בגבעה המערבית של האתר, בחלקו העליון של המדרון הצפוני ועל גבול קו היער, באזור בו מצויים בתי הקברות של היישוב הקדום, התגלתה מערת הקבורה שתקרתה קרסה. שודדי עתיקות חפרו בור במערה וגרמו נזק רב לשכבות ולסדר הממצא. משפכי העפר שהותירו השודדים נלקטו עשרות שברי כלי חרס שתוארכו לתקופת הברונזה התיכונה 2ב', ובהם קערות (איור 2: 1–5), קנקנים (איור 2: 6–10), פכיות (איור 2: 11, 12), פכית דלייה (איור 2: 13), נר (איור 2: 14) ושבר מעוטר בדגם ענף (איור 2: 15).

 
סביב הבור שחפרו שודדי העתיקות (1.5 מ' קוטר, 1.2 מ' עומק) נפתח ריבוע חפירה
(4×4 מ'). תחילה נחפר המילוי סביב בור השוד, במטרה להגיע למפלס אחיד ולא מופרע, ולאחר מכן המשיכה החפירה בכל שטח המערה.
כ-1.5 מ' מתחת לפני השטח התגלתה שכבת אבנים גדולות, ככל הנראה תקרת המערה שקרסה, ומתחת לה מפלס ובו עשרות כלי חרס מרוסקים מקריסת התקרה. כ-0.3 מ' מתחת למפלס העליון הובחן מפלס נוסף ולו רצפת עפר מהודקת שעליה מונחים כלים ועצמות אדם רבות. בפינה הצפונית של שטח החפירה נמצאו במפלס זה שני כלי חרס תמימים, פך (איור 3: 2) ופכית גלילית (איור 3: 3) ולא הובחנו שרידי תקרה ממוטטת; ככל הנראה שימש אזור זה חצר קדמית של המערה.
הממצא כלל בעיקר כלי חרס קטנים ובינוניים כגון קערות מזוות (איור 3: 1), פכיות עם ידית כפולה (איור 3: 4) ופכיות עם בסיס כפתור וכן חרפושיות ועצמות אדם, והוא אופייני למערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה 2. החרפושיות עשויות סטיאטיט שעליו נותרו שרידי זיגוג מקורי. ככל הנראה יובא החומר ממצרים ואילו החרפושיות עצמן נעשו בכנען ונעשה בהן שימוש במוטיבים מצריים. שלוש חרפושיות נמצאו בתחתית הבור שנחפר על ידי שודדי העתיקות: חרפושית 1001 (איור 4: 1) מעוטרת בראש חתחור, גלגל חמה מכונף וצמחי פפירוס; חרפושית 1002 (איור 4: 2) מעוטרת בדמות אדם עם ראש בז בסגנון מצרי האוחזת פרח בידה; עיטור זה אופייני לחרפושיות כנעניות מתקופת הברונזה התיכונה 2ב'. על חרפושית 1003 (איור 4: 3) מופיעים שני סימני ענח' וספירלה, חיקוי לדגם מצרי. חרפושית נוספת (1014; איור 4: 4) ועליה עיטור בדמות אריה, האופייני גם הוא לחרפושיות כנעניות מתקופה זו, התגלתה במהלך החפירה סביב לבור השוד.
בפינה הדרומית של הריבוע נחפר בור בדיקה (1.5×1.0 מ', 0.7 מ' עומק) ונחשף ראש קיר בנוי אבני גוויל (כ-1.95 מ' מתחת לפני השטח). במילוי שמצדי הקיר התגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 2, ובהם קדרה מעוטרת בעיטור חבל ובסיד לבן (איור 5: 1), פערור (איור 5: 2), קנקנים (איור 5: 3–6) וקנקנית (איור 5: 7) וכן שבר ברונזה שצורתו אינה ברורה.
החפירה הופסקה טרם חשיפת המכלול בשלמותו (כ-2.5 מ' מתחת לפני השטח). במהלך שנת 2005 חזרו שודדי עתיקות למקום ופרצו לחלקו הדרומי של ריבוע החפירה ולהמשכה של המערה. שפכי חפירת השוד מילאו את ריבוע החפירה ולא נבדקו.