס 2007 נערכה חפירת בדיקה בכפר שרפאת שבדרום ירושלים (הרשאה מס' 5074-A; נ"צ — רי"ח 218339-49/627963-71; רי"י 168339-49/127963-71). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזם, נוהלה על ידי נ' אגא, בהשתתפות י' אוחיון ור' אבו ח'אלף (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), צ' שגיב (צילום), ז' עדווי וב' טורי (סיוע מנהלי ולוגיסטי), ר' ויניצקי (מעבדת מתכת), כ' הרש (ציור חרסים) ור' קול (נומיסמטיקה).
בחפירה שנערכה במדרון צפוני היורד לנחל רפאים, ממערב לכביש לגילה (איור 1), בשטח חקלאי שבו טרסות, נחשפו שתי שכבות ובהן טרסות מהמאה הכ' לסה"נ (שכבה I) ומחצבה ומתקן חצוב (שכבה II).
שכבה I
נחשפו שני קירות טרסה (W3 ,W1; כ-9 מ' אורך, 1 מ' רוחב; איור 2) מרוחקים 6 מ' זה מזה, בנויים משני טורי אבני גוויל גדולות מושתתות על הסלע ומילוי אבני גוויל קטנות ובינוניות. בין הקירות נחשף קטע קיר נוסף (W2) ולצדו גרם מדרגות (1 מ' רוחב), הבנוי מאבנים מסותתות. מדרגות דומות נחשפו גם במרכז קיר 3 ונראה כי שימשו למעבר בין הטרסות. מתחת לקיר 2 נחשף חלל תת-קרקעי טבעי (לוקוס 110; 1.0×1.5 מ').
אדמת המילוי של הטרסה (לוקוסים 102, 106) הכילה חרסים ממגוון תקופות: פערורים (איור 1:3, 2) משלהי תקופת הברזל, קנקן (איור 3:3) מהתקופה ההלניסטית, קנקן (איור 4:3) מהתקופה הרומית הקדומה, המאה הא' לפסה"נ, וקערה (איור 5:3) מהתקופה הרומית המאוחרת, המאות הג'-הד' לסה"נ. עוד נמצא מטבע מהתקופה החשמונאית (ר"ע 107172).
שכבה II
נחשפה מחצבה (לוקוס 112; איור 4) ובה תשלילי חציבה של אבני בנייה (0.5×1.0 מ' גודל ממוצע), תעלות חצובות (לוקוסים 108, 111) ומתקן עגול (לוקוס 109).
במרכז השטח הדרומי-מזרחי נחשף ריכוז של פסולת חציבה (לוקוס 103; 1.6×1.8מ') המונח ישירות על תשלילי החציבה (לוקוס 112). מאבני הבנייה שנותקו נותרה אבן בנייה אחת באתרה (0.35×0.40×0.70 מ'; איור 5) מוקפת תעלות ניתוק. ממזרח ללוקוס 112 נחשפה תעלת ניתוק נוספת (לוקוס 111; 0.35×0.40×2.80 מ') שכיוונה מזרח–מערב.
המחצבה נמשכת צפונה-מערבה, מעבר לקיר 3 בשטח שבו נחשפה תעלת ניתוק נוספת (לוקוס 108; 0.4×0.6×3.8 מ') ולצדה מתקן עגול לא מטויח (לוקוס 109; 1 מ' קוטר, 0.40-0.15 מ' עומק; איור 6) שמהותו אינה ברורה, ייתכן ששימש בור איגום לגת שמשטח הדריכה שלה היה חלק מהמשטח החצוב (לוקוס 113; 1.5×1.7 מ').
נראה כי מתחם הטרסות (שכבה I) הוא חלק מהפריפריה החקלאית של הכפרים הערביים שרפאת או בית צפפה, במאה השנים האחרונות. שכבה II, הכוללת 'מחצבת מדרגה' ובה מתקן שאולי שימש גת, שייכת כנראה לשלב ההתיישבות הרומית-ביזנטית באזור. מילוי הטרסה אינו מאפשר את תיארוך המחצבה אך ייתכן שממצא כלי החרס והמטבע החשמונאי היחיד מייצגים את זמן פעילותה במהלך התקופות ההלניסטית והרומית. סמוך לחפירה תועד בעבר מקווה טהרה מהתקופה הרומית הקדומה (עמית ד', תשנ"ד, מקוואות טהרה בהר חברון – נקודות ציון לשחזור היישוב היהודי בימי בית שני, מחקרי יהודה ושומרון – דברי הכנס השלישי, ע"מ 162-161; קלונר ע', תשס"ג, סקר ירושלים-האזור הדרומי, אתר מס' [105] 87) ונחפר שדה קבורה מהתקופה הרומית הקדומה (חדשות ארכיאולוגיות קו: 143-142; סקר ירושלים-האזור הדרומי, אתר מס' [105] 44).