המאות הי"ט-הכ' לסה"נ. מבנה בית הספר המוסלמי לבנים ראשידיה היה מבנה בן שתי קומות מקורה בגג רעפים (14.0×24.5 מ'), שכלל אגף מרכזי ומכל צד שלו שני אגפים. בזמן החפירה השתמרו רק שני האגפים הדרומיים (C ,B) וכן חלקו הדרומי-מזרחי של האגף המרכזי (A). חזית המבנה פונה למערב. בפינות האגפים נבנו אומנות אחוזות, ובחזית המערבית של המבנה (W124 ,W117) נבנו אומנות קטנות יותר. יסודות המבנה נבנו באבני גוויל מגיר קשה, ועליהם הושתתו קירות, שנבנו באבני גיר מסותתות והשתמרו לגובה שישה נדבכים. בחתכי בדיקה שנפתחו ממזרח למבנה (לוקוס 136), באגף הדרומי (לוקוס 129) ובאגף המרכזי (לוקוס 131) נחשפו קשתות לתמיכה של החלקים העליונים. בחפירת אגף B נחשפו רצפות של לוחות אבן (לוקוסים 113, 114) ושני קירות מחיצה (W123 ,W122) שחילקו את האגף לשלושה חדרים. בחדר המזרחי של האגף, צמוד לקיר הדרומי (W105), נחשף פתח בנוי של בור מים (4×7 מ', 6.7 מ' עומק; איור 3). בחלקו המזרחי של הבור התגלה פתח שירות בגובה פני השטח. הבור מקורה בקמרון חבית. הבור מטויח בשתי שכבות, התחתונה עשויה מטיט אפור עשיר בפחם (3 ס"מ עובי מרבי) והעליונה עשויה מטיח הידראולי בצבע ורוד בהיר; הובחנו תיקונים במלט אפור. בקרקעית הבור נחשפה פסולת בת זמננו, ובה בין היתר משאבה חשמלית לשאיבת המים מהבור. בחתך שנחפר בקרקעית הבור נחשפו שכבת טיח הידראולי ומתחתיה שכבת טיט מהודק שהונח על גבי שכבת אבנים ותחתיה שכבת אדמה אפורה ובה חרסים מעטים למן התקופה הביזנטית ועד לתקופה העות'מאנית. מחוץ למבנה, בפינה הדרומית-מזרחית, התגלה משטח בטון (1×1 מ'), שייעודו לא ברור. במילויים שנחשפו בקרבת המבנה וביסודותיו התגלה ממצא קרמי המתוארך ברובו לתקופה העות'מאנית, הכולל קדרת בישול עשויה ביד מחומר מקומי (איור 4: 19), קערה מזוגגת ומעוטרת בפסים (איור 4: 20) וקנקן מטיפוס כלי עזה (איור 4: 21), וכן חפצי מתכת ונחושת, שברי כלי זכוכית, תכשיטים וחרוזים, מקטרות ונרגילות וקרניים ועצמות מנוסרות (איור 5), עדות לתעשיית כלי עצם שפעלה בנצרת. ביסודות המבנה התגלה מטבע עות'מאני (ר"ע 106088) מימי עבד אל מג'יד (1841 לסה"נ). על סמך מקורות היסטוריים וממצאי החפירה מבנה בית הספר ראשידיה הוקם בשליש השלישי של המאה הי"ט לסה"נ.

 
התקופות הצלבנית-הממלוכית. מתחת לשטחו של האגף הדרומי במבנה התגלו שרידי קירות (W145 ,W139), כנראה פינת מבנה. הקירות נבנו באבני גוויל קטנות ובינוניות שהונחו על תשתית של אבנים ואדמה (לוקוס 137), והשתמרו לגובה נדבך אחד. נראה כי המבנה נהרס טרם הקמת בית הספר. ממזרח למבנה (לוקוס 136) נחשפו מפלסי אדמה ללא שרידי בנייה, ובהם ממצא קרמי מהתקופות הצלבנית-הממלוכית, הכולל קדרות עשויות ביד (איור 4: 6, 7), קערות מזוגגות (איור 4: 10-8), כלי בישול (איור 4: 14-11), קנקנים (איור 4: 15, 16), שבר פך ועליו תביעות עגולות (איור 4: 17) ושבר קערה מזוגגת עשויה בתבנית (איור 4: 18). כן התגלו במפלסים אלה שלושה מטבעות מימיהם של שליטים בני המאה הי"ד לסה"נ, ובהם מטבע מימי א-נאצר חסן (1351-1347 לסה"נ; ר"ע 106087), אל-אשרף שעבן הב' (1369 לסה"נ; ר"ע 106085) וא-נאצר פרג'
(1412-1406 לסה"נ; ר"ע 106084).
 
הצטברויות מהתקופות ההלניסטית-הממלוכית. הממצא הקרמי שהתגלה ביסודות המבנה כולל חרסים מעטים, ובהם קנקן מהתקופה ההלניסטית (איור 4: 1), קנקן מהתקופה הרומית (איור 4: 2), קדרה מיובאת מהתקופה הביזנטית (איור 4: 3) וכן קדרת בישול (איור 4: 4) וקערה מחופה בצבע (איור 4: 5) מהתקופות הצלבנית-הממלוכית (המאה הי"ג לסה"נ).
 
התקופה הפליאוליתית התיכונה. בעומק 7 מ' מתחת לפני השטח, בחתך שנחפר תחת רצפת בור המים (לוקוס 143), נחשפה שכבת אדמה (0.5 מ' עובי) בצבע חום-אדמדם, עשירה באבנים קטנות ובינוניות, חלקן אבני צור. בשכבת האדמה נחשפו עשרה פריטי צור מעובדים, ובהם גרעינים וכלים שעובדו בטכניקת לבלואה.

עצמות בעלי חיים. בשרידי המבנה מהתקופה העות'מאנית לוקטו 350 שברי עצמות בעלי חיים, ובשכבה מהתקופות הצלבנית-הממלוכית לוקטו 66 שברים של עצמות בעלי חיים. העצמות שייכות בעיקר לכבשים(Ovis aries), לעיזים (Capra hircus) ולמעט בקר

(Bos taurus). כן זוהו עצמות של סוסים וחמורים (Equus sp.), גמלים (Camelus dromedarius), כלב (Canis sp.), גזלה (Gazella), עופות (Gallus) וחזיר (Sus sp.). על העצמות ניכרים סימני חיתוך, המלמדים על שחיטה וביתור בידי אדם, וכן סימני כרסום, המלמדים על טריפת בעלי חיים, קרוב לוודאי כלבים. מכלול העצמות מהתקופה העות'מאנית כולל 22 עצמות מעובדות, בעיקרן עצמות כבשים/עיזים ובקר, ובהן קרניים ועצמות מנוסרות, חלקן ארוכות. כן התגלה כפתור עצם. פריטים אלה מלמדים שחלק מעצמות בעלי החיים באתר נוצלו לתעשיית חפצי עצם במהלך המאה הי"ט לסה"נ.