בחודש יוני 2002 נערכה חפירת הצלה במערת קבורה בשכונת עין א-לוזה שבירושלים (כפר השילוח), מדרום לעיר דוד (הרשאה מס' 3652-A; נ"צ — רי"ח 22272/63129; רי"י 17272/13129), לאחר שדופנה הצפונית נפגעה במהלך סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה, נוהלה על ידי י' ברוך, בסיוע ט' קורנפלד (מדידות ושרטוט) וכ' הרש (ציור ממצא).
המערה נחצבה במדרגה של סלע קרטון רך על מדרון גבעה, כ-500 מ' מדרום לעיר דוד (איור 1). בחתך שנעשה במילויי העפר העבים (2 מ' עובי) שכיסו את גג המערה נמצאו שברי כלי חרס רבים, שזמנם למן ימי הבית השני ועד ימינו.
אל פתח המערה שהותקן בדופן הצפונית שלה מוביל מסדרון משופע (לא נחפר). לפתח צורת מלבן ופינותיו מעוגלות; סף הפתח גבוה בכ-0.2 מטר מרצפת המערה. למערה (כ-4.5 מ"ר; 1.1 מ' גובה מרבי; איור 2) מתאר סגלגל ותקרה כיפתית. קירות המערה חצובים בקפידה, וניכר כי החציבה נעשתה באמצעות מקבת רחבה. רצפת המערה איננה מפולסת ונותרו בה שתי מהמורות רדודות. בתוך המערה, שייתכן כי נשדדה בעבר, נמצאו שברים של קנקנים (איור 1:3, 2), פכיות דלייה (איור 3:3, 5, 7) ופכיות אגסיות (איור 4:3, 6, 8, 9), המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה. במערה נמצאו רק עצמות מעטות; הן הוחזרו למערה מבלי שנבדקו על ידי אנתרופולוג. בתום החפירה כוסתה המערה בעפר ונחסמה. בסביבות עיר דוד בירושלים מוכרות מתקופה זו מערות קבורה ספורות בלבד ולפיכך לגילויה של המערה חשיבות רבה.