בחודש אפריל 2006 נערכה חפירת בדיקה בצדו הדרומי-מערבי של האתר מגדל שעל שפת הכנרת, בחוף 'רסיטל' (הרשאה מס' 4726-A; נ"צ — רי"ח 248663-96/747629-64, רי"י 198663-96/247629-64; ר' חדשות ארכיאולוגיות ק: 24, קד: 31–32), בעקבות פרויקט החלפת המוביל המלוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'מקורות', נוהלה על ידי ד' אבשלום-גורני בסיוע ע' מוקארי וה' ברון (ניהול שטחים), י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), ה' סמיטליין (צילום שטח) ונ' גצוב (הנחיה).
האתר שוכן על הגדה המערבית של הכנרת, כ-4 ק"מ מצפון לטבריה. החפירה נערכה כ-500 מ' מדרום לחפירה קודמת (עתיקות 42: *9–*25) שבה נחשפו שרידים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
נחפר שטח (כ-120 מ"ר) ונחשפו שרידי יישוב מן התקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והרומית המאוחרת.
שכבה I: התקופה ההלניסטית
ממצא מתקופה זו נחשף בכל שטח החפירה בתוך שכבת חלוקים קטנים–בינוניים, האופייניים לחוף הצפוני של הכנרת. נחשפו יסודות מבנים עשויים אבנים גדולות לא מהוקצעות. בקצה הצפוני של שטח החפירה נחשפה פינתו הדרומית-מערבית של מבנה
(W235 ,W234; איור 1). פינת מבנה נוסף נחשפה בחלקו הדרומי של שטח החפירה.
לשכבה זו ניתן לייחס ממצא של שברי כלי חרס מיובאים מטיפוס Eastern Terra Sigillata, אמפורות רודיות וכן כלי חרס מתוצרת מקומית המתוארכים לתקופה ההלניסטית.
שכבה II: התקופה הרומית הקדומה
נחשפו יסודות מבנים עשויים אבנים טבעיות לא מהוקצעות שהשתמרו לגובה שניים–שלושה נדבכים וסמוך להם מפולות אבני בנייה.
לשכבה זו יש לייחס שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה ובהם כלי אגירה, בישול והגשה שרובם המכריע נעשו בבתי יוצר מקומיים. כן נמצאו שברי קערות אבן, מטבעות ושברי כלי זכוכית.
שכבה III: התקופה הרומית המאוחרת
נחשפו מבנים שהושתתו על גבי יסודות הקירות ושכבת המפולות מן התקופה הרומית הקדומה (שכבה II), תוך שמירה על כיווני הבנייה. הקירות נבנו באבן בזלת מהוקצעת ושרדו עד שני נדבכים מעל לרצפות החדרים. נחשפו שני מכלולי מבנים, דרומי וצפוני, וביניהם סמטה שכיוונה מזרח–מערב.
מן המכלול הדרומי נחשף קצהו הצפוני של מבנה מאורך התחום בקירות
(W222 ,W240 ,W232; איור 2) ובו חצר מרוצפת באבני בזלת שטוחות התחומה בקירות מצפון (W252), ממערב (W222) ומדרום (W244) שממנה מעבר אל חדר מרוצף טיח ואדמה מהודקת התחום בקירות מצפון (W223) וממזרח (W222).
במכלול הצפוני נחשפו שלושה מבנים: מבנה אחסון, מבנה ובו מתקנים ומבנה נוסף.
מבנה האחסון רבוע (W212 ,W206 ,W203) ונחצה בקיר W204. בחדר הדרומי נחשפה רצפת טיח אפור מהודק היטב (כ-0.2 מ' עובי) שמצב השתמרותה טוב. על גבי הרצפה נמצאו באתרם כשישה קנקני אגירה שלמים.
מן המבנה השני השתמרה הפינה הדרומית-מערבית (W227 ,W205). בצדו המערבי נחשפו שלוש מדרגות בנויות אבן מהוקצעת שכנראה הובילו אל גג המבנה או אל קומה שנייה. צמוד לקיר W227 נחשפו שני מתקנים, רבוע ומעוגל, ופתח המקשר ביניהם. בחלל שבין קירות 203 ו-227 נחשפה רצפת טיח ואדמה מהודקת שלא השתמרה היטב. על גבי רצפה זו נמצאו באתרן מספר קורות עשויות אבן בזלת מהוקצעת שכנראה שימשו לקירוי המבנה.
בקצה הצפוני של שטח החפירה התגלה מבנה נוסף (W250 ,W229) שממנו נחשפו שני חדרים ובהם רצפות טיח מהודק.
הממצאים המיוחסים לשכבה זו כללו כלי חרס ובהם קנקנים, כלי בישול וכלי הגשה שכולם נעשו בבתי יוצר מקומיים. כמו כן נמצאו שברי כלי זכוכית, מטבעות, נרות חרס, משקולות דיִג עשויות עופרת, אגן בזלת גדול ואבן רחיים מבזלת.
מבדיקה ראשונית של ממצאי החפירה עולה כי את ראשית היישוב במקום ניתן לתארך לתקופה ההלניסטית (המאות הב'–הא' לפסה"נ) וכי הוא נמשך ברציפות גם בתקופה הרומית הקדומה (אמצע המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הב' לסה"נ) והסתיים בתקופה הרומית המאוחרת (המאה הג' לסה"נ).
מממצא כלי החרס עולה כי בתקופה ההלניסטית נעשה שימוש בכלי חרס מקומיים וגם בכלים מיובאים. בתקופה הרומית כלי החרס דומים לכלים שיוצרו בבית היוצר בכפר חנניה, המוזכר במקורות היהודיים, ואין בהם כלי חרס מיובאים. יחד עם כלים אלו נמצאו שברים של כלי מדידה עשויים אבן גיר. נראה כי ממצאים אלו מחזקים את המקורות ההיסטוריים המונים את מגדל כיישוב יהודי.
הממצאים מחפירה זו ומחפירות נוספות שנערכו בעבר באתר מחזקים את המקורות ההיסטוריים מימי הבית השני בדבר קיומו של יישוב גדול במקום, מגדל-טריכיה. שכבת המפולת המתוארכת לימי בית שני (שכבה II) יכולה לחזק את סיפורו של יוספוס פלביוס על הרס העיר במרד הגדול. מן החפירות עולה כי תקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה שכן היישוב צפונה יותר ולא הגיע עד לשטח החפירה הנוכחית.